יובל בויום מכפר עזה נרצח בשבת השחורה על ידי מחבלי חמאס. אביו אילן דיבר איתו ברגעיו האחרונים. כאן מובאות ההודעות האחרונות בין האב השכול לבין בנו שנרצח ב-7 באוקטובר.
כבר ב-6:30 בבוקר נכנסו אילן ואשתו לממ"ד. הם הבינו שמשהו חריג קורה, כשאילן שמע יריות. "הצבע האדום הלך והתארך. שמעתי ירי של נשק קל בתוך הקיבוץ ואז קיבלנו הודעות בווטסאפ השכונתי. הבנתי כבר שיש מחבלים בקיבוץ, נשארנו בממ"ד".
בזמן השהות בממ"ד, אילן, אשתו ושני ילדיהם, אלעד בן ה-15 וגיא בן ה-24, חושבים רק על יובל, בנם שגר בשכונת "הדור הצעיר" בקיבוץ. "הוא היה גם בממ"ד, דיברנו איתו והוא אמר שהוא מפחד, ושהוא מעדיף להתכתב ולא לדבר". אל ביתו של יובל נכנסו מחבלים. הם ניסו לפתוח את הדלת של הבית, אך לא הצליחו והמשיכו לבתים של השכנים. "הוא שמע אותם מנסים לפתוח את הדלת ופתאום הם הלכו".
עד השעה 12:30 בצהריים אילן ובנו התכתבו - עד שיובל הפסיק לענות. "ההודעה האחרונה ששלחתי לו הייתה ב-12:45. אמרתי לו כרגע נראה ששקט, ומקווה שגם אצלך. חיכיתי שהוא יגיב אבל הוא לא ענה לי. הוא לא קרא את ההודעה, ואז התקשרתי והטלפון היה מנותק".
אילן הרגיש שמשהו רע קרה ליובל, מבלי שתהיה לו דרך לבדוק את זה. הוא העביר מסר בווטסאפ השכונתי שיבדקו מה קורה עם יובל ושהוא לא מקבל ממנו תשובה. "אין לי מי עם ליצור קשר. הבנו לאחר מכן שאי אפשר היה להגיע לשכונה. אז הבנתי שכולם באותה סירה ושאף אחד לא יודע מה קורה".
ב-21:00 בערב הגיעו חיילים אל הממ"ד בביתו של אילן, שניסה לברר לגבי בנו יובל. "דיברתי עם המ"פ והוא הפנה אותי למג"ד שנמצא בבית של השכן. הוא אמר ש'חיילים אחרים נמצאים שם', ושכנראה הם נלחמים. 'אנחנו שומעים חילופי ירי'".
אילן ותמר נתנו לחיילים לאכול ולשתות בביתם ואחרי כשעה החיילים החזירו אותם לתוך הממ"ד כי התחדשה הלחימה בקיבוץ. ב-2:00 בלילה הוציאו אותם מהממ"ד והשניים עשו את דרכם במהלך הלילה למרכז, לקיבוץ שפיים. משם הם נסעו לביתה של קרובת משפחם בראשון לציון. בנם יובל הוגדר מנותק קשר ואז נעדר.
אילן כבר הבין את האסון. "ביום שלישי בערב הסתיימה סריקה, והוציאו משם רק גופות ואין זיהוי. הרמזים הלכו ונעשו מרים יותר. ביום חמישי בערב היינו אצל גיסתי בראשון לציון. אשתי קיבלה טלפון ושאלו איפה אנחנו נמצאים ומה הכתובת המדוייקת. היא כבר התחילה להבין. מיום שבת כבר הבנתי שמשהו לא טוב קרה". רק אחרי חמישה ימים הם קיבלו את ההודעה המרה מכל: יובל לא בין החיים.
יובל היה פסנתרן מחונן שהיה בתקופה מאושרת בחייו. "נשמתו של יובל הייתה תמיד בתוך המוזיקה, כשהיה תלמיד הוא בילה שעת ארכות על הפסנתר. כולם שם באולפן מוזיקה בשער הנגב הכירו אותו. הוא הוביל פרוייקט של שירי מתי כספי בגנים. אחרי שהשתחרר מהצבא הוא חזר לאולפן בתור מורה לפסנתר. בתקופה האחרונה יובל פרח במוזיקה ובכלל. הייתה לו אהבה חדשה בחיים. הוא קרן מאושר שהשפיע על כל סובביו והדביק באושר את כולנו. האור פשוט שפע ממנו".