אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב שנהרג בהגנה על קיבוצו כפר עזה ב-7 באוקטובר, הובא היום (רביעי) למנוחות בטקס צבאי מלא סמוך למושב ילדותו כפר נטר, בבית העלמין של אבן יהודה, שם קבור גם אביו.
לכל העדכונים על המלחמה
ליבשטיין נהרג בחילופי אש עם מחבלים במהלך הטבח בכפר עזה, כשיצא מביתו עם אקדחו האישי ובדרך עוד הצטייד בנשק ארוך בנשקיה כדי להילחם במחבלים שחדרו לקיבוץ. הנשק האישי נמצא אחר כך במקום בו נפל. 52 מחברי הקיבוץ נרצחו בטבח, שישה נפצעו, שבעה נחטפו וגורלם של 13 נעדרים עדיין לא ידוע.
ההלוויה נערכה באבן יהודה, בין היתר, מפני שהנחיות פיקוד העורף, נכון לעכשיו, מאפשרות רק קבורה לילית, ובנוכחות לא יותר מ-15 בני אדם. ההלוויה התעכבה 11 יום בשל החילוץ והזיהוי שנמשכו ימים ארוכים, ומפני שליבשטיין נפל כחלק מכיתת הכוננות של היישוב - הוא הוכר כחלל צה"ל.
ליבשטיין הותיר אחריו את אשתו ורד וארבעת ילדיהם. הוא כיהן כראש המועצה מאז נבחר ב-2018. טרם האסון היה בעיצומו של קמפיין בחירות לקראת קדנציה שניה, תחת הסיסמה שקיבלה נופך מצמרר: "ממשיכים יחד". מאז מותו, ממלא את התפקיד יוסי קרן.
בהלוויה נשאו דברים נשיא המדינה יצחק הרצוג, השר בני גנץ, האם השכולה וכלת פרס ישראל מרים פרץ, ורד אלמנתו של ראש המועצה, אחיו דורון, ונציג של קיבוץ כפר עזה. בין הנוכחים קרובי משפחה רבים וחברים, חברי הקיבוץ ושכנים - מהם רבים ששכלו בעצמם בני משפחה בטבח. עוד נמצאים מחליפו של ליבשטיין יוסי קרן, ופוליטיקאים בכירים בהווה ובעבר כגון השר יצחק וסרלאוף, ציפי לבני, משה בוגי יעלון, מרב מיכאלי, יפעת שאשא ביטון, גדעון סער, רויטל סווייד, פנינה תמנו-שטה, עמר בר-לב, ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, ראש המועצה האזורית מגידו איציק חולבסקי, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל אסיף איזק וראשי מועצות איזוריות רבים נוספים.
"תחזור אלי", מתייפחת אמו בדמעות, "הבן הטוב והיפה שלי הלך. אני לא יכולה להבין את זה".
"אופיר חי בעד ארצנו ומת בעד ארצנו"', ספד לליבשטיין נשיא המדינה, יצחק הרצוג. "אני מגיע לכאן מפגישה אישית עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, הבעת תמיכה אדירה ומיוחדת של מנהיג המעצמה הגדולה בתבל. סיפרתי לו שוב ושוב בשיחה שלנו על אופיר, על החברות בינינו, על כפר עזה, על היישובים שנשרפו, על הגבורה, על תעצומות הנפש, על החורבן, על התקווה שהחיטה תצמח שוב. אמרתי לו שמדינה שלמה לא תשכח את היום האיום הזה שמחת תורה שבת ה-7 באוקטובר".
"נאנקות חלל, בכי עוללים, קול תחנונים נשים; שברי כלים, קרעי בגד, כתמי דם ברפש; קול הקוראים: הכום שחטום!' - מחריד לב ונפש". כעבור למעלה ממאה שנה, מילותיו של שאול טשרניחובסקי צפו ועלו לנגד עינינו שוב ושוב בשבוע האחרון, הכו בעומק הנפש; למראה הטבח והרציחות המזעזעות, חילול הגופות, הנפילה בשבי האויב, האונס. האבל על חללי העוטף - קשישים ותינוקות, נשים וגברים - הוא לא רק אבל משפחתי, קהילתי או אזורי; הוא אבל לאומי", הוסיף הנשיא.
השר בני גנץ הספיד אף הוא את ליבשטיין. "אני כאן למרות הקושי והכאב לומר זאת, קודם כל לבקש ממכם סליחה. סליחה שלא הצלחנו להציל את אופיר, שלא הצלחנו להציל את כולם. אני כאן כדי להבטיח שלא נעצור, עד שנגשים את החלום של אופיר וחבריו ושנבנה שוב 100% גן עדן. ואני באופן אישי מתכוון לחיות בגן העדן הזה שנבנה מחדש במרחב הנגב המערבי".
"לו מי שבאו להרוג אותך ידעו את מי הם הרגו. היום אנחנו קוברות עוד אהוב", ספדה מרים פרץ. "היום אני חוזרת לקבורת בניי, ואתה היית לי כבן. לאדמה הזו קחי אותו ארץ אהובה. אם תפגוש שם למעלה את בניי תגיד להם שנתנו את הטוב ביותר ואנחנו כאן נמשיך".
"אני לא יכולה לראות אותך כאן. איך אפשר להספיד אותך? זכיתי להכירך שנה אחת בלבד ולא ידעתי שהמתנה תהיה קצרה ושוברת לב. הכרתי אותך במסעות בקהילות היהודיות. הנה אני ניצבת כאן מול האיש הכי פעיל והוא אינו עונה", אמרה. "איך אפשר להיפרד ממך? לימדת אותנו על החוסן של אנשי העוטף. זכינו לחגוג איתך את יום הולדת ה-50. בירכנו אותך בלי לדעת שזה יהיה יום ההולדת האחרון שלך. תמיד היית מלפני, נושא הדגל, כמו בקרב שנפלת. ראש מועצה שיוצא להגן על תושביו. האם אלו שבאו להרוג אותך ידעו כמה חשבתם עליהם, כמה פתחת אזורי עבודה שתהיה להם עבודה. הם ידעו את מי הם הורגים?".
"רצחו אותך אבל לא גדעו את החלומות שלך", ספדה לו ורד אשתו.
"איך מסכמים 30 שנה של שותפות אהבה?", אמרה ורד. "הכנסת אור לחיי. לימדת אותי לשמוח ולאהוב. הקמנו יחד בית מופלא ואוהב עם ארבעה בנים. היה לנו בית שמח. היית איש של חזון, חלומות ואנשים. וכמה חברים היו לך. את כולם אהבת כאילו הם בני משפחה. את כולם שכנעת ששער הנגב הוא המקום המושלם לגור בו כי הוא 95% גן עדן ו5% גיהינום. אבל איזה גיהינום".
"בשבת בבוקר יצאת מהבית עם האקדח ברגע ששמעת שיש חשש לחדירה. ליד הבית היה לך מעצור בנשק והמרצחים ירו בך ונהרגת במקום. הם הרגו אותך אבל לא את החלומות שלך. אנחנו נמשיך להיות חזקים ביחד, נמשיך לצחוק ולשמוח כי האור ינצח. תן לנו כוחות כאן למטה כדי להחזיר את ניצן שלנו בריא ושלם. אוהבת אותך מאוד".
1,300 בני אדם נרצחו ו-4,000 נפצעו במלחמה ובהסלמה בצפון. אלפי מחבלים חדרו מהרצועה לשטח ישראל במתקפה משולבת וטבחו באזרחים וחיילים בשורה ארוכה של יישובים ובסיסים בדרום הארץ, ובכמה מקומות נחשפו מעשי זוועה ואלימות מזעזעת כלפי הקורבנות. בין היתר, המחבלים רצחו יותר מ-250 בליינים בפסטיבל מוזיקה שנערך ברעים, הציתו בתים בכמה קיבוצים בעוטף עזה על יושביהם, והוציאו להורג אנשים מבוגרים, נשים וילדים. דובר צה"ל עדכן 199 משפחות שיקיריהן נחטפו לעזה.