וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שיטת הסניוריטי - מסורת שמקדשת בינוניות

ד"ר צבי וינר

עודכן לאחרונה: 10.9.2023 / 15:48

השיטה הנהוגה לבחירת נשיא ביה"מש העליון שומטת מרכיב חיוני כמו תמריץ ולא בוחנת את עבודת השיפוט בכלים מקצועיים. קריאת התיגר של השופט אלרון מחדדת את העובדה שמערכת המשפט אעינה שונה מכל ארגון עובדים אחר ומוטב שתערוך שינויים שיתרמו לשקיפות ולאמון הציבור בה. דעה

בוידאו: השופט פוגלמן: בג"ץ מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד בהרכב מורחב/לעמ

כמעט בכל ארגון נהוג לתמרץ את העובדים על מנת לקבל תפוקה גדולה יותר. מרכיבי התמריצים הם רבים וכוללים, בן היתר, את האפשרות לקידום לדרגה גבוהה יותר בתוך הארגון שתזכה את העובד בהכרה והערכה, כבוד ולקבל שכר גבוה יותר. קביעה מראש כי העובד הוותיק יותר יקודם, שומטת את הקרקע מתחת האפשרות למתן בונוס חשוב, שאת הענקתו הארגון יכול להתנות בטיב הביצועים ובכך לבחור את העובד המצטיין בשכבה נמוכה שיקודם לשכבה הגבוהה יותר.

השופט יוסף אלרון מיקד לאחרונה את תשומת הלב לעיקרון זה, בהתייחס לשיטת הסניוריטי הנהוגה בקביעת נשיא בית המשפט העליון. מבעד לסערה שנוצרה במערכת המשפטית והפוליטית לאור כוונתו להתמודד על תפקיד נשיא בית המשפט העליון, נראה כי זוהי שיטה שראוי לבחון אותה מחדש. האם היא באמת משרתת את טובת הציבור ואת ההיגיון הבריא על פיו מתנהלים ארגונים? שהרי מערכת המשפט היא ארגון לכל דבר.

השופט יוסף אלרון, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. יונתן זינדל/פלאש 90, עיבוד תמונה
קרא תיגר. השופט אלרון והנשיאה חיות/עיבוד תמונה, יונתן זינדל/פלאש 90

מנגד, מעבר משיטת הסניוריטי לשיטה על פיה ייבחר לנשיאות בית המשפט העליון השופט המצטיין מקרב שופטי העליון בקדנציה האחרונה מייצר בעיה חדשה: כיצד יקבעו את ביצועי השופטים, ויותר חשוב מי ייקבע אותם? ככל שהסוגייה תובא לפני הוועדה לבחירת שופטים בהרכב המוצע, לא היינו רוצים שמינויי שופטים ייקבעו על-ידי דמויות ששואבות את כוחן ממרכזי מפלגות או כפופות לדילים ואינטרסים פוליטיים.

ככל שהעבודה יותר מורכבת, כך קשה יותר לקבוע את כמות הביצועים ואיכותם. עבודת השיפוט הינה מורכבת, אך לא כזו שאינה ניתנת להערכה ומדידה. מדינת ישראל משופעת בענקי משפט אשר בכוחם להרכיב ועדה אשר תבחן את תפקודם של שופטי בית המשפט העליון. אהרן ברק, יצחק זמיר, דניאל פרידמן, רז נזרי ועוד הם רק חלק מהשמות שיכולים לכהן בטריבונל שיעסוק בסוגית תפקוד השופטים על-פי שיקולים מקצועיים גרידא. כל ועדה שתורכב ותחליט על תפקוד השופטים חייבת להכיל אנשי מקצוע בלבד אשר מייצגים זרמים וגישות שונות במשפט. על הוועדה תהיה מוטלת המשימה לקבוע כללים של הערכת עבודת השופט ובכך להסיר מסדר היום טענות אפשרויות בדבר שיקולים לא ענייניים.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל
יצחק עמית. ראובן קסטרו, עיבוד תמונה
אמור לרשת את חיות לפי שיטת הסניוריטי. השופט יצחק עמית/עיבוד תמונה, ראובן קסטרו

לא פחות חשוב מקביעת המועמד המתאים לקידום למשרת נשיא בית המשפט העליון יהיה על הוועדה לקבוע קריטריונים על פיהם יימדדו בעתיד שופטי העליון. קריטריונים אלו חייבים לשכנע מעל לכל ספק שהדברים נשקלים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. כך למשל, השיקול יכול להיות לעניין כמות פסקי הדין שיצאו תחת ידי השופט במהלך הקדנציה שהם בבחינת אבני דרך, או הובילו שינוי לטובה בחברה הישראלית. תפקיד נוסף וחשוב של ועדה שכזו יהיה בהגברת השקיפות והאמון כלפי הציבור, שאינו מבין את השפה המשפטית הנתפשת אצלו כבעלת היגיון פנימי משלה, ולטעת בו תחושה כי מלאכת ההערכה של העבודה השיפוטית נעשית ללא משוא פנים ונקייה מהעדפות אישיות.

על מערכת המשפט עוברים ימים לא פשוטים. הסדר הישן מתערער לטובת סדר חדש, או למעשה מהפכה, שמנסים לבצע בה. המחלוקת סביב שינויים המתוכננים במערכת המשפט היא רחבה ומייצרת קרע עמוק ומסוכן בחברה הישראלית. במצב שכזה המערכת המשפטית חייבת להראות ניקיון כפיים ורצון אמיתי לשנות ולשפר את השירות שהיא מעניקה לאזרחים. בחינה מחדש של שיטת הסניוריטי יכולה לסייע בצינון המחלוקת להיות התחלה של כיוון טוב לקראת שינוי שתוביל המערכת עצמה, מתוכה, ולא באמצעות גחמות של פוליטיקאים שעלולות להכיל שיקולים זרים ולא לטובת החברה בישראל.

ד"ר צבי וינר הוא מרצה בחוגים לכלכלה וניהול במכללה האקדמית גליל מערבי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully