הורים רבים עדיין מתקשים לדעת מה עלה בגורל ילדיהם שבילו במסיבת 'נובה' בקיבוץ רעים, זאת לאחר חדירת מחבלים ליישובי העוטף וביצוע מסע טבח אכזרי וחסר מעצורים. מירב לשם גונן, שבתה רומי עדיין מוגדרת כנעדרת, סיפרה על תחושותיה בעקבות תרחיש האימים.
"אנחנו מחזיקים מעמד. עוד אף אחד לא דיבר איתנו, אנחנו מחכים, עוקבים אחרי התקשורת", שיתפה מירב בכאב. "אנחנו לא יושבים, מחכים ולא עושים שום דבר. אנחנו עושים פעולות מהצד שלנו כדי לברר כמה שיותר פרטים, לדעת כמה שיותר דברים, להצליב כמה שיותר מידע עם כמה שיותר גם הורים לנעדרים אחרים כי רומי עדיין בחזקת נעדרת".
עוד סיפרה כי "אנחנו יודעים בוודאות שהרכב שבו היא הייתה ריק, אף אחד מארבעת האנשים שהיו ברכב לא נמצא. אנחנו יודעים שהנייד שלה נמצא בתוך עזה, ויותר מזה אנחנו לא יודעים שום דבר. לא יודעים אם היא חיה, אם היא מתה, אם היא בפנים, איפה בפנים, חטופה, לא חטופה".
כמו כן, כאשר נשאלה האם גל הירש, אשר מונה לאחראי על החטופים והנעדרים, יצר עמם קשר, הודתה: "גל הירש עוד לא יצר איתנו אישית, עם ההורים, אני יודעת שיש מגעים איתו, עם הצוות שאנחנו ההורים לנעדרים הקמנו. יש צוות שמרכז, צוות גם שעשה את מסיבת העיתונאים ביום ראשון. כולנו מגוייסים כי כולנו נמצאים באותה הסירה. בסופו של דבר מדובר בנו, לא באף אחד אחר. בנו ובערך הצביון שלנו כמדינה, אחרי כל הסיוט הנוראי הזה. זה כל כך תלוי בנו וכל כך קשור אלינו".
"רומי ילדה מאוד חזקה, ילדה שמחה, מאושרת. ילדה ישראלית אופיינית. אהובה, חיובית, כל מקום שהיא מגיעה אליו אנשים פשוט נדבקים אליה, אי אפשר שלא. היא כל כך מלאת אור, חברותית. ישראלית, כמו כל הילדים שאני מכירה מסביבנו. היא הייתה מדריכה בצופים כי היא אוהבת את המקום הזה. היא ילדה מדהימה, פשוט נשמה של ילדה", סיפרה מירב על בתה רומי. "היא הייתה במסיבת טבע. ישנתי מעולה, זו לא פעם ראשונה שהן יוצאות למסיבה, היא נהגת מאוד אחראית, גאיה בכלל, גאיה ילדה מיושרת ראש".
המשיכה מירב, ושיחזרה: "סמכתי עליהן בעיניים עצומות, והכול התחיל בשש וחצי בבוקר ואני מקבלת טלפון של הבת שלי בוכה בהיסטריה, לא מצליחה להבין בכלל מה היא אומרת. שמענו יירוט, היינו מאוד רחוקים, אבל לא היה לי ברור שזה מה שקורה שם. היה שם רעש נוראי של יירוטים, אני אפילו לא יודעת מה בדיוק, ומאותו רגע, משש וחצי בבוקר, זה סיוט מהלך".