הפרלמנט של ארמניה אשרר אתמול (שלישי) צעד קריטי להצטרפות לבית הדין הפלילי הבינלאומי, וההחלטה החריפה את המשבר בין הרפובליקה הסובייטית לשעבר לבעלת בריתה המסורתית רוסיה. 62 חברי פרלמנט הצביעו בעד, לעומת 22 מתנגדים - רובם מהאופוזיציה.
רוסיה אמרה כי ארמניה "שגתה" כשאשררה את אמנת רומא ההכרחית להצטרפות לבית המשפט בהאג, שהוציא במרץ צו מעצר לנשיא ולדימיר פוטין על רקע המלחמה באוקראינה וגירוש ילדים אוקראינים לרוסיה. בית הדין הפלילי הבינלאומי מצפה מהמדינות החברות בו לעצור מנהיגים או חשודים אחרים בפשעי מלחמה, ומסיבה זו נמנע לאחרונה פוטין מביקור בדרום אפריקה.
נציבת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, בירכה על החלטת הפרלמנט בארמניה. "העולם הולך ומצטמצם עבור הרודן בקרמלין", אמרה בהתייחסותה לפוטין ולצו המעצר נגדו. שרת החוץ של צרפת קתרין קולונה, שביקרה בירבאן, שיבחה גם היא את החלטת הפרלמנט הארמני, וציינה כי "המאבק נגד חסינות מפני פשעים הוא תנאי לשלום ויציבות".
אף שארמניה מצהירה כי המהלך לא מכוון כלפי רוסיה, התזמון שלו הגיע אחרי שהיא האשימה את רוסיה בכך שלא נקפה אצבע כדי לעצור את אזרבייג'ן בעת שזו פתחה בחודש שעבר במבצע צבאי בנגורנו-קרבאך. האזרים הצליחו להכניע את הכוחות הבדלניים בחבל במהירות הבזק, למרות נוכחותם של משקיפים רוסים, ולשים קץ לשלטון העצמי של המובלעת ההררית שנמשך מאז התפרקות ברית המועצות.
הנציג של ארמניה לסוגיות משפטיות בינלאומיות אמר לפרלמנט כי ההחלטה מתמקדת בחששות הביטחוניים של המדינה. "אנחנו יוצרים ערבויות נוספות", אמר הנציג אגיש קירקוסיאן' ביחס לאיום על שלמותה הטריטוריאלית של ארמניה מצד אזרבייג'ן. הוא רמז בדבריו לתקרית שאירעה במאי 2021, כשכוחות אזריים כבשו כיס טריטוריאלי קטן בתוך ארמניה, ליד הגבול המשותף של המדינות.
לדבריו, ירבאן הציעה לחתום על הסכם נפרד עם מוסקבה כדי להפיג את חששותיה בנוגע לאשרור אמנת רומא. ארמניה חתמה עליה כבר ב-1999, אך לא אשררה אותו בטענה שהוא סתר את חוקת המדינה. בית המשפט לחוקה אמר במרץ שהמכשולים הללו הוסרו לאחר אימוץ חוקה חדשה ב-2015.
ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן, ביקש בשבוע שעבר להרגיע את החששות בקרמלין, ואמר כי ההצטרפות לבתי הדין בהאג לא "כוונה נגד" רוסיה. "זה נובע מאינטרסים ביטחוניים של המדינה, וקבלת החלטה כזו היא זכותנו הריבונית", אמר פשיניאן, המנסה להתרחק מהשפעתה של רוסיה מאז פלישתה לאוקראינה ב-2022.
הוא מתח ביקורת על סירובה של מוסקבה להתערב במהלך המתקפה האחרונה של אזרבייג'ן, ולפני כן אמר שהברית הביטחונית עם מוסקבה "לא יעילה". עם זאת, הקרמלין הדגיש אתמול כי לארמניה אין אלטרנטיבה לברית הזו, ששמה הראשמי הוא ארגון האמנה לביטחון קולקטיבי (CSTO). "לצד הארמני אין דבר טוב יותר מהמנגנונים האלה", אמר דובר הקרמלין, דימיטרי פסקוב.
במהלך ביקורה אתמול, אמרה שרת החוץ של צרפת שפריז תספק ציוד צבאי לארמניה "כדי שתוכל להבטיח את הגנתה". היא סירבה למסור פרטים נוספים, ואמרה רק כי "יש דברים שכבר סוכמו בין ארמניה לצרפת והם מתקדמים".
ארמניה מתמודדת בימים אלו עם גל פליטים גדול מנגורנו-קרבאך, שרוב 120 אלף תושביו הארמנים נמלטו לשטחה מחשש לטיהור אתני ורדיפה של אזרבייג'ן המוסלמית, שתקבל שליטה מלאה עליו ב-1 בינואר, עם התפרקות הממשל הבדלני.
לאחר נפילת האימפריה הרוסית, האזור ההררי, המאוכלס בעיקר בארמנים הרואים בו חלק מאדמת אבותיהם, היה חלק מאזרבייג'ן. החבל הכריז באופן חד צדדי על עצמאותו, בתמיכת ארמניה, כשברית המועצות קרסה ב-1991, אך הקהילה הבינלאומית לא הכירה בו וראתה בשטח חלק מאזרבייג'ן.
ב-2020 הצליחה אזרבייג'ן לכבוש מחדש חלקים מהמובלעת, בתום מלחמה בת שישה שבועות שהסתיימה בתיווך רוסי ובפריסתם של כ-2,000 משקיפים רוסים. עם זאת, אלו לא מנעו את ההתקפה האחרונה האזרית בחבל, שהסתיימה בכיבושו המהיר.