11 שופטים והמשבר החוקתי שבדרך: כל מה שצריך לדעת על בג"ץ הנבצרות

11 שופטי בג"ץ יתכנסו מחר (חמישי) ב-10:00 כדי לדון בשאלה אם התיקון לחוק יסוד הממשלה המכונה "חוק הנצברות" ייכנס לתוקף החל מהכנסת הבאה או שיחול כבר מהנוכחית.

• חוק הנבצרות עבר בחודש מרץ האחרון בכנסת. זאת בכדי לאפשר לראש הממשלה נתניהו "לעקוף" את הסדר ניגוד העניינים שחל עליו מבלי שייצא לנבצרות בשל הפרתו.
• החוק החדש מחליף את החוק הישן שקובע שרה"מ יצא לנבצרות רק במקרים של אי מסוגלות פיזית ונפשית. החוק החדש קובע כי רה"מ יצא לנבצרות רק בתנאים של אי מסוגלות פיזית או נפשית וכן רק בהודעה שרה"מ בעצמו ימסור או שהממשלה תמסור - הדורשת רוב מיוחד גם בכנסת. כך, השליטה על ההוצאה לנצברות תהיה מסורה לרה"מ בעצמו או לממשלה עצמה.

• בעקבות התיקון לחוק הגישו התנועה לאיכות השלטון וסיעת ישראל ביתנו בג"ץ נגד התיקון לחוק.
• הדיון הראשון בנושא התקיים לפני כחודשיים ובסיומו הוחלט להרחיב את הרכב השופטים משלושה ל-11 ולדון רק בשאלה הבאה: אם חוק הנצברות ייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה או שהוראותיו יחולו גם על הכנסת ועל רה"מ הנוכחי.

• ההרכב יכלול 11 שופטים שידונו בעתירה, בהם הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית - שלפי שיטת הסניוריטי מיועד להיות הנשיא הבא. עוד ידונו בנושא השופטים דפנה ברק-ארז, נועם סולברג, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין.
• מבחינת יחס שמרנים מול ליברלים, נראה כי ההרכב מונה רוב של שישה שופטים שנחשבים ליברלים - חיות, פוגלמן, עמית, ברק-ארז, ברון וגרוסקופף, לעומת חמישה שופטים שנחשבים שמרנים: סולברג, אלרון, מינץ, שטיין, וילנר. בכל מקרה פסק הדין לא צפוי להתפרסם מחר.

• התנועה לאיכות השלטון וסיעת ישראל ביתנו טוענים כי מדובר בתיקון פרסונלי שנתפר למידותיו של רה"מ הנוכחי - בנימין נתניהו. לטענתם, זהו תיקון פרסונלי ש"חותר תחת הבסיס המשטרי בישראל לפיו הרשות השופטת מאזנת ובולמת את הרשות המבצעת והרשות המחוקקת - וכינונו הוא מעבר נוסף אל דיקטטורה".
• בנוסף, נטען נגד תחולתו המידית של התיקון, בטענה כי הוא "יוצר תקדים חדש ומסוכן - ככל שלא עולה בידי מי שאוחז בראשות הממשלה לשנות את ההסדרים החוקתיים, כך הוא הולך ומשנה אותם בהתאם לנוחיותו, נוכח הרוב המזדמן שברשותו".

• גם בעתירה הזאת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לא מייצגת את עמדת הממשלה למרות שזו הוא תפקידה. הסיבה לכך היא חילוקי הדעות שהתגעלו בינה לבין רה"מ בהצגת העמדה. לדעתה של בהרב מיארה יש להורות על פסילת הסעיף בחוק היסוד הממשלה באופן תקדימי זאת משום שהוא נועד לסייע לרה"מ לעקוף את הסדר ניגוד העניינים שהוחל עליו ושאוסר עליו לעסוק במהפכה המשפטית: "חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי", כתבה בתשובתה. עוד הוסיפה כי על בג"ץ לדחות את כניסתו לתוקף של החוק, לכל הפחות עד לכנסת הבאה, וזאת על מנת לעצב את ההסדר מתוך ראייה משטרית רחבה, במבט צופה פני עתיד ומאחורי "מסך בערות".

• היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, חולקת על דעתה של היועמ"שית בהרב מיארה וטוענת כי אין לפסול את התיקון לחוק היסוד. בתגובתה לבג"ץ טענה אפיק כי לחוק הנצברות אין השפעה על ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולכן אין לפסול אותו. עמדתה מנוגדת לזו של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שביקשה מבג"ץ לקבוע כי החוק יחול רק מהכנסת הבאה. בעמדתה כתבה אפיק כי לבג"ץ אין סמכות להתערב בתוכנם של חוקי היסוד, ואף קבעה כי ההסדר שחוקק עדיף על המצב העמום שהיה קודם.

• רה"מ נתניהו מיוצג על ידי עו"ד מיכאל ראבילו ולא על ידי היועמ"שית.
• בתגובתו נטען כי אין לקבל את העתירה, שתקבע שיש לדחות את כניסת חוק הבנצרות לתוקף החל מהכנסת הבאה.
• הוא תקף את העותרים, שלטענתו מנסים להתערב בתוצאות הבחירות ולחתור תחתיהן. "העותרים מבקשים להפוך את בית המשפט ל'שחקן' נוסף בבחירות הדמוקרטיות. עם כל הכבוד לעותרים, במדינת ישראל לא התקבל שלטון האליטות של אפלטון וקולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה - שווה לקולו של כל אזרח אחר". עוד טען רה"מ כי לבג"ץ אין סמכות לדון בתוקפו של חוק יסוד.