הנוף הפסטורלי של קיבוץ נירים בעוטף עזה התחלף ב-7 באוקטובר במראות של מטחי רקטות. בתים מרוססים וטבח בלתי נתפס. תושב הקיבוץ, רפ"ק עמית לוי מתחנת אשדוד, נפרד מילדיו ואשתו במבט, ללא מילים. הם ידעו שאולי מהקרב על הקיבוץ הוא כבר לא יחזור. "אני בעצמי חשבתי שלא אחזור", מספר לוי.
המשפחה התעוררה לרעש האזעקות בקיבוץ. "ראיתי את כמות ההתראות. משהו לא הסתדר. זה לא המצב הרגיל. הרגיש לי מיד שמשהו מוזר", אומר לוי שהכניס מיד את משפחתו לממ"ד והפקיד בידי בנו בן ה-16 סכין כדי שיגן על המשפחה. "אמרתי לו שהראשון שנכנס לפה - אתה תוקע בו את הסכין".
אחרי כמה דקות, כשהוא חובש את האפוד ומוציא את הנשק מהכספת, הוא מתחיל לראות מה קורה בשדרות. הוא מבין מיד שהגרוע ביותר קרה. כבר מהרגע הראשון כמעט הוא שומע צרורות ירי בנירים. "אני מקבל הודעות של שכנים שמחבלים יורים להם על הבית וזורקים רימונים. קיבלתי הודעה מהרבש"צ. אין צבא ושכל אחד ישמור על משפחתו. מיד הוא מדבר עם עוד שני חברי כיתת הכוננות שגרים בסמיכות אליו, ד"ר מיכאל בס וסטניסלב טרלצקי והם יוצרים קשר עם הרבש"צ דניאל מאיר והוא אוסף אותם בדרכם לחלק המערבי של הקיבוץ.
"אנחנו מבינים שיש עשרות מחבלים בתוך הקיבוץ. העשן מהבתים השרופים כבר עולה", מספר לוי. "אנחנו יורדים מהרכב ומתכוונים להסתער על המחבלים". הם סורקים את החורשה ורואים מחבלים מול העיניים ומבינים שהם לבד ללא כוח צבאי. הם יורים לכיוון המחבלים ומצליחים להבריח עשרות מחבלים. אך זה לא נגמר. כוחות של מחבלי הנוח'בה של חמאס הגיעו רכובים על אופנועים וטנדרים. הארבעה מבינים שהמצב שלהם קשה מול תחמושת רבה ועשרות מחבלים ומנהלים קרב אש. "הצלחנו לפגוע בכמה מחבלים. הם זרקו לעברנו רימונים, לא האמנתי שנשרוד", מודה לוי.
הארבעה מדלגים תוך הטעיית המחבלים לאחור כדי להגן על התושבים בקיבוץ ולהחזיק מעמד עד שכוחות הצבא יגיעו. הם עולים למגדל הגרעינים בקיבוץ כשמסביבם עשרות מחבלים. "הם היו מופתעים. הם חשבו שאף אחד לא יילחם בהם. הם חשבו שמדובר בכוח קומנדו ואנחנו רואים אותם בורחים. בקרבות פנים אל פנים הם פחדנים. או שהם ברחו או שהם חוסלו".
בשעה 11:30, שעות אחרי פרוץ הלחימה, הטלפון של הרבש"צ מצלצל. "אנחנו פה מעלייך עם המסוק", אומר הקול מהצד השני. "איפה אתה צריך אותנו?". הרבש"צ מבין שזה טייס מסוק קרב של חיל האוויר. "אנחנו נתמודד עם המחבלים בתוך הקיבוץ ואתה תפציץ את כל מה שבסמוך לגדר והחוצה", ענה לו הרבש"צ.
במשך שעתיים הם נלחמו מהמגדל. "זה היה להיות או לחדול, אם אנחנו לא יוצאים הם טובחים בקיבוץ", אומר לוי. שעתיים חולפות וכוח קומנדו מגיע לקיבוץ ומתחיל בסריקות יחד עם ארבעת תושבי נירים. אז עמית לוי רץ לבית שנשרף ובו משפחה עם תינוק. "אני פורץ את הממ"ד ומוציא את בני המשפחה. המחבלים הבעירו את הבית. מעטים מול רבים הצליחו להציל עשרות מתושבי הקיבוץ. חמישה מתושבי נירים נרצחו. עוד חמישה מוגדרים נעדרים.