הסנגוריה הציבורית לא מוכנה לייצג את מחבלי חמאס שהשתתפו בטבח ב-7 באוקטובר. "עד כה לא מונו עורכי דין מטעם הסנגוריה לשום תיק שמחבל מהחמאס, או כל מחבל שקשור לאירועי 7 באוקטובר, נחקר בו. לטעמנו, ניהול ההליך נגד המחבלים האלה לא מתאים להליך המשפטי שקיים כיום להתמודדות מול מחבלים ופעולות טרור", נמסר.
שר המשפטים יריב לוין הגיב להחלטה: "אני מגבה את הסניגוריה הציבורית בסירובה לייצג את מרצחי החמאס שביצעו את פשעי המלחמה בטבח ב-7 באוקטובר. משרד המשפטים בראשותי ימשיך לפעול על מנת שהדין ימוצה עם המחבלים השפלים שנתפסו".
רק בימים האחרונים נודע על צעד יוצא דופן של מערכת המשפט, לנוכח מעשיהם המזוויעים של המחבלים. לפי דיווח מסוף השבוע האחרון, במשרד המשפטים שוקלים להקים למחבלי חמאס בית דין מיוחד. בישיבות משותפות להנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים עלתה השאלה באיזה הליך משפטי צריך לדון במחבלי חמאס. אחד הרעיונות שעלו היה לפעול לפי החוק ללוחמים בלתי חוקיים, המיועד לתושבי חוץ מעורבים בפעולות איבה, או לנהל נגד מחבלי חמאס משפט פלילי רגיל.
עם זאת, רעיונות אלו נדחו מפני שהם עלולים לגרום לעומס רב, בעיקר על בית המשפט המחוזי בבאר-שבע. רעיון נוסף שעלה הוא לנהל את כל ההליכים בבית דין צבאי.
רעיון שזכה לתמיכה רבה יותר הוא הקמת בית דין ייחודי לעיסוק בנושא, מתוך שאיפה לעריכת משפט היסטורי למחבלי חמאס, כפי שנעשה לפושעים הנאצים אדולף אייכמן ואיוון דמיאניוק - ולעריכת משפט היסטורי לתנועת חמאס כולה.
הקמת בית משפט ייחודי מצריכה חקיקה מיוחדת. על מנת להתמודד עם קושי משפטי שעלול להיגרם עקב הקמת בין דין ייחודי שיידון בעבירות שבוצעו לפני הקמת בית הדין, במשרד המשפטים מתכוונים להבטיח שיהיה מדובר רק בהקמת בערכאה מיוחדת, ואילו הדין המהותי - הצורה והאופן שבהם דנים במחבלים - יישארו כפי שהיה צפוי להיות אילו היו נידונים בפני בית משפט רגיל.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לאותו דיווח כי "מסיבות מובנות, לא ניתן להתייחס כעת לפרסומים ביחס לפעילות החקירתית והמשפטית המתבצעת בימים אלה".