המדענים קתלין קריקו מהונגריה ודרו וייסמן מארצות הברית זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2023 על תגליות שאפשרו את פיתוח החיסונים לנגיף הקורונה - כך הודיעה היום (שני) ועדת הפרס.
"פרס נובל בפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2023 הוענק לקתלין קריקו ודרו וייסמן על תגליותיהם בנוגע לשינויים בבסיס הנוקלאוזידים שאפשרו פיתוח חיסוני mRNA יעילים נגד COVID-19", נמסר בהודעת הוועדה. "הזוכים תרמו לפיתוח חיסון בקצב חסר תקדים במהלך אחד האיומים הגדולים ביותר לבריאות האנושית בעת המודרנית", הוסיפו בוועדה על תרומתם של השניים, שנפגשו לראשונה בעת שעמדו בתור למכונת צילום.
זוכי הפרס, בין היוקרתיים ביותר בעולם המדע, נבחרו על ידי "אסיפת נובל" של של מכון קרולינסקה בשבדיה. הם יקבלו גם פרס כספי של 11 מיליון כתר שבדי (כמיליון דולר). הפרס בתחום הרפואה הוא הראשון המחולק בין פרסי נובל מדי שנה, וחמשת הנותרים ייחשפו בימים הקרובים.
קריקו הייתה סגנית נשיא בכירה וראש מחלקת ה-RNA בחברת BioNTech עד 2022, ומאז היא מייעצת לחברה, שיחד עם פייזר פיתחה את חיסוני הקורונה הראשונים. היא גם פרופסורית באוניברסיטת זיגד בהונגריה ופרופסורית עמיתה בבית החולים פרלמן לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה. וייסמן הוא פרופסור למחקר חיסונים בבית הספר.
הפיתוח שלהם הצליח לגרום למערכת החיסונית שלא לתקוף מולקולת mRNA המיוצרת במעבדה, והסיר מכשול משמעותי נגד שימוש בטכנולוגיה הזו למטרות טיפוליות. זוכי הפרס הוכיחו ב-2005 כי אם נעשות התאמות לנוקלאוזידים, האותיות המולקולריות שכותבות את הקוד הגנטי של mRNA, ניתן להשאירו תחת הרדאר של המערכת החיסונית.
חברת BioNTech הגרמנית אמרה ביוני כי 1.5 מיליארד איש קיבלו את החיסון שלה ושל פייזר ברחבי העולם. לפי סוכנות התרופות האירופית, כ-20 מיליון איש ניצלו בשנה הראשונה של המגיפה לבדה בזכות החיסונים נגד הקורונה. החיסונים של BioNTech ופייזר, המבוססים על טכנולוגיית mRNA, היו הנפוצים ביותר בעולם המערבי.
"פרס נובל השנה מכיר בתגלית המדעית הבסיסית שלהם ששינתה באופן יסודי את הבנתנו כיצד mRNA מתקשר עם מערכת החיסון והייתה לה השפעה גדולה על החברה במהלך המגיפה האחרונה", אמר ריקארד סנדברג, חבר הוועדה הבוחרת. "יחד הם הצילו מיליוני חיים, מנעו קורונה קשה, הפחיתו את נטל התחלואה הכולל ואפשרו פתיחה מחודשת" אחרי הסגרים.
mRNA, שהתגלה בשנת 1961, הוא מולקולה טבעית המשמשת מעין מתכון לייצור חלבונים בגוף. השימוש ב-mRNA שיוצר על ידי אדם כדי להורות לתאים אנושיים לייצר חלבונים טיפוליים, נחשב במשך זמן רב לבלתי אפשרי, עד חיסוני הקורונה החלוציים.
הטכנולוגיה הזו היא שינוי רדיקלי מהדרך שבה נהוג היה לייצר חיסונים בעבר שכללו תאים חיים שעברו שינויים, בידוד וטיהור. mRNA, לעומת זאת, עובד כמו תוכנה שניתן להזריק אותה לגוף האדם ולהורות לתאים אנושיים לייצור את החלבונים הנדרשים. הטכנולוגיה הזו צפויה לשמש בעתים לתרופות נגד סרטן ולחיסונים נגד מלריה, שפעת וכלבת.
מורשת אלפרד נובל
הפרסים, שחולקו לראשונה ב-1901, נוצרו על ידי ממציא הדינמיט ואיש העסקים העשיר אלפרד נובל השבדי, והם מוענקים על הישגים במדע, ספרות ושלום, ובשנים מאוחרות יותר גם על כלכלה.
מלך שבדיה יעניק את הפרסים בטקס בשטוקהולם ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של נובל, שלאחריו נערך משתה מפואר בבית העירייה. פרס נובל לשלום, שיוכרז בשישי, הוא היחיד שמוענק באוסלו, נורבגיה.
פרס נובל לרפואה בשנה שעברה הוענק לחוקר השבדי סוונטה פאבו על ריצוף הגנום של הניאנדרתל, קרוב משפחה נכחד של האדם המודרני, ועל גילוי קרוב משפחה אחר של האדם המודרני שלא היה ידוע קודם לכן, האדם הדניסובי.
זוכים אחרים בעבר היו אלכסנדר פלמינג, שחלק את הפרס לשנת 1945 על גילוי הפניצילין, וקארל לנדשטיינר ב-1930 על גילוי קבוצות דם אנושיות.