נציג היועמ"שית: הקביעה שהפרת ניגוד העניינים משמעותה נבצרות - מרחיקת לכת

ההרכב המורחב של בג"ץ התכנס היום (חמישי) לדון בחוק הנבצרות החדש - שעבר בחודש מרץ האחרון ומונע מהיועץ המשפטי לממשלה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בגין הליך פלילי. ההרכב המורחב, שכולל 11 שופטים, התכנס בשעה 10:00 באולם והתחיל לדון בשאלה האם התיקון לחוק יסוד הממשלה המכונה "חוק הנבצרות" ייכנס לתוקף החל מהכנסת הבאה או שיחול כבר מהנוכחית.

החוק הישן קבע כי ראש ממשלה יצא לנבצרות רק במקרים של אי מסוגלות פיזית ונפשית. בג"ץ קבע בעבר כי הגורם המוסמך להכריז על הנבצרות הוא היועץ המשפטי לממשלה, וכי אכן אפשר לעשות זאת מחמת הליך פלילי - אך רק במקרים נדירים ויוצאי דופן. לעומת זאת, החוק החדש קובע כי הוצאת ראש ממשלה לנבצרות דורשת רוב מיוחד בכנסת - ובכך מעביר את הכוח לידי הממשלה עצמה. כמו כן, על פי החוק החדש, ראש ממשלה יצא לנבצרות בהודעה שהוא עצמו או הממשלה שלו תמסור.

עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון החל לטעון. שרגא פתח את דבריו ואמר כי ששמונה שופטים לא שמעו את הטיעון שלו בדיון הקודם ולכן יחזור ממהתחלה על דבריו.

השופטת חיות הגיבה להצהרתו ואמרה כי "אנחנו שואלים שאלות, אנחנו אחרי צו על תנאי והטיעון צריך להיות ממוקד בו. אנחנו לא מתחילים 'מבראשית ברא', תטען לעניין הסעד כפי שהגדרנו אותו".

שרגא השיב ואמר כי "כל פעם שיש פוטנציאל להפרת הסדר ניגוד עניינים מצידו של ראש הממשלה, ואם כל הכבוד ליועצת המשפטית לממשלה, מי שקובע האם קיים פוטנציאל של הפרת הסדר ניגוד עניינים קיים זה כבודכם ולא היועצת".

עו"ד יצחק ברט, שמייצג את הכנסת, הסביר את התכלית של חוק הנבצרות החדש: "התכלית היא להסיר את הלקונה שקיימת בו. לעגן הסדר טוב יותר והכל עלה על רקע ההבנה של חברי הכנסת שיכול להיות מצב שבו רה"מ יוצא לנבצרות שבעצם הוא כן יכול להמשיך למלא את תפקידו".

לדבריו, "אנחנו צריכים למחוק את המילה פרסונליים - כשאנחנו מדברים על פרסונליים אנחנו מדברים על חוק שמחוקק לטובת חבר או דוד שנמצא בבעיה. אבל שח"כ מחוקק חוק בשביל שלא ידיחו את רה"מ הוא עושה את זה כי הוא דואג לכך שהממשלה תמשיך לכהן הוא לא עושה את זה כי הוא מקבל את השכר של רה"מ. הוא עושה את זה כי הוא רוצה להמשיך ליישם את המדיניות שבה הוא נבחר. זה לא פרסונלי זה פוליטי".

עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו של נתניהו, התייחס להחלטת ראש הממשלה להבהרת היועמ"שית בחודש פברואר האחרון לפיה מותר לרה"מ לקרוא להרגעת הרוחות: "רה"מ לפי שיטת היועמ"שית, מותר לו לקרוא להרגעת הרוחות - היועצת הוציאה דברי הבהרה שם היא כתבה שבהחלט מותר לרה"מ לקרוא להרגעת הרוחות. גם פעולה כזאת להרגעת הרוחות לפי היועמ"שית היא הפרת הסדר ניגוד עניינים".

הנשיאה חיות התערבה בשלב זה: "הרבה לפני שהחוק הזה אושר המשנה ליועמ"שית גיל לימון כתב מכתב שככל שרה"מ מתבטא להרגעת הרוחות זה לא הפרה של הסדר ניגוד העניינים, היה לרה"מ תעודת כשרות מהמשנה ליועמ"שׁית. כשהוא אומר שידיו לא כבולות והוא רוצה להיכנס לאירוע בזה הוא רוצה להרגיע את הרוחות?".

ראבילו השיב: "ואחר כך הוא השעה את כל הליך החקיקה והלך לנשיא להרגיע את הרוחות".

נציג היועמ"שית, ענר הלמן, השיב על טענות העותרים: "אי אפשר לשלול את כל האפשרויות מראש - שלא ישמע שאמרתי שניגוד עניינים של המשפט הפלילי לא יכול להוביל להוצאת ראש הממשלה לנבצרות. שלא יגידו שאף פעם אי אפשר בגלל ניגוד ענייניים להוציא ראש ממשלה לנבצרות".

עו"ד אורי הברמן, שמייצג את העותרת סיעת "ישראל ביתנו", סיפר: "פרופ' יואב דותן עמד בפני ועדת החוקה ואמר - 'מה יקרה אם חס וחלילה ראש הממשלה נחטף?' אני לא חושב שנעשתה חשיבה ונדונו כל המקרים - מה שאני אומר שבמצב קיצוני כזה הכנסת מופקרת".

עו"ד הברמן הוסיף: "להשקפתי יש כשל פה. מי שחוקק חוק בלחץ היא הכנסת ומתוך כבוד בין רשויות צריך לתת לה את ההזדמנות לתקן".

נשיאת העליון חיות השיבה: "זה שהכנסת מחוקקת בחיפזון וזה שהיא מוציאה תחת ידיה חוקים לא תמיד טובים זה לא ייחודי, וזה קורה גם בחוקי יסוד. עצם העבודה שהחוק הוא לא מי יודע מה זו לא עילה להתערב כאן".

"אני לא חושב שחוק הנבצרות משרת את התכליות של רציפות שלטונית", אמר עו"ד אליעד שרגא, מהתנועה לאיכות השלטון, והתייחס להסדר ניגוד העניינים עם ראש הממשלה נתניהו: "אמרנו שזה לא יעבוד כי ידענו עם מי יש לנו עסק - ראש הממשלה חי בעולם אחר". לדבריו, "ראש הממשלה במדינת ישראל הוא הכל. הוא ראש הממשלה והוא הקבינט".

עו"ד שרגא מבקש מבית המשפט סעד אישי - כלומר, הוא רוצה ש"חוק הנבצרות" לא יחול כל זמן שראש הממשלה הוא בנימין נתניהו.

עו"ד הלמן אמר במהלך הדיון כי "ראש הממשלה לצרכיו הפרטיים מתקן חוק, זה בא לפתור בעיות אישיות שלו, זו פגיעה לרעה בשלטון החוק".

השופט יוסף אלרון הגיב לדבריו של הלמן ואמר כי אמר דברים מאוד קשים. "פגיעה בטוהר המידות היא דבר שחוזר בדבריך פעם אחר פעם - והנושא של טוהר המידות, נדמה לי שמאוד הרחקתם לכת בנושא הזה?".

הלמן השיב כי "אני חושב שאי אפשר לחשוב על משהו אחר אחרי שראש הממשלה אומר 'אני יכול להיכנס לאירוע'. הוא אומר שהוא הולך לקדם את החוק של הועדה לבחירת שופטים, אותו חוק שהיועמ"שית אמרה שהוא לא יכול לקדם כי הוא עומד לדין בעבירות קשות של טוהר מידות בפני שלושה שופטים".

"רציתי להגיד מראש שצריך לדעת מה זה היקף נבצרות", אמר נציג היועמ"שת עו"ד הלמן, "ישראל בגלל מצבה הבטחוני לא יכולה להוית בלי ראש ממשלה גם 40 דקות, יש לו סמכויות מרחיקות לכת. ראש הממשלה לא יכול להפסיק לכהן עד שנכנס אחר או ממלא מקום, הוא היחיד שיכול לכנס את הממשלה שיכולה להכריז על מלחמה, והממונה על שב"כ ומוסד".

עוד הוסיף הלמן והוסיף כי נתניהו מנוע מלעסוק בועדה לבחירת שופטים. "היועמ"שית קבעה כי הוא מנוע להתעסק בה - הועדה מקדמת שופטים, ראש הממשלה נשפט כעת במחוזי על ידי שלושה שופטים, הועדה יכולה להדיח שופט מכהן". לבסוף, טען נציג היועמ"שית כי תכליתה של הקואליציה בחקיקת חוק הנבצרות הייתה לאפשר לראש הממשלה לעסוק ברפורמה המשפטית.

השופטת יעל וילנר תיקנה את הלמן ואמרה כי "זה היה המניע".

הלמן התעקש ואמר כי "זאת הייתה התכלית. מי שקובע בשאלת הנבצרות זה בית המשפט ולא היועצת".

עורך דין הלמן פתח את דבריו ואמר כי "יש תדמית בציבור שהיועצת המשפטית לממשלה יכולה להוציא את רה"מ לנבצרות, על פי הדין בישראל זה לא המצב. מי שקובע שראש ממשלה נבצר ממנו לכהן בתפקידו היא הממשלה, ולא היועצת המשפטית לממשלה. התפקיד של היועצת המשפטית לממשלה היא לתת חוות דעת משפטית בנושא".

"בשנת 2006 ראש הממשלה שרון נכנס למצב שבו הוא לא יכול לכהן, אז רצו בפעם הראשונה שזה קרה להתייעץ עם היועמ"ש דאז (מני מזוז, ב"א) אבל לא היו חייבים", הוסיף.

חיות התערבה ומסרה כי הלמן טוען שהפרת הסדר ניגוד העניינים לא מובילה להוצאה לנבצרות.

הלמן הודה כי אכן הודיעו על כך בתיק אחר, בעתירה של דן חלוץ. "אמרנו אז שזו מסקנה מרחיקת לכת שהפרת הסדר ניגוד העניינים משמעותה שראש הממשלה לא יכול להמשיך. לכן ביקשנו למחוק את העתירה ההיא".

הצדדים חזרו מהפסקה. עו"ד ענר הלמן, נציג היועצת המשפטית לממשלה, עלה לטעון.

הצדדים משפט יצאו להפסקה של חצי שעה. הדיון צפוי להתחדש ב13:40.

עורך דינו של נתניהו אמר כי "ראש הממשלה מנסה ביחד עם הנשיא להביא לפתרון למשבר הרפורמה. המשפט של ראש הממשלה מתנהל כסדרו, הוא לא צריך את הרפורמה בשביל לטפל במשפט שלו. הרפורמה היא לא על זה, ואני לא רוצה להרחיב על כך". עוד התעקש ראבילו וטען כי אין קשר בין הנבצרות לבין הסדר ניגוד העניינים.

חיות המשיכה לחקור ולשאול "אז מה הכוונה שראש הממשלה אמר ידי כבולות , במה הן כבולות?".

עו"ד רביאלו אמר במהלך הדיון כי התיקון לחוק הנבצרות לא קשור לרפורמה המשפטית. השופטת ענת ברון השיבה לעורך הגין ושאלה: "זה לא קשור לרפורמה? שעות אחרי שהחוק בא לעולם, אני מצטטת ממה שראש הממשלה אמר 'עד עכשיו ידיי היו כבולות אז אני מודיע לכם עד כאן'".

רביאלו ענה כי ברצונו להתייחס לדברי ראש הממשלה בצורה אחרת, ואמר שלפי דעתו, כוונתו של נתניהו הייתה: "עכשיו לצערי ידיי היו כבולות, איימו שאם איכנס לאירוע יוציאו אותי לנבצרות, אני שם בצד כל שיקול אחר ולמען העם שלנו והמדינה שלנו אעשה ככל שביכולתי כדי להגיע לפתרון כדי להגיע להרגעת הרוחות ואיחוי הקרע כי אנשים אחים אנחנו". עדו הוסיף ואמר כי "זאת אומרת שבאותו נאום של רה"מ הוא לא בא ואומר איזה יופי אין לי נבצרות ואני יכול להפר את הסדר ניגוד העניינים ולטפל ברפורמה".

ברון ענתה כי היא לא נוקטת עמדה, רק אומרת שראש הממשלה ראה בעצמו את הקשר בין התיקון לבין ידיו הכבולות.

ברק ארז הגיב גם הוא ואמר כי "עולה מכאן שזה פרסנולי אבל 'פרסנולי בקטע טוב' כי הוא יפתור את המשבר".

ח"כ יוליה מילנובסקי ממפלגת ישראל ביתנו התפרצה לדבריו של עורך הדין של של נתניהו וננזפה על ידי נשיאת בית המשפט חיות. ראבילו אמר כי חוק הנבצרות עלה למערכת הסנהדרין ב-8 לפברואר, כשמילנובסקי התפרצה ואמרה "לא נכון".

חיות נזפה במילנובסקי ואמרה כי "פה לא מדברים בלי לקבל רשות דיבור". מילינובסקי התנצלה.

ח"כ אופיר כץ מהליכוד כתב ברשת החברתית X במקביל למשפט כי "יוזם הצעת החוק וכיו"ר הוועדה שניהלה את הליך החקיקה, לא היה לי ולחברי הוועדה צל של ספק שאנחנו מחוקקים הסדר שיחול מיידית. אין מקום לפרשנות המנוגדת לעמדתנו המפורשת".

עורך הדין של נתניהו שאל את השופטים "איזה פגיעה דמוקרטית יש בחוק הנבצרות? הפוך, יש פה מצב שהמחוקק מבהיר את הנורמות הדמוקרטיות מתי להוציא ראש ממשלה לנבצרות".

עו"ד ראבילו אמר כי: "התיקון הספציפי הזה באה הכנסת ואמרה שיש דרך ראויה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. יש יועצים משפטיים בעבר שקבעו שמי שצריך להכריז על הנבצרות היא הממשלה. מדובר במקרים של סיבות עובדתיות ברורות, כמו מחלה. או במקרים של טיסה לחו"ל, ממנים ממלא מקום לראש הממשלה".

יו"ר ועדת החוקה חה"כ שמחה רוטמן כתב ברשת החברתית X במקביל למשפט כי: "ייתכן וחיות צודקת, ייתכן ולא. אפשר להיזכר בחקיקת יסוד עם השלכות משטריות שנועדה לפתור בעיות פרסונליות, כמו הקמת ממשלת חילופין, שהייתה בעלת תחולה מיידית".

"זה לא המקרה כאן", הדגיש רוטמן, "ובכל מקרה, פסיקה של בג"ץ שיש לה השלכות משטריות, אסור שתהיה. כי במדינה דמוקרטית, בג"ץ לא קובע את צורת המשטר".

עו"ד ראבילו אמר כי "בתיקון הספציפי הזה באה הכנסת ואמרה שיש דרך ראויה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. יועצים משפטיים קבעו בזמן אמת שמי שצריך להחליט זה הממשלה. מדובר בסיבות עובדתיות ברורות, כמו במקרים של נבצרות רפואית, או כשראש ממשלה נוסע לחו"ל ברור שצרילך למנות לו ממלא מקום".

השופטת גילה כנפי-שטייניץ שאלה את רבילו: "לו נחשוב שיש חידוש, שיש שינוי במתי ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות, זה לא בסדר? אתה אומר אותה גברת בשינוי אדרת, מה שהיה זה מה שיהיה?"

עורך הדין ראבילו אמר לנשיאת בית המשפט חיות כי "באים העותרים ואומרים אתה משנה את כללי המשחק במשחק. נבצרות היא לא חלק מכללי המשחק. אין מדינה אחרת שבה ניתן להוציא עובד ציבור לנבצרות".

הנשיאה חיות הגיבה לדבריו ומסרה כי "אנחנו לא עוסקים בחלומות של העותרים. החלומות שלהם מתמזגים עם החרדות שלכם, שרוצים להשאיר איום על השולחן".

עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו של ראש הממשלה נתניהו, החל לטעון במשפט בנושא חוק הנבצרות. ראבילו פתח את דבריו ואמר לשופטים כי "אין לכם סמכות לבטל סעיף בחוק יסוד". עוד הוסיף ראבילו ואמר כי "העותרים מבקשים מבית המשפט להותיר תלויה באוויר אופציה שלטענתם הייתה קיימת של הדחת ראש ממשלה. אופציה של רמיסת רצון הבוחר".

השופט פוגלמן קטע את דבריו של ראבילו ואמר כי עיסוקם של השופטים בשימוש לרעה בסמכות המכוננת היא דוקטרינה קיממת. רביאלו הגיב לדבריו של השופט ואמר: "אולי תיתן לי קרדיט של
שתי דקות להשלים טיעון? אם אתם רוצים שאני לא אטען אני יכול לשבת".

השופט פוגלמן המשיך ואמר לראבילו כי הוא "לא יכול לטעון בחלל האויר שאין סמכות, מכיוון שאנחנו נמצאים בהרכב מורחב. אתה צריך להתייחס לעובדה שיש פסיקה שלנו שקובעת שיש דוקטרינה של שימוש לרעה בסמכות המכוננת דרכה אפשר לבטל סעיף בחוק יסוד".

חיות שאלה את ראבילו כיצד כניסת החוק לתוקף מבטלת את תוצאות הבחירות.

רביאלו ענה לחיות כי "אם כובדכם באים ואומרים שהתחולה צריכה להיות מאוחרת, כנראה כבודכם חושבים שיכולה להיות פרשנות אחרת למצב החוקי הקודם שהיא ביטול הדמוקרטיה. אם יש אפשרות לגורם שאיננו נבחר להוציא ראש ממשלה לנבצרות, יש כאן פגיעה בדמוקרטיה".

עוו"ד ברט אמר לשופטים כי להגיד שיהיה מצב בו לא ימצא רוב דרוש לנבצרות במצב שבו ראש הממשלה יקבל התקף לב, זו אמירה שמשקפת חוסר אמון.

השופטת דפנה ברק ארז קוטעת את ברט ושאלה אותו "התשובה של אדוני תסמכו עלינו?"

נציג הכנסת ברט אמר במהלך הדיון על חוק הנבצרות כי " אם היו הערות קונקרטיות מצד היועמ"שית בזמן החקיקה היה אפשר להתייחס אליהן, אך היועצת המשפטית לממשלה אמרה שכל ההליך נגוע בשימוש לרעה בסמכות המכוננת. בזמן אמת שלא מעבירים הערות קונקרטיות קשה להתייחס אליהם".

נשיאת ביתה משפט העליון אסתר חיות שאלה את ברט מהוא הכורח חוקק חוק שחל על הממשלה הנוכחית ולא תחול על העתידית. "אומרים חבריי הנושא של הנבצרות לא על הפרק אז מה הנחיצות?", שאלה.

השופט עמית שאל גם הוא: "אתם אומרים שהמניע פרסונלי פוליטי, אתם לא שוללים את האפשרות כי הם חושבו שהחוק ימנע את הנבצרות. יש כן שורה של דברים שאתם לא מרוצים מהם, אז כשקראתי אתכם שאלתי את עצמי מתי תיקון לחוק יסוד הוא לא טוב?".

ברט ענה כי "אנחנו מעדיפים תמיד תחולה עתידית אבל לדעתנו חוק הנבצרות לא חוצה את הגבול".

השופט עופר גרוסקופף הגיב לדבריו של עורך דין ברט והציג בפניו תרחיש. "תחשוב על מצב שבו ממשלה מכהנת מקשה בחוק יסוד על התנאים להפלת הממשלה בכלל", אמר גרוסקופף, "החוק גם חל עליה וגם על הממשלות שיבואו אחריה, זה הקושי פה. השאלה היא האם ממשלה שמשנה את התנאים שיחולו עליה תוך כדי שהיא מכהנת משנה את כללי המשחק?"

ברט השיב כי "לא לכל נורמה שנוגעת לממשלה אפשר לקרוא כללי משחק", ומסר כי התיקון לחוק הנבצרות הוא בעינננו שינוי בשוליים, וכי לא מדובר בעמוד תווך של הדמוקרטיה.

עו"ד ברט ניסה לבצע הפרדה בין המניע ובין תכליתו של חוק הנבצרות. חוק פרסונלי הוא חוק שממוקד במקרה ספציפי. פה אין ספק שהחוק הוא לא פרסונלי, החוק חל על ראש הממשלה הנוכחי והוא יחול גם על ראשי ממשלה בעתיד", אמר ברט.

השופטת דפנה ברק ארז ענתה לברט ושאלה: "לפי אמת המידה שלך, אף פעם לא תהיה חקיקה פרסונלית?"

ברט השיב כי הדבר אינו נכון, וכי המובן "פרסונלי" נוגע לתוכן החוק. עוד הוסיף והזכיר את "חוק הגימלה לאשתו של הנשיא ויצמן". מדובר בחוק שקבע כי לורה וויצמן, אלמנתו של הנשיא, תקבל גמלאות מהמדינה לכל ימי חייה.

עו"ד ברט אמר כי "אין שום אנידיקציה לכך שח"כ בעבר שחוקקו את חוק הנבצרות התכוונו להסמיך אי פעם את היועצת המשפטית לממשלה להוציא את רה"מ לנבצרות".

"במקרה שלנו 61 הצביעו בעד החוק אין שום דרך לעמוד על המניעים של חברי הכנסת", אמר ברט, "גם אם ח"כ אמר משהו אחד ואחד אמר משהו אחר. בכלל לעמוד על מניעים של ח"כ זה תחום מומחיות של פרשן פוליטי אנחנו לא רוצים שבית המשפט יכנס לשם".

השופט יצחק עמית הגיב לעורך הדין ברט ושאל האם "כשהחוק צבוע מכף רגל ועד ראש במניע" הדבר לא לא משפיע גם על התכלית של החוק?

ח|"כ אביגדור ליברמן נכנס לאולם בית המשפט העליון בדיון חוק הנבצרות

עו"ד יצחק ברט, מטעם הייעוץ המשפטי לכנסת נשאל על ידי השופט יוסף אלרון האם הוא מסכים לכך שיש לחוק הנבצרות מניע? ברט השיב לשופטים ואמר כי "כתבתם במפורש שהמניע לחוק הנבצרות הוא פרסונלי. אולם, ברט הוסיף ואמר כי על אף שהמניע פרסונלי, הוא "חסר משמעות במובן השיפוטי" וכי אין להתייחס אליו בשיפוט.

"לנסות לבדוק למה ח"כ העבירו את החוק זה לא קשור לתהליך הביקורת השיפוטית", אמר ברט, "ברגע שיש חוק מסתכלים על החוק על התוכן שלו על לשון החוקר ועל ההסדר שלו, לא מסתכלים על אמירות בתקשורת על הצהרות זה דברים שהם לא רלוונטיים בבחינת חוק".

"זה נכון מדובר בחוק הזה על אדם אחד רה"מ - אבל האדם הזה הוא ראשון בין שווים וכל פגיעה בו תכריע את גורל הממשלה", אמר עורך הדין ברט

נשיאת העליון אסתר חיות פתחה את הדיון בחוק הנבצרות. הנשיאה מסרה כי קודם ישמעו טענות הכנסת, לאחר מכן יישמע בא-כוח ראש הממשלה, אחריו בא-כוח היועצת המשפטית לממשלה ולבסוף העותרים.