בשנים האחרונות התגברה הביקורת סביב היחס המזלזל של צמרת הצבא לתצפיתניות, שבאה לידי ביטוי בתשתיות הרעועות במוצבים ובבסיסים, העומס הגובר, השחיקה, תנאי השירות, ירידה חדה במוטיבציה, והשם הרע בקרב מועמדים לשירות ביטחון. לדברי גורמי צבא מחיל הגנת הגבולות, "צה"ל השקיע יותר בטכנולוגיות ופחות בתצפיתניות ולאחר מכן העמיס עליהן משימות. השינוי היחידי המהותי שבוצע היה לשבץ חיילות מקבוצות איכות גבוהות".
המלחמה שפרצה בגבול רצועת עזה הוכיחה את הנחיצות והתרומה שלהן בגבולות - קור הרוח, השליטה במרחב, והרמה המקצועית. בעקבות היקף החטיפות, ההרג והפציעות בחמ"לים ובמוצבים הוחלט בשלב הראשון על גיוס נרחב מאוד של קצינות ותצפיתניות במילואים כדי לתמוך במערך במהירות, כולל מעבר של מפקדים מביה"ס של המערך.
בנוסף לכך, הושלם שיקום ראשון של אמצעי תצפית לשטח אויב והוקמו כבר עכשיו אמצעי תצפית בעומק שטח ישראל במסגרת שינוי תפיסת ההגנה על רקע הטבח ביישובים ובערים. עוד הוחלט, ותואם בין סגן הרמטכ"ל האלוף אמיר ברעם, למנכ"ל משרד הביטחון האלוף איל זמיר, על כך שמנהלת קו התפר בראשות תא"ל ערן אופיר תשפץ את מחנה רעים של אוגדת עזה, אתרי איסוף וחמ"לים, ואילו את בניית קו המוצבים החדש מהיסוד, יבצעו יחידות הבינוי של פיקוד הדרום ואגף ההנדסה והבינוי של משרד הביטחון.
לדברי גורם ביטחוני, יבנה קו מוצבים חדש, עם תפיסה חדשה ורכיבי הגנה מתקדמים. חלק מהמוצבים יהיה "צמוד ליישובים ובכך ירחיב את ההגנה במרחב". עוד הוחלט על תקציב בלתי מוגבל להחתים תצפיתניות וקצינות מהמערך לשירות מילואים בתנאי קבע, שירות רבע או כל מסגרת שירות שיקבעו במערך.
"מה שקרה זו מכה קשה למערך התצפיתניות שגם ככה סבל בשנים האחרונות מבעיות מוטיבציה", אמר גורם צבאי מהמערך, והוסיף: "מה שקרה היה כמו חץ בלב. אנחנו עדיין מדממים, אני לא רוצה להרחיב בנושא הנעדרים, חטופים, פצועים והרוגים. חלק מהתצפיתניות שפעלו בקור רוח. היו תחת אש. טווח אפס ממחבלים. הן הצילו חיי אחרים, פעלו ממש בגבורה ומתקשות לחזור לתפקוד מלא. חלק הגדול נשלח הביתה. חלקן אף מטופלות על ידי גורמי מקצוע. המערך חזר לתפקוד מלא אבל הבעיה העיקרית היא בעתיד. בעוד כמה חודשים".