ב-7 לאוקטובר תושבי הדרום התעוררו למציאות אחרת. אלפי מחבלים פרצו את הגדר והחלו לטבוח בכל העומד בדרכם. רבות דובר על ערנות ומקצועיות כיתות הכוננות באזור שמנעו אסון גדול יותר, ואחד מסיפורי הגבורה שייך לכיתת הכוננות של קיבוץ אור הנר, הנמצא במועצה אזורית שער הנגב, שמנעה את חדירת המחבלים לקיבוץ ארז השכן.
אור חבה, רבש"ץ קיבוץ ארז, שהה אצל הוריו בירושלים באותה השבת. "אשתי העירה אותי ואמרה שיש צבע אדום בכל העוטף, ואני מבין שקורה אירוע", סיפר. תוך זמן קצר התקשר לעמית זרקא, הסגן שלו שהיה אחראי על אבטחת הקיבוץ באותם רגעים, ודרש להקפיץ את כיתת הכוננות לחמ"ל בדחיפות. חבה נסע לעבר הקיבוץ יחד עם גיסו, רס"ן דן גולדשטיין, קצין אג"ם בחטיבה 7 וחניך בקורס מג"דים בצה"ל, כשעדיין לא הבין את מימדיו של הטבח שהתרחש בעוטף.
זרקא, סגנו של חבה, הודיע לו כי הוא שומע צרורות ירי לא רחוק מהקיבוץ. חבה המשיך לנהל את הצוות מרחוק. "אני מתקשר לבן סדן, הרבש"ץ הקודם, ואומר לו כי צריך אותו עם הכיתה", סיפר. כעבור זמן קצר סדן הגיע לחמ"ל וביחד עם זרקא הם חילקו את כיתת הכוננות לעמדות.
זרקא וסדן עלו לעמדת תצפית, כשהם מזהים טנדרים לבנים ליד השער האחורי של הקיבוץ. סדן הזהיר את כיתת הכוננות, ותוך כדי עלה מול אנשי החמ"ל הצבאי שאימתו את חששו שמדובר במחבלים. אלו החלו בירי של אש כבדה לעבר כיתת הכוננות, בין היתר של רימונים, מטעני חבלה וירי צלפים.
בינתיים, כל כיתת הכוננות הגיעה לאזור השער האחורי כדי להגן על בתי הקיבוץ במקום. שניים מהם תפסו עמדות מול השער האחורי ונשארו לכודים בעמדות המיגון. במהלך הקרבות נהרג אמיר נעים חבר כיתת הקיבוץ, כשחברו דני אפשטיין נפצע מירי.
"מדובר בלהיות או לחדול"
באותו הרגע נותרו שישה לוחמים מכיתת הכוננות מול 20 מחבלים עם כוח אש גדול. "כל הדרך לקיבוץ אני מבקש סיוע צבאי אך מבין שאנחנו לבד במערכה", אומר חבה. חברי הכיתה דיווחו לחבה כי התחמושת שלהם אוזלת והם מבקשים סיוע דחוף. כמוצא אחרון, חבה התקשר לרבש"ץ של קיבוץ אור הנר הסמוך, חברו הטוב יניב קסטנבאום.
"אני מסביר לו את המצב - מדובר בלהיות או לחדול", הוא סיפר. "אני מבקש ממנו שישלח תגבור מכיתת הכוננות שלו אלינו. הוא מודיע לי מיד שהוא שולח שלושה חברי כיתת כוננות עכשיו, ומארגן כוח נוסף עוד מעט". חבה הגיע לאור הנר, בזמן שקסטנבאום צייד אותו ואת גולדשטיין בנשק אישי, ובארבעה נשקים נוספים.
כשחבה הגיע לקיבוץ ארז, כבר היו שם שלושה מחברי כיתת הכוננות של קיבוץ אור הנר. "בזמן הזה אני לא יודע את מיקום וכמות המחבלים או אם הם חדרו לקיבוץ", אומר חבה, "אנחנו מגיעים לחמ"ל וחוברים לסדן שנותן תמונת מצב. אני מחבר את חברי כיתת הכוננות של אור הנר לזרקא, ושולח אותם אל שני חברי כיתת הכוננות שלכודים בתוך עמדות המיגון. אנחנו מבינים שהם פצועים ועדיין נלחמים".
בינתיים, זרקא זיהה תנועה חשודה בין השיחים מחוץ לקיבוץ, וחבה העלה רחפן לאוויר. בתמונת הרחפן זוהתה חוליית מחבלים שמנסה לאגף את הקיבוץ כדי לחדור. "אני מבין שאנחנו במוקד נוסף. המחבלים מניחים מטען בשער המזרחי ומפוצצים אותו". סדן והצוות ירו לעבר המחבלים ומנעו חדירה לקיבוץ.
במקביל, החולייה של זרקא וצוות קיבוץ אור הנר חילצו את שני חברי כיתת הכוננות תחת אש כבדה. "חלק מהתושבים הגיעו לחמ"ל בזמן שהוריתי על הקפצת כיתת הכוננות וניהלנו משם את הלחימה בקור רוח ובגבורה", מתאר חבה, "בזמן שהפצועים טופלו על ידי תושבי הקיבוץ שהגיעו לעזור".
לקראת השעה 10 בבוקר, כיתת הכוננות הצליחו לחסל שלושה מחבלים, לפצוע רבים נוספים ובכך להדוף את המחבלים עד שהם נסוגו. הקרב נגמר והקיבוץ ניצל מטבח.
"הרעות וההקרבה של כיתת הכוננות מאור הנר הצילה את קיבוץ ארז", מסכם חבה את האירוע. השבוע דני אפשטיין, שנפצע בקרב, שוחרר מבית החולים. אורי שטרסברג עדין מאושפז בבית החולים, אנשי הקיבוץ מאחלים להחלמתו. ביום בו אלפי מחבלים פרצו את הגדר וטבחו בכל העומד בדרכם, כיתת הכוננות בקיבוץ אור הנר הצילה חיים רבים.