הצעת החוק לשימוש במצלמות לזיהוי פנים במרחב הציבורי שאושרה ביום שני בוועדת השרים לענייני חקיקה עוררה סערה ציבורית גדולה סביב קידומה, החשש מפגיעה קשה בפרטיות ושימוש חורג בסמכויות שינתנו למשטרה. מדובר בהצעה לאפשר למשטרה להשמיש את המצלמות, במסגרת המאבק בפשיעה חמורה, כאמצעי נוסף להתחקות אחר עבריינים, כל זאת ללא צורך באישור צו שופט.
החשש הציבורי מהרשאות שינתנו למשטרה לא נוצר בחלל ריק, חשיפת השימוש בתוכנת הריגול פגסוס על ידי המשטרה והחריגות שנעשו במסגרת עבודת הארגון בתוכנה מציפים מחדש את סוגיית הפגיעה בפרטיות אל מול חובת המשטרה להלחם בפשיעה בצורה מיטבית.
"אני תומך בלב מלא בכלי הזה, בצילום הביומטרי. אני חושב שהחששות האלה של פגיעה בצנעת הפרט, שמא משטרת ישראל תהפוך את זה לכלי ניגוח אני לא מקבל את הגישה הזאת, הופכים פה את המשטרה לארגון פשע", אומר ניצב בדימוס וממ"ז תל אביב לשעבר אהרון אקסול בשיחה עם וואלה!. "הטענה שהמשטרה תשתמש בצילום הביומטרי ותעקוב אחרי אנשים תמימים, איפה הם אכלו, איפה הם בילו, זה ממש לא בכיוון הזה. אני ממליץ לכל מי שחושש מזה לקרוא את הצעת החוק ולראות המגבלות והפיקוח שיש עליה".
"לפי ההצעה שאושרה אתמול, קודם כל המאגרים לא ישארו קיימים אחרי 72 שעות אם הם לא רלוונטיים ומי שישתמש בכלי הזה בניגוד לחוק צפוי ל-3 שנות מאסר", טען אקסול, "השימוש עצמו יעשה יעשה רק לעבירות מסוג פשע או במרחב הציבורי לאנשים מסוימים שקיבלו הרחקות כאלה ואחרות כמו אלימות במשפחה. למשל, אדם שהורחק מבת זוגו וינסה להפר את ההרחקה, יוכלו למנוע את זה באמצעות המצלמות. מדובר בכלי שובר שוויון. כך למשל, ארגון פשיעה שמתכנן לחסל יריב, אני יכול או למנוע את הפשע או חלילה וחס באם הם יצליחו לבצע את המעשה לאתר את המבצעים".
ניצב בדימוס אקסול הוסיף והדגיש כי מטרתן הראשונית של המצלמות היא הצלת חיים. "אין למשטרת ישראל עניין לראות מה עשינו בלילה או מה עשינו בקניון. אנחנו נראה בעתיד את ההשפעה של הכלי הזה בצמצום הפשיעה. מה שחשוב זה שיהיה לציבור ביטחון", מסר. ובכל זא, קיים חשש בציבור משימוש שלא כדין במצלמות הביומטריות, חשיפת החריגות בתוכנת הפגסוס רק חיזקה זאת,
"אני מבין את החשש ואני לא מבטל אותו", מסר אקסול, "אני לא גם לא יכול לומר שבעתיד לא יגיע מאן דהוא ויעשה שימוש שלא כדין במערכת, אבל אני מדבר על הארגון עצמו. כן, יש פרטים שמשתמשים במערכות המידע ונענשים על זה אבל זה לא ארגון. זה אדם פרטי שעושה פעולה פרטנית בניגוד לחוק. פה, מי שיתפס משתמש במערכת שלא כדין דינו שלוש שנות מאסר, זאת אומרת, נתנו לזה את הביטוי העונשי".
תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים לשעבר שכיהן תחת השר הקודם עמר בר לב, תומך אף הוא בקידום הצעת החוק. "אני מאוד בעד החוק הזה. ובאופן יחסי די סיסטמטי, במקומות שיש בהם מתח בין אכיפה לפרטיות אני אעדיף את האכיפה ואני אומר את זה עוד מתקופתי בניהול מגן ישראל בקורונה", מסר לוטן, "אין ספק שיש שני ערכים מתנגשים ויש פה דילמה מאוד גדולה, אבל אם אני מסתכל איפה המטוטלת, ברמה הלאומית, אני חושב שאנחנו משלמים מחיר כבד על כך שאנחנו לא מאמצים כלים וטכנולגייות מספיק מתקדמות בעולם של האכיפה".
עוד הוסיף לוטן ואמר כי "העדות הכי מובהקת לזה זה שיעורי הפענוח הנמוכים של תיקי רצח על ידי המשטרה. גם בשנה הקודמת שהייתה יחסית מוצלחת מבחינת הפענוחים היתה עדיין נקודת התורפה, והכל חוזר לתשתית הראיות. ואין דרך לרבע את המעגל הזה וחייבים לתת למשטרה יכולות יותר טובות בעולם המודרני".
לוטן הוסיף כי הוא אינו חושש משימוש לרעה במערכת על ידי המשטרה, בטח שלא בצורה מכוונת. "הרי החשש הגדול משימוש במערכת הזאת זה דליפה שגויה או פריצה, הרבה יותר משימוש לרעה", הוא הסביר, "ואין ספק שברגע שהמערכות האלה תחילו לפעול יצטרכו להעמיד מערכות הגנה מהגבוהות ביותר. אני פחות רואה תסריט כמו שכלכליסט ניסו לצייר על הפגסוס, שיושבים קצינים בחדר ובא להם להכנס לחיים של מישהו. אני לא מכיר פרקטיקה כזאת במשטרה וזה קצת דיון טהרני, בזמן שאנחנו מספקים פרטים אישיים לכל כך הרבה גורמים ומקלידים את כרטיס האשראי שלנו 15 אלף פעם ביום, אז ממה אנחנו מוטרדים שעין הנץ מצלם את האוטו שלנו ברחוב? זה כל כך הזוי".
אל מול התמיכה הכמעט גורפת של גורמים במשטרה לשעבר ובהווה בשימוש במצלמות, בתנועה לזכויות האזרח תוקפים בחריפות את קידום הצעת החוק וטוענים כי מדובר בלא פחות בסכנה ברורה ומיידית לזכויות הפרט. עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח מסר כי "רישות הערים במצלמות מעקב חכמות ובטכנולוגיה של זיהוי ביומטרי מאפשרת לזהות כל אדם שחולף על פני המצלמה בשבריר של שנייה. זהו צעד נוסף אחד, אבל הרה גורל, לעבר המודל הסיני של חברת מעקב. אסור לנו ללכת שולל אחר טענות דמגוגיות, כאילו אין לנו זכות לפרטיות במרחב הציבורי ועל כן גם אין סכנה במצלמות מעקב ביומטריות שיוצבו ברחובות הערים".
לדבריו של עו"ד פינצ'וק, המצלמות צפויות לשנות ללא היכר את המרחב הציבורי. "ברגע שהמשטרה תוכל לזהות אלפי ורבבות אזרחים שעוברים ברחוב, המרחב הציבורי הופך להיות זירת מעקב. לאחר שהאזרחים מפנימים את העובדה שהם תחת מעקב, בכוח או בפועל, הם נאלצים למשטר ולצנזר את עצמם על כל צעד ושעל. הם שוקלים ומתלבטים אם לצאת ולהפגין או לבצע דברים אחרים למרות שהם לגיטימיים וחוקיים לחלוטין".
כשאדם יודע שהוא תחת עינו הפקוחה של האח הגדול, הוא ממשטר את עצמו ומפחד להתנהג כרגיל", מסביר פינצ'וק את טענתו, "הוא מפחד ללכת להפגנה, הוא מפחד להשתתף באסיפות פוליטיות, הוא מפחד שסודותיו הכמוסים יתגלו ויעשה בהם שימוש נגדו". פינצ'וק הסביר כי הרעיות לבצע שימוש במצלמות מעקב חכמות אינו חדש ולא נולד בשנה האחרונה. אולם, שילובן של המצלמות על רק נסיונות המהפכה המשפטית יצר לטענתו "שילוב מצמרר שמעמיד סכנה ברורה ומיידית לזכויות הפרט".
"ברוח ההפיכה המשטרית, שמבקשת לבטל את הפיקוח השיפוטי על הרשות המבצעת, כך גם החקיקה המוצעת מוציאה את בתי המשפט מהתמונה", מסר. "אזרח בחברה דמוקרטית אינו אמור להיות נתון למעקב כלשהו אלא אם יש לגביו חשד קונקרטי שמצדיק לפלוש לפרטיות שלו; וגם כשיש חשד כזה עדיין נדרש צו שיפוטי שיתיר למשטרה את פעולות המעקב. האזנת סתר, למשל, חיפוש בטלפון הנייד שלנו או איסוף נתוני תקשורת שמלמדים היכן היינו ועם מי דיברנו אלו פעולות שנעשות רק באישור של בית המשפט. ואילו כאן, דווקא כאשר אנו עומדים בפני קפיצת מדרגה מבהילה בהיבט של ההגנה על זכויות הפרט - מעקב המונים וטכנולוגיה של זיהוי פנים - יופעלו לפי החלטה של קצין משטרה".
פינצ'וק המשיך וטען כי הסירוב של המשטרה להכפיף את ההשימוש במצלמות המעקב לפיקוח של בתי המשפט הוא "מטריד וחמור במיוחד", במיוחד לאור העובדה שהמבחנים להצבת מצלמות לשימוש במידע הביומטרי שיופק בהן הם לטענתו "רחבים ומעורפלים". "איננו מתנגדים לשימוש בטכנולוגיה. נהפוך הוא: מן הראוי לצייד את המשטרה בטכנולוגיות מתקדמות שיסייעו לה במילוי המשימות הכבדות שמוטלות על כתפיה", הוא הסביר, "הבעיה אינה נעוצה בטכנולוגיה לעצמה, אלא במי שמעצבים את מערכות המעקב, ובמי שמנסים לקדם חקיקה שתאפשר מעקב אחר אזרחים חפים מפשע, ושימוש מופקר ומסוכן בטכנולוגיה".
עו"ד פיני פישלר, חבר ועדת המשטרה בלשכת עורכי הדין מסר גם הוא כי נושא המצלמות הוא "מדרון חלקלק". "המשטרה הרי אומרת שתשתמש בתוכנה רק לעבירות פשע וכו' , אבל מי יפקח על זה?" שואל פישלר, "הלא הכל נשאב והכל נצרב ויום אחד נשלוף לך את זה. המשטרה צריכה כלים, אבל האיש אחד חטא ועל כל העדה תקצוף? כלומר, יש מלחמה בפשיעה ומי שמשלם את המחיר זה כל אזרחי מדינת ישראל שאותם יצלמו ויעקבו ולכן צריך פה חקיקה מאוד מהודקת ומצומצמת".
לפי פישלר, "אנחנו בעצם מדברים לא רק על 'עין הנץ' אלא גם על וורסיות נוספות שיפעלו במרחב הציבורי והציבור צריך לדעת שהמשטרה עובדת עם הדבר הזה הרבה מאוד שנים בלי חקיקה ולא נעשתה חקיקה. המשטרה לא פנתה למחוקק ולא שאלה אף אחד. היא ידעה שהיא צריכה את הכלים האלה בעוד שכולם ידעו, היועמ"ש לממשלה, פרקליטות ואחרים ידעו".
עוד הוסיף פישלר וטען כי "עין הנץ למשל זה מאגר מידע, וזה היה צריך להרשם ברשימת המאגרים במשרד המשפטים. זה לא נעשה עד שפניתי למשרד המשפטים. ועכשיו נשאלת השאלה מה נעשה עם כל החומרים שנאגרו במאגר הזה? במצלמות הביומטריות צריך לבדוק במי הולכים לפגוע". פישלר הביא דוגמא מצב שבו המצלמה מצלמת אדם הנמצא ברכב. "זה מזהה גם הנוסעים ברכב וכל מי שלידו|", הוא מפרט, "אם זה ילדים, אישה או מאהבת וזה יכול להיות שאתה נמצא בחברת אנשים ומיקום רגיש עבורך. וביום מן הימים זה יכול להיות כלי במו"מ בתיק פלילי עתידי כאמצעי לחץ. צריך להבין את ההשלכות של הדבר הזה".
"רואים את העבודה המחופפת והמהירה בהכנת הצעת החוק הזאת בבחינת למה חיכיתם עד היום, למה המפכ"ל בוכה ומיילל שאין לו כלים", אמר פישלר. "רק אחרי שיש לו 176 נרצחים בחברה הערבית אז פתאום הוא גילה שאין לו כלים, רק אחרי שלקחו להם את הפגסוס שהופעלה ללא חוק ולא תקנות אז פתאום אין להם כלים, וכל גם בפרשת המימד החמישי שגם את זה המפכ"ל לשעבר אלשיך רצה להפעיל בלי חקיקה ואסדרה. זה לא האח הגדול, זה האמ-אמא של האח הגדול. הם ידעו עלינו הכל".
לבסוף, סיים פישלר את דבריו ותקף את המשטרה. "ניקח לדוגמא את השימוש בתוכנת שירת הסירנה, אם תעבור על פסיקות בית הדין למשמעת של המשטרה אפשר לראות תופעה חמורה של חדירה של שוטרים ללא הרשאה למאגרי מידע, כולם מחפשים מידע על האישה, על המאהבת, על השכונה, על הבת על הבן, זה עבירות פליליות לכל דבר והענישה מסתכמת בהורדה בדרגה על תנאי למשך יומיים, ועם קנס כספי בסך של 40 שקל במספר תשלומים", הוא אמר, "זה חיטוט במאגרי מידע, שליפה של שוטרים מאגרי מידע ואפילו יכול להיות מסחר במידע עם חוקרים פרטיים ובמקום שזה יגיע להליך פלילי בבית משפט זה מגיע לקולגות בית הדין למשמעת".