זה כתוב שם. שחור על גבי לבן. באותיות יבשות, פיסקאות מדודות, ניסוח לקוני שמכיל מושגים שכולנו מכירים. כשמחברים את הפיסקאות זו לזו, את המשפטים זה לזה, מבינים שלא היתה הפתעה אסטרטגית ב-7 באוקטובר. ידענו הכל. תכנית חמאס היתה מפורטת ומונחת לפנינו. האיום היה מרוח על הקיר מולנו. הנה כמה מעיקרי המסמך שהכין שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, בדצמבר 2016. מסמך ששלח לראש הממשלה בנימין נתניהו. אני בספק אם נתניהו קרא אותו. הוא נפנף את ליברמן מעליו כמו שמגרשים זבוב טורדני. יותר משנה אחר-כך ליברמן נשבר והניח את המפתחות. הוא התפטר מתפקיד שר הביטחון, בגלל שהבין מה הולך לקרות. נתניהו המשיך הלאה, כרגיל. נתניהו צריך להתפטר עכשיו.
לקריאת המסמך המלא
"דחיית ההחלטה לביצוע 'מכת פתע', 'מכה מקדימה' על עזה לאחר יולי 2017 תהיה שגיאה קש עם השלכות מרחיקות לכת, ובמובנים מסוימים עלולות להיות מרחיקות לכת אפילו יותר מתוצאותיה של מלחמת יום הכיפורים, באשר להשפעותיה על העורף הישראלי, על תודעתם של אזרחי ישראל, ועל דימוי ומעמדה של מדינת ישראל באזור", כתב ליברמן בסעיף 15 (עמוד 2) של המסמך.
אם יש נבואה, הרי שהיא כתובה כאן, בסעיף הזה. מיד אחריו, כותב ליברמן: "בכוונת חמאס להעביר את העימות הבא לשטחה של ישראל, תוך כדי הזרמת כוחות משמעותיים ומיומנים היטב (כוח נוחבה למשל) לשטח ישראל, תוך כדי כיבוש ישוב ישראלי (ואולי אף מספר ישובים) בעוטף עזה ולקיחתם של בני ערובה, אשר מעבר לפגיעה הפיזית באנשים עצמם, יובילו לפגיעה קשה בתודעה ובמורל של אזרחי ישראל".
יש במסמך הכול: השאיפה של חמאס להפוך את מלחמתו בישראל ל"מערכה רב-זירתית משולבת", השאיפה של חמאס ל"תיאום המערכה עם איראן וחיזבאללה", ההצטיידות של חמאס בנשק מתוחכם (חסמי GPS, כטב"מ, נשק מדויק) ובניית מערך ימי נרחב, הבניה המהירה של עוצמת חמאס, גם בהיקף הלוחמים, האמצעים, הציוד וכלי הנשק. בסעיף 10 כותב ליברמן כי "ישראל יודעת להתמודד היטב עם אויב מדינתי/סימטרי אשר ברשותו תשתיות נרחבות, ברורות וידועות של סמלי שלטון ותשתיות דו-שימושיות. מנגד, מדינת ישראל מתקשה להתמודד עם אויב אשר אינו סימטרי, קרי ארגונים סמי צבאיים כמו חמאס וחיזבאללה שאינם מדינות ריבוניות. לכן", נאמר במסמך, "הלקח העתידי הוא לא לאפשר תהליך בניין כוח לאויב שאינו סימטרי, היות והיכולת לגבות מחיר מרתיע מאויב לא סימטרי הינו פחות בהרבה מהיכולת לגבות זאת מאויב מדינתי".
ליברמן לא המציא את המידע הזה. הוא לא באמת נביא. הוא בסך הכול הקשיב לאנשי המקצוע. הוא הפך ללעג וקלס כשהבטיח שאם ימונה לתפקיד שר הבטחון איסמעיל הניה יקבל אולטימטום של 48 שעות לפני שיחוסל. במציאות, ליברמן התמנה לתפקיד שר הביטחון והניה המשיך בחייו המרופדים בין בירות המפרץ. ליברמן באמת רצה לחסל את הניה. ולא רק אותו. אבל ליברמן נתפס כמטרד, כאיזה רוסי תמהוני שאוהב לחסל אנשים. נתניהו אפילו לא שקל לתת לו לפעול בתחום.
במקום לחסל את הניה, ליברמן למד את החומר, עבר על המודיעין, ישב עם אנשי המקצוע במשרד הביטחון, עם שב"כ, עם אמ"ן, עם אלוף פיקוד דרום. את המסמך, עליו סיפר לראשונה במוצאי שבת ב"פגוש את העיתונות", הוא הכין בעבודת צוות עם המזכיר הצבאי שלו, המזכיר לענייני מודיעין ומומחים נוספים. אין לנו כאן סיפור עם אדם שניחש את העתיד, אלא עם עתיד שכתב את עצמו והיה כרוניקה של אסון ידועה מראש. ובמילים אחרות: ליברמן חתר לתפקיד שר הבטחון לא רק כדי לצבור עוצמה פוליטית, אלא כי היה חדור אמונה שחמאס הוא איום אסטרטגי שחייבים לעקור. הוא כיהן בתפקיד פחות משנתיים. כשהבין שנתניהו לא סופר אותו ומשתמש בו כ"מלבין" של המשך מימון ושימון חמאס, הוא התפטר. שבע שנים לאחר נבואתו, חמש שנים לאחר התפטרותו, זה קרה.
בסעיף הסיכום וההמלצות, כותב ליברמן משהו מדהים על גדר הביטחון מול עזה: "המכשול ההגנתי הנבנה מול עזה על מגוון אמצעיו ויכולותיו, הוא אמנם מרכיב חשוב באסטרטגיית הביטחון הנוכחית של ישראל מול עזה, אך הוא אינו יכול להוות אסטרטגיה בפני עצמו. ההיסטוריה המודרנית ותקדימי עבר (קו מז'ינו, קו מנרהיים, קו בר-לב) מוכיחים כי גדרות וביצורים אינם מונעים מלחמה ואינם מהווים ערובה לשקט וביטחון".
מה שהיה להוכיח. חבל שההוכחה הובאה על גופותינו.