"אם חלק מהגוף שלך כואב אז כל הגוף שלך יישאר ער", אומר חליל נעמה, מהמועצה המקומית דיר אל אסד בצפון, כשהוא מדבר על הכאב שהותירה בו השבת השחורה בדרום. ולא רק בו. נעמה גייס עשרות מתושבי הכפר, שטרחו ובישלו אוכל ערבי-פלסטיני מסורתי במשך יומיים, כדי שיספיקו להגיע בשבת לפנק את תושבי הדרום שנעקרו מבתיהם.
לכל העדכונים על המלחמה
כל זאת בתיאום עם ענבל הרפז, ביום-יום יזמית תיירות בערבה, אמא לשלושה בנים, שבימים אלה עזבה הכול והתנדבה לרכז סיוע לתושבי עוטף עזה שהתפנו לערבה התיכונה. "לפני יומיים הוא יצר איתי קשר ושאל איך אפשר לעזור", מספרת הרפז, "הוא קיבל ממני רשימת ציוד שביקשנו לטובת מעל 2,000 מתפני העוטף שמתארחים באזור שלנו ומיהר להיענות. אחר כך, בסוף השיחה, הוא שאל איך אפשר עוד לפנק אותנו. עניתי לו שאוכל חם תמיד משמח אנשים. והנה, בשבת בבוקר, מכובדי המועצה של הכפר הערבי-מוסלמי הזה בצפון הארץ, נכנסו לכלי הרכב שלהם ונסעו חמש שעות למושב קטן הרחק בערבה התיכונה, כדי לתרום ציוד, להגיש אוכל חם, ולחמם את הלב למאות משפחות. זה מוכיח שוב שזה הכול אודות בני אדם לבני אדם. שהכול לבבות פועמים. זה מוכיח שוב שיש בנו אהבה, ומעורר את התקווה שהיא תנצח".
"עבורי", מוסיפה הרפז, "זו הייתה התרגשות גדולה לקבל טלפון כזה מנציג של כפר ערבי-מוסלמי שאמר 'אנחנו אתכם, אנחנו לרשותכם, רק תגידי מה אתם צריכים'".
"התכוונתי לכל מילה", אומר נעמה בשיחה עם וואלה!. "כאב לנו ולא רק כאב, זה עשה לנו קרע בלב לשמוע שילדים נרצחים וכל הזוועות. הרי אנחנו בסך הכל בני אדם, ואני מרגיש שכבני אדם אנחנו מחויבים לעזור בכל מקום שיש בני אדם. במדינת ישראל אנחנו חיים אחד לצד השני ביחד. על דו קיום מדברים 75 שנה, אבל אנחנו בכפר דיר אל אסד מבצעים אותו בפועל. אני ממשפחה שמתגייסים לכוחות הביטחון והמשטרה. על האירוע כנראה שמעתי עוד לפני ראש הממשלה, כי בן דוד שלי הוקפץ עם כל הפלוגה שלו. קרו שם דברים איומים. לרצח אין שפה, דת או תרבות. אנחנו מגנים את כל מעשי הרצח שהיו. כואב לנו הלב שהילדים שלנו גדלים מרוחקים זה מזה. אם הייתה לי היכולת והאפשרות, הייתי עושה חינוך חובה לכל הילדים ביחד. כך אני נוהג וכך חינכתי את הילדים שלי. זה לא רק אני - ככה אנחנו במועצה וככה אנחנו האנשים בכפר".
"אז מילאנו מיניבוס, ומרוב שהיה מלא באוכל וציוד כבר לא יכולנו לקחת את כל המתנדבים שרצו לבוא איתנו לעזור", מספר נעמה, "בסוף נסענו מוחמד מוסא, המשנה לראש המועצה, נאהדה מנסור, המנכ"לית ואני, היועץ המשפטי למועצה המקומית ואיתנו 'אבו פתחי', מוחמד יחיא דבאח, שתרם תרומה נכבדת לעניין".
מוסא מוסיף ומספר: "אני שמעתי בשבת על העניין המזעזע הזה ומייד התגייסתי לעזור. כאב לי הלב על כל אותם חפים מפשע שנרצחו, על אנשים שהיו במקום לחיות וליהנות, ובמקום זה נחטפו ונרצחו. כל הדתות בעולם מדברות על זה שאסור להרוג חפים מפשע. הלב כואב גם על האנשים שפונו עכשיו מהבית, עם שלושה-ארבעה ילדים שהולכים לערבה ולא יודעים מתי חוזרים לבית שלהם. אלה דברים כואבים. בשמי ובשם כל התושבים בדיר אל אסד אני מקווה שכל השבויים יחזרו במהרה בריאים ושלמים למשפחות שלהם, ושהאנשים שעזבו את הבתים יחזרו לשגרה ושרק יחיו בשלווה ושלום".
נעמה אומר שמרוב התרגשות, המשלחת מהצפון לא הפסיקה לשוחח בינה ובין עצמה כל 600 הק"מ של הדרך בחזרה הביתה. "יש לנו ארץ יפה בה אנחנו נמשיך ונחיה כאן ביחד. אנחנו הערבים והיהודים תושבי מדינת ישראל צריכים לעשות המיטב, כל אחד את החלק שלו, להחזרת השקט, השלום, השלווה והרגשת הביטחון של כולנו. כשראיתי את השמחה על פני הילדים זה חימם לי את הלב ועשה לי טוב, ואם הייתי צריך לנסוע עוד אלף ק"מ - הייתי נוסע. דבר אחד בטוח: יהיו נסיעות נוספות עם משלוחים נוספים".