אלפי נערות צעירות בתיכון יקבלו השנה צו ראשון. חלקן התמיינו למודיעין וחלקן לתפקידי הדרכה. עכשיו הן יכולות לחלום להגיע גם לסיירת מטכ"ל - אחת מיחידות העילית של צה"ל שממיינת אליה רק את הטובים ביותר, ומאוקטובר הקרוב גם את הטובות ביותר. כבר כעת, נערות רבות מתחילות להתאמן למיונים, בדיוק כמו נערים בני גילן, שיודעים שעבודה מאומצת תוביל אותם ליחידה מובחרת.
ההחלטה של הרמטכ"ל הלוי לפתוח את המיונים לסיירת מטכ"ל גם לבנות הגיעה בעקבות העתירה לבג"ץ, אי שם בשנת 2020, כאשר ארבע מלש"ביות ביקשו להתמיין ליחידות הלוחמות המיוחדות - הסיירות. אחת מהן נפלה מקורס טיס והיא רצתה להתמיין לסיירות אך לא אפשרו לה, לעומת הבנים שהיו איתה בקורס ולא צלחו אותו כמוה. לפני חצי שנה, בדיון המשפטי שהתקיים בנושא, צה"ל טען כי הוא מוכן לבחון אפשרות למיון נשים למספר מצומצם של יחידות, השופטות ביקשו להבין מדוע לא לפתוח את המיונים לכל הסיירות, ומי שתתאים - תתקבל. בצה"ל הבטיחו שהם יבחנו את הנושא. בצבא ממשיכים הדיונים, אך השטח כבר מדבר. נערות רבות כבר מתכוננות למיונים הקרבים.
במכינה הקדם צבאית "חמש אצבעות" בזיכרון יעקב מאמנים את הבנות שלהם, גם פיזית, אך בעיקר מנטלית להאמין ביכולות שלהן ולשאוף גבוה ביותר. במכינה פגשנו את דור העתיד של צה"ל. הנערות לא מבקשות הקלות בכלל, הן מתאמנות בדיוק כמו הבנים וביחד איתם, אך יותר מכך - הניצוץ שיש להן בעיניים כשהן מדברות על הגאווה לשמור על המדינה, נותנת תחושה שאפשר לישון טוב בלילה כשהן ישמרו עלינו.
האימון במגרש מתחיל מוקדם בבוקר. רואים עליהן שהן מתאמצות לעמוד ברף שמציבים הבנים, אך הן לא נכנעות גם כשכבר קשה והגוף נחלש ונשבר. המדריך שלהן - רועי, יוצא שייטת 13, לא מרפה. הוא יודע מה מצפה להן במיונים ועושה הכול כדי שיגיעו אליהם מוכנות ככל הניתן. לאחר האימון תפסנו כמה מהן לשיחה לשמוע מהן על ציפיות שלהן מעצמן וגם מבינות שכולם יבחנו אותן בכל צעד שיעשו.
עילי ממשמר איילון מתאמנת לסיירת מטכ"ל. לאחר ששמעה על החלטת הרמטכ"ל לפתוח את הסיירת גם לנשים, היא קפצה מהתרגשות. "חיכיתי לזה הרבה זמן, בעיקר כי המשפחה שלי היא משפחה של לוחמים וגדלתי על החשיבות של הגנה על המדינה שלנו. כששמעתי על זה, הייתי באוטובוס וקפצתי מהתרגשות. אני חושבת שזה יהיה לי משמעותי מאוד להתגייס לשם", היא מספרת לוואלה!.
אביה ממושב שוקדה בעוטף עזה, שמתאמנת גם היא ליום הסיירות הקרוב, מוסיפה: "ידעתי שיש עתירה לבג"ץ ואולי פותחים. כבר אז הרגשתי שיש לנו כמלש"ביות אפשרות להתכוונן למקום שונה ממה שהיה לנו עד עכשיו מבחינה קרבית. אחרי ששמעתי, הייתה לי תחושה שצריך שיהיה שם בסיס מאוד חזק כי איך שהמחזור הראשון ייראה - כל המחזורים שאחריו יראו. אני רוצה להגיע לשם ולהכתיב את הטון שימשיך הלאה ושלא יהיה משהו סתמי".
כבר כיום, 18% ממערך הלוחמה בצה"ל הן נשים, וזאת למרות התנגדות של רבנים בעיקר מהזרם החרד"לי וגרירת הרגליים של צה"ל בהחלטות גורליות. ברקע הקולות על חוק הגיוס, המספרים הללו מעידים כי הצבא לא יוכל לוותר על נשים כדי לנצח את המלחמה הבאה. ככל שיתפתחו עוד יחידות לוחמות - המאזן יילך ויגדל.
מאיה מרעננה, שמתאמנת ליחידת עוקץ, נתפסה מוכנה לשאלה מה דעתה על הטענה שבנות לא מתאימות לשירות קרבי. "כל אדם, בין אם הוא גבר ובין אם הוא אישה, צריכים שתהיה להם את ההזדמנות להגיע לאן שהם רוצים להגיע, אם יש להם את היכולות להגיע לשם. אני מכירה הרבה בנות שיש להן את היכולות להגיע לשם. הצעד הזה הוא צעד ראשון כדי להתנסות, וצריך לעשות את זה כדי לראות אם זה אפשרי בשביל בנות", היא קובעת. "אולי יהיה צורך לעשות התאמות מסוימות ולאט לאט לסדר את זה לפי סרגל מאמצים כדי שבאמת יהיה איזון בין הבנים לבנות, אבל צריך קודם להתנסות בזה כדי להבין איך זה יעבוד. יש פערים מסוימים בין בנים לבנות, גם פיזיים, גם גנטיים וגם מבחינת משקל, אבל כדי להצליח צריך לנסות".
לא מעט רבנים השמיעו גם הם את קולם נגד שירות נשים ביחידות קרביות. לאביה חשוב לפייס ולהרגיע את האווירה במיוחד אחרי התלהטות הרוחות בשנה האחרונה. "זו תפיסת עולם שונה וגם לא מדובר בכל הרבנים, יש גם אנשים שהם לא רבנים שחושבים כך. אבל כשאדם אומר את זה אז אני אומרת לו - 'וואלה אין לי הוכחות בשטח, אבל בשביל זה פותחים את האופציה'. אני לא אומרת אם אפשר, אבל אני כן מאמינה שצריך לאפשר ולנסות. אם אני לא מתאימה זה יכול להיות כמו בן שלא מתאים. הגענו לרגע שהצבא יכול לאפשר את זה. אני מבינה את המתנגדים אבל צריך הוכחות מהשטח כדי ליישר קו".
האתגר המנטלי
בן מאור יהודה, שמתגייס ליחידת חי"ר, נחלץ לעזרת חברותיו: "לכל אחד יש את זכות הבחירה והזכות לנסות. אני שמח בשביל החברות שלי שיש את האופציה הזו. אני מסכים שיש פערים פיזיולוגים, אבל לדעתי, המחסום המנטלי ותקרת הזכוכית שהחברה מייצרת זה מה שמונע מבנות להגיע לסיירת, ולא הפערים הפיזיים שעליהם ניתן לצמצם אותם", הוא מסביר. "אנחנו לא יודעות מה קורה בסיירת מטכ"ל כי זו יחידה מסווגת, אבל אני חושבת שבכל יחידה אפשר למצוא משהו שהוא רלוונטי לבנות", מוסיפה עילי. "לאו דווקא לצאת עם הסיירת לאותם מבצעים, אבל אולי לצאת לשטח פה ושם. תמיד אפשר למצוא משהו לעשות. אני חושבת שהמטכ"ל רוצים את השילוב של נשים".
בנות בגילכן שואפות וחולמות להיות מפורסמות. מאיפה מגיע הרצון להיות לוחמות?
"אני חושבת שבנות לא שואפות להגיע למקומות האלו בגלל שיח חברתי שקורה בחברה שלנו", קובעת מאיה. "כבר בתיכון מוטמע בבנים שהם הולכים להתאמן לצבא ובנות הולכות להדרכה או למודיעין. בנוסף, אין את המסגרות שתומכות שיגיעו לשם. לי היה חלום להיות לוחמת כבר מגיל צעיר, אני חושבת שזה הגיע מהבית ומהחינוך שקיבלתי והמסגרות שבחרתי להיות בהן. המקומות האלו קידמו לי את המנטליות של להיות במקום שמאתגר אותי ולשרת בשביל המדינה שלי. כשאת בוחרת להיות במקומות כאלה וכשזה השיח בו ושהחברה שלך שואפת ומקדמת את המקומות האלו ואז זה מוטמע בך".
ירדן מבית הלל, שעתידה להתמיין לקורס טיס, מתערבת: "כבר היום יש יחידות שבנות משתלבות בהן וכל עוד מישהי יכולה - אז למה לא? זה לא יפגע בביטחון המדינה. זה אולי אפילו יוסיף". בן מוסיף ואומר כי "תנאי הסף לקבלה לסיירות מאוד מאתגרים ונכון שכך כי כל מי שרוצה להגיע לסיירות צריכה להוכיח את עצמה כדי שחס וחלילה ביטחון המדינה לא יפגע בגלל התאמות. אני מאמין שחברות שלי יכולות להגיע לשם, למרות תנאי הסף האלה".
אביה, שגדלה בעוטף עזה ומכירה מקרוב כמה לחימה יכולה להיות קשה, מסייגת: "המטרה העיקרית והמרכזית של צה"ל היא שמירה על האזרחים שלנו ועל המדינה וזה מראש סדר העדיפות של הצבא. אני לא שוכחת את זה, למרות השאיפות האישיות שלי. דבר ראשון זה ביטחון המדינה".
כבר במבט ראשון רואים את הקרביות של ארבעתן בעיניים. אני שואלת אותן, חצי בתקווה וחצי במבוכה, אם מישהי מהן חולמת להיות הרמטכ"לית הבאה. הן מצחקקות, מסתכלות אחת על השנייה בהבנה שאולי עוד רחוק היום. לבסוף, מאיה תופסת פיקוד ועונה: "אני קודם כל שואפת להתגייס ולראות איך להשפיע בצורה הטובה ביותר. אם בעתיד אחליט שנכון לצאת לפיקוד וקצונה, אז מעולה אבל כרגע העיניים שלי על הגיוס. בשביל להצליח, צריך להשקיע ולהתאמן. אני רוצה לאחל לבנות שישאפו להגיע הכי גבוה שאפשר בכל מקום שהן יגיעו אליו ושלא יתנו לאף אחד לעצור את החלומות שלהן".
עילי המשיכה את הקו של מאיה ואמרה: "זה נכון שפתחו את מטכ"ל בשבילנו, אבל אנחנו חייבות להוכיח פה. זו ההזדמנות שלנו להוכיח שאנחנו מסוגלות להגיע לזה ולהיות כמו הבנים. זה הזמן שלנו לעבוד קשה כדי שזה יקרה".
איך יראה צה"ל בעוד 15 שנה?
דרור ינאי, ראש המכינה הקדם צבאית "חמש אצבעות", הוא אדם מחושב מאוד. חשוב לו לגדל דור צעיר שירצה להתגייס ליחידות המובחרות ביותר, אך יותר מכך - שגם באזרחות ימשיכו לחלום ולהגיע למקומות הטובים ביותר כדי לקדם את המדינה והחברה הישראלית: "אחד הדברים המשמעותיים בתהליך שקורה עם הבנות והסיירות זה מה שהחברה מרוויחה מזה. עצם זה שיש בנות ששואפות גבוה ולאתגר את עצמן, להתאמץ ולהשתפר, שואלות את עצמן איך הן הכי משפיעות? זה משפיע על המון בנות שרואות אותן. בסוף אנחנו מסתכלים על ההשפעות של החברתיות של התהליך הזה וזה דבר מאוד חיובי".
עפרה אש, מנכ"לית פורום דבורה, עמותה שהוקמה על ידי נשים בכירות יוצאות מערכות הבטחון והחוץ של מדינת ישראל כעמותה א-מפלגתית, שעוסקות בשילוב נשים בתחומי בטחון לאומי ומדיניות חוץ מסבירה: "סיירת מטכ"ל היא ראש הפרמידה, אם נערות תצלחנה להיכנס ולצלוח את המיון לסיירת הזו - אחריה יפתחו כל הסיירות כולן. הציפייה שלנו שכל הסיירות יפתחו כבר עכשיו, בינתיים הצבא מפסיד פוטנציאל אדיר של לוחמות. כבר היום צה"ל לא יכול להתקיים להילחם בלי נשים וכל בכירי הצבא אומרים זאת".
"ישנם הרבה תפיסות מיושנות שמקשות על צה"ל להתקדם למקום בו נמצא הציבור הישראלי, שמבקש את השוויון", טוענת עופרה. "בנוסף הרבנים של ציבור החרד"לי מערימים קשיים על צה"ל, כשהם מאיימים שלא ישלחו חיילים במידה והיחידות המובחרות יפתחו לנשים. חשוב שצה"ל לא יהפוך לצבא בהפרדה בגלל התפיסות האיומים האלו".
"צריך לזכור שפציעות יש גם בקרב לוחמים כמו בקרב לוחמות. המערכת הצבאית עובדת כדי להתאים את האימונים כדי לצמצמם את הפציעות אצל כולם ויש כבר הצלחות. יש דברים שהמערכת צריכה להתאים יותר לנשים - כמו להתאים את הציוד התפעולי והטכנולוגי למבנה גוף של נשים, כמו שהתאימו לגברים. כיום במערך הלוחמה, קשת התפקידים מאוד רחבה ומפקד בשטח ידע להפעיל שיקול דעת מה מתאים לכל לוחם או לוחמת, בדיוק כפי שהוא עושה זאת כשיש רק לוחמים".
איפה צה"ל יהיה עוד חמש עשרה שנה?
"היום בפורום מטכ"ל יושבות שלוש נשים בסך הכול, שתיים מתוכן הגיעו מהתחום המשפט והשלישית היא המזכירה הצבאית של הנשיא. אנחנו צריכים להגיע ליום שבפורום הזה יגדל מספר הנשים באופן משמעותי, כולל בתפקידים מבצעיים. כדי שזה יקרה צריך להגדיל ולהרחיב את "ההיצע" הנשי בכל התפקידים, בכל שדרת הפיקוד ובכל התפקידים כולל תפקידי לוחמה. מפקדות בכירות צריכות להיות בכל תחומי הצבא ובכל הדרגים. יש הרבה מאוד תחומים שאין בהן עדיין מספיק נשים בכירות ומפקדות. ביום שנפסיק לספור כמה נשים סיימו קורס בצה"ל, נדע שהגענו לשילוב אמיתי ולייצוג שוויוני. צריך להמשיך בתהליך הזה בקצב מואץ, הקצב של הצבא איטי מדי. תמיד אני שואלת - מתי תהיה לנו שרת בטחון, בעוד 10, 15 שנה?".