זה קרה בתחילת אפריל 2019. כל אלופי המטה הכללי, בניצוחו של הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי, קיימו סדנה מיוחדת שנמשכה לא פחות מארבעה ימים. במוקד הסדנה: מושג הניצחון. האלופים שמו בצד את כל עיסוקיהם החשובים כדי לנסות ולחדד מהו "ניצחון" בעידן המלחמות המודרניות, וכמובן, ואפילו יותר חשוב - איך משיגים אותו בשדה הקרב.
לכל העדכונים מהיום ה-18 למלחמה
הספרות הצבאית מבחינה באופן ברור בין שני סוגים של ניצחון: אובייקטיבי וסובייקטיבי. ניצחון אובייקטיבי הוא עובדתי ולא נתון לפרשנות - הכרעה ברורה של אויב - כמו זה שהושג במלחמת ששת הימים. לעומתו, ניצחון סובייקטיבי, הוא בעיקר השגה של תחושה או שכנוע עצמי שהחזרנו את השקט ואת ההרתעה. נשמע מוכר? זה בדיוק מה ששווק לציבור על ידי הדרג המדיני והצבאי אחרי עמוד ענן, עופרת יצוקה, וצוק איתן.
כשבכירים, הן בדרג המדיני והן בצבא, נשאלים בימים אלה האם הצבא מוכן לתמרון קרקעי רחב ולהתמודדות במערכה רב זירתית, הם משיבים ללא היסוס: "מוכנים, סימן קריאה". עם זאת, ההעדפה היא כמובן להתמקד אך ורק בדרום ולהפנות לשם את מלוא תשומת הלב. ההערכה היא שלחיזבאללה יש הרבה מה להפסיד ושנסראללה לא ימהר להיכנס לבוץ "על מלא". מצד שני, מי שנותן את ההערכות האלה הם אותם אנשים ששכנעו עד לפני שבועיים שחמאס מורתע.
הקולות שדוחפים לפעולה יזומה מול חיזבאללה מבינים שאחרי הטבח בניר עוז ובבארי, תושבי מטולה וקריית שמונה הם הבאים בתור, וזה רק עניין של זמן. לכן, מהלכי ישראל, בכל חזית, חייבים לזעזע את האויב. לא ניתן יהיה להסתפק בחצי עבודה. אחרת, כל יישובי קו העימות יהפכו עיירות רפאים, ותושביהם לפליטים בארצם.
לאורך השנים חשש בנימין נתניהו להפעיל כוח בעוצמה שמסכנת חיים בצורה רחבה. הפעם, לאור הזוועות של חמאס בשבת השחורה, לראש הממשלה אין ברירה. באופן כללי אפשר להיות מתון, רציונלי ולקדם תגובה פרופורציונלית. לא הפעם. אחרי שהציבור התאושש מהפגיעה הקשה באמון בצבא, הוא נותן למפקדים גיבוי מלא. העם דורש הכרעה חד-משמעית, והעם צודק.
המלחמה הנוכחית איננה מלחמה קיומית, אבל היא כן מלחמה עם השלכות קיומיות עבור מדינת ישראל. אם מלחמת עזה לא תסתיים בהכרעה חדה, ברורה ומוחצת, כזאת שתלווה בתוצאה דרמטית בפן הצבאי ו/או המדיני ולא נתונה לפרשנות - במדינות השכנות יבינו בדיוק מה הנוסחה הדרושה כדי להכריע ולהכניע את ישראל. ואז, שום דבר לא יעזור - לא האמריקנים, לא הצרפתים, לא הבריטים ולא כיתות הכוננות. כדאי שנתניהו, יואב גלנט, בני גנץ וגדי איזנקוט יבינו את זה ויתנו לצה"ל לנצח. הפעם באמת. אם אנחנו עם חפץ חיים, אי אפשר להסתפק בפחות מזה.
הכותב הוא סגן העורך הראשי וראש מערכת החדשות של וואלה!