אביגדור ליברמן, יש להניח, לא יאהב את המאמר הזה. גם יואב גלנט לא יאהב אותו. עם ליברמן עבדתי מאוד מקרוב, וגם עם גלנט. אני יכול לציין בכל הצניעות שאני עדיין בקשר טוב עם שניהם ומקווה שכך יהיה גם אחרי המאמר הזה, ושלמדתי במרוצת השנים לפרש לא רע כל תו בפניהם.
אתחיל מכך שמזל שיש לנו את יואב גלנט, שמגלה מנהיגות ותעצומות נפש אדירות בתפקיד המורכב ובסיטואציה הקיימת, ולא ארחיב. מי שמכיר אותו, לא מופתע. אני שמח שגנץ ואייזנקוט הצטרפו. עבור גלנט זה עוד שני מוחות שכמוהו צמחו בצה"ל. על נתניהו לא ארחיב. במאמר קודם כתבתי שכעת צריך לתת לו שקט כי חיינו נתונים בידיו. דעתי השתנתה אחרי שהפנה גב לצה"ל ולשב"כ ושיקר שלא הוזהר, הוכיח שטובתו קודמת לטובת המדינה. הלוואי ויהיו חמישה אמיצים/ות בליכוד שיובילו להחלפתו המיידית. אבל
כעת, אביגדור ליברמן חייב להיכנס מייד לקבינט המלחמה. יש משמעות רבה לניסיון העשיר של ליברמן, לחוכמתו ולדרך החשיבה האזרחית-צבאית-יצירתית שלו. עם צוות שכולל את גלנט, ליברמן, גנץ, אייזנקוט ודרמר, נוכל להיות שקטים יותר. גם לפיד חיוני אך אסור שייכנס כדי שאיימן עודה (להבדיל ממנסור עבאס) לא יהיה יו"ר האופוזיציה.
מניעת כניסת ליברמן היא פגיעה בבטחון המדינה, בגלל פנקסנות ששייכת לישראל של עד 6 באוקטובר. ליברמן היה שר הביטחון, החוץ והאוצר. הצטיין בכולם. תחזיותיו התממשו. אפילו "הארץ" - שלא חשוד באהדה יתרה כלפיו - כתב לאחרונה שליברמן צדק בשני הצמתים המרכזיים שהובילו לאסון ה-7 באוקטובר.
לאחר שנתניהו מנע ממנו לחסל את הנייה ומנוולים נוספים - התפטר מתפקידו כשר הביטחון. במילים אחרות - אם נתניהו היה שומע אז לליברמן, לא היינו מגיעים למחדל 2023. ממליץ להקשיב גם לדברים שאמר בריק - לפיו ליברמן היה שר הביטחון היחיד שהבין, ופעל. השבוע נחשף המסמך המצמרר שהגיש שרהב"ט ליברמן לקבינט ב-2016 בו חזה במדויק את אסון ה-7 באוקטובר. וגם המליץ כיצד למונעו. נתניהו ביטל וזילזל.
וגם זה קשור - הוכח שליברמן צודק כשדורש שנים להפריד דת ומדינה ומדגיש שאין לו דבר נגד הציבור החרדי אלא רק נגד המנהיגות החרדית. משה גפני ראש וראשון למנהיגות חזירית שפוגעת בעיקר בציבור שלה, שמשאירה אותו במכוון בור, עני ונצלן כדי לייצר תלות ששווה פתקים בקלפי. והנה - קם ציבור חרדי ומצפצף על מנהיגיו, מצטרף בהמוניו להווייה הישראלית ומתנדב לצה"ל. מרגש. מהנורא ייוולד הטוב, ורק שננצח, שיחזרו במהרה החטופים ושחיילינו ישובו בשלום.
אבל הדרך של ליברמן לממשלה יכולה להיסלל רק באמצעות אדם אחד, שמו אריה דרעי. ניסיתי לא פעם לשכנע את ליברמן להתפייס עם דרעי, למרות המשקעים. דומני שדרעי הוא לא גפני או גולקנופף. הוא מנוסה, חכם, פרגמטי, מכיר את ההווייה החילונית ונראה שאפשר להגיע איתו להסכמות בענייני דת ומדינה.
כדי שזה יקרה, כדי לשקף פיוס ואחדות, ליברמן ודרעי חייבים להתפייס בפומבי. העם יתרגש. הפיוס הזה יהיה חייב להוביל לדרישה חד-משמעית של דרעי מגברת נתניהו ובעלה להכניס מייד את ליברמן לקבינט המלחמה, וגם את עצמו (לדעתי ליברמן כרוה"מ במקום נתניהו אך זה למאמר אחר). אני יודע שרבים בליכוד ובקואליציה תומכים בכך אך חוששים לדבר. מול דרישת דרעי משפחת נתניהו תתקשה לעמוד, בפרט אם תיעשה כמו שדרעי יודע, כולל איום בהקמת ממשלה חלופית, מצידי - לא מאמין שאני כותב זאת, אפילו בראשות דרעי, ובהמשך בחירות מוקדמות, והמפה הפוליטית תשתנה.
הכותב הינו יועץ אסטרטגי תקשורתי, פאר לוין תקשורת