אביב צ'אפל אחד המבלים במסיבה העלה ברשתות החברתיות תיעוד של רגעי האימה אחרי טבח המבלים במסיבה ברעים:
"לכו לכיוון השמש" זה מה שידעתי באותו הרגע. מצד אחד אתה חוגג ומתלבט "מה נלך לבר, נקנה איזו כוס?" ואז אוי איזה קטע, רקטה. סבבה נתקפל, אחרי 10 דק אתה יוצא מהשטח ואז אוקי הציר מימין חסום אז נסע משמאל ואז הציר משמאל חסום אז עומדים במקום, לא הרגשתי כאוס ובלאגן רק הרגשתי בלבול שכולם פה באותו המצב ורק צריכים כיוון.
אנחנו עומדים עם הרכב ולא יודעים לאן להתקדם עד שפתאום אנשים עוזבים את הרכבים ואומרים "יש מחבלים" ואתה אומר "מה קשור?" לא עוברת דקה ומישהי באמבולנס צועקת "זוזו! ירו לי ברגל!!" ואתה עדיין אומר מה קשור בטח זה רסיס של רקטה עד שאנשים צועקים "תעופו מהרכבים ותצמדו לשוליים תתפסו מחסה", אחרי 5 דק שהן כמו חצי שעה שאין לך מושג מה קורה ומה שעובר לך בראש זה "הייתי חייל, החזקתי נשק, פעיל מילואים אבל כוסעמק! מה אני עושה עם זה כשכרגע אני ערום."
עד ששוטר צועק "יאללה לרכבים תסעו דרך השטח".
שוטר אחד אומר "לכו לכיוון השמש!"
אז עלינו לרכב וטסנו לכיוון השטח בזמן שאתה חולף על פני אנשי הפקה שהנשק שלהם זה אוזניות ואולי 10 שוטרים סך הכל שכבר מכוונים נשקים לכיוון צפון, פנינו לכיוון השטח עוברים 100/200 מטר ואז יריות.
וכבר אין לאן להתקדם כי כולם נוטשים את הרכבים ובורחים בריצה אז אתה יוצא מהרכב ועדיין לא מבין האם לעזוב את הרכב או ללכת ברגל עד שיריות שורקות לך מעל הראש! ואז הבנת, הבנת מה התשובה.
ואתה מתלבט "מה נרוץ בשטח או שנרוץ לכיוון המטעים" כולם שואלים לאן ללכת מה לעשות?! ואז שוטר אחד אומר "לכו לכיוון השמש!" אז אתה הולך, הולך לכיוון השמש, כיוון החיים. 5 קמ של אי וודאות.
אחרי קילומטר שאתה עוקב אחרי שוטר אחד שאחריו מאות "מבלים" השטח מתבהר, מצד שמאל יישוב בארי שאין לך מושג מה קורה שם באותו הרגע חוץ מזה שהוא מלא עשן של רקטות ורעש של ירי, מצד ימין קיבוץ רעים שגם עולה באש, מאחורייך אתה שומע יריות ועשן שלא נגמר, מעליך רקטות אבל זה כבר מזמן לא מעניין אותך.. מרגיש כאילו אתה חוצה את ים סוף, אנשים מתייבשים בדרך, אנשים לא מסוגלים להתקדם יותר ומה תגיד לעצמך כבר במצב הזה... "לך לכיוון הפאקינג שמש".
אחרי 4/5 שעות הליכה של "מה קורה?!" אתה מגיע ליישוב פטיש אנשים מדהימים שדאגו לנו ועזרו לנו עם כל מה שיכלו ומשם הביתה.
לקח לי רגע לעכל, אם בכלל..
הבנתי כמה מזל היה לי והבנתי שזה עניין של דקה לפה דקה לשם ולכו תדעו באיזו רשימה היו מכניסים אותי ה"נמצאים" או ה"נעדרים" אני מבין שאנשי ההפקה וה10 שוטרים שנשארו מאחור הם הגיבורים, שלי לפחות.
הם נתנו לי את העוד דקה הזאת "ללכת לכיוון השמש" בזמן שהם כנראה לא יראו אותה יותר...
אז תודה.
היה לי מזל.