הגר ויינטראוב, בת 28, סטודנטית במכללת ספיר, גרה בניר עוז קצת יותר משנתיים. במהלך השבת השחורה שהתה הגר בבית הוריה במרכז הארץ. רק לאחר שהסתיים האירוע הקשה, גילתה הגר שחלק מחיילי המילואים שהוזעקו לקיבוץ ולחמו נגד מחבלי החמאס, שהו בתוך ביתה.
"באותה שבת הייתי אצל ההורים שלי במרכז", סיפרה הגר. "ב-06:30 התחלתי לקבל הודעות מחברים שנמצאים בקיבוץ שיש אזעקות. כבר הייתי בהכנות לנסוע כי החתול שלי היה שם, ואחרי כמה דקות הבנתי שהסיפור הרבה יותר גדול. שמעתי מחברים שיש יריות בבתים, חלקם חניכים שלי מהקיבוץ. חלקם גם הרוגים. בקבוצת הווטסאפ התעדכנתי בתוהו ובוהו שקורה שם. הייתי במרכז, אבל הלב שלי היה שם".
לאחר שהקרבות הקשים הסתיימו והקיבוץ פונה ממחבלים, ניסו החיילים לגלות מה עלה בגורלה של הגר, אותה לא הכירו. הם שלחו הודעה בדף הרשת החברתית של הקיבוץ בניסיון לאתר אותה. "ממש נשמח לדעת אם היא בחיים", כתבו. "ממש הרגשנו אותה בכל השעות אצלה בבית, מבלי לדעת מה מצבה. הלוואי שתוכלו לבשר לנו בשורות טובות". לאחר מכן שמחו לגלות שהגר לא שהתה בקיבוץ באותה שבת שחורה, ובקיבוץ קישרו בינה לבין החיילים.
"הסתבר לי שהחיילים חיפו מתוך הבית שלי, שהיה הפוך ושרוף", סיפרה הגר. "חייל מילואים שלח לאינסטגרם של ניר עוז הודעה, והם הפנו אותו אליי, לברר מה איתי. אנחנו עדיין בקשר. גם הנשים שלהם פנו אליי, הודו לי שהחיילים התארחו בבית שלי. מבחינתי זאת הזכות הכי גדולה בעולם. הם היו שם לאורך היום ורק אחרי כמה שעות קלטו את העובדה שהם נמצאים בבית של מישהי, מצאו מחברת שירים שכתבתי. הם אמרו לי 'הרגשנו שאת איתנו ורצינו לדעת מה עלה בגורלך'. מאוד התרגשתי שיצרו איתי קשר".
קיבוץ ניר עוז הוא אחד מהיישובים שחטפו את המכה הקשה ביותר. בקיבוץ, הממוקם על גבול עזה מול חאן יונס, התגוררו כ-400 אנשים, שכרבע מהם נרצחו או נחטפו במתקפת הטרור של חמאס. שאר חברי הקיבוץ פונו למלון באילת.