בעוד עיני העולם כולו נשואות לאסון רעידת האדמה במרוקו, שבו נספו כבר יותר מאלפיים בני אדם, מומחים בישראל מזהירים כי רעש חזק ממוצע בארץ יביא ליותר מ-7,000 הרוגים ומאות אלפים שיוותרו ללא קורת גג.
המומחים סבורים כי רעידת אדמה גדולה בישראל היא רק עניין של זמן, כשהשאלה היא בעיקר מתי היא תקרה ועד כמה חזקה היא תהיה. ישראל מועדת לרעידת אדמה גדולה כל מאה שנה, כשהאחרונה התרחש לפני 96 שנה. לפי תרחיש הייחוס, כ-320 אלף בניינים ייפגעו, מה כ-29 אלף שיספגו נזק כבד. רעש כזה עלול לגרום לחצי מיליון בני אדם שיאבדו את ביתם מיד לאחר רעידת האדמה, מספק שצפוי לפחות בכ-170 אלף בהמשך.
"היערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה קשות, שאין ספק לגבי התרחשותן, לוקה, בלשון המעטה, בחסר", סיפר לוואלה! ד"ר אריאל היימן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, אחרי הרעידה הקשה בטורקיה בתחילת השנה. הוא הזכיר כי נושא ההיערכות לרעידות אדמה, המצוי על סדר היום של ישראל זה כ-40 שנה, תפס תאוצה בעקבות רעידת האדמה החזקה שפקדה את טורקיה ב-1999. אז, הוקמה בישראל ועדת היגוי בראשות צוות שרים לנושא היערכות המדינה להתמודדות עם האיום המשמעותי, ואולם מאז, לדבריו ולדברי חברו תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר אלרן: "הטיפול בנושא נמצא בשולי העיסוק הממשלתי והעניין הציבורי, ומתנהל בעצלתיים".
היימן מציין כי הסוגיה עולה מעת לעת לסדר היום, בעיקר בתקשורת, כאשר מתרחשת רעידת אדמה הרסנית במדינה אחרת, או כשרעידה מורגשת אצלנו.
על פי ההערכה, עלות הנזקים בישראל בתרחיש כזה תגיע לכ-150 מיליארד שקל. הערכה זו אינה כוללת את הנזקים לתשתיות הלאומיות כמו חשמל, דלק, גז, מים וביוב, מערכות תקשורת, מבני ציבור ובכלל זה בתי חולים ובתי ספר וכן מערכות תחבורה ביבשה, אויר וים וכן מערכות אסטרטגיות קריטיות שונות, מה שיכול להעלות משמעותית את שווי הנזק בכספי.
"חלק ממערכות אלו לא יפעלו במשך ימים אחרי רעידת האדמה, והאחרות או חלקן, עד חודשים רבים", ציינו השניים במאמרם בנושא, "הנזקים, כולל המשניים כמו שריפות, סניטציה ועוד, יהיו גדולים מאוד ותיקונם עלול להימשך שנים ארוכות". לדבריהם, הקושי בשיקום של ישראל לאחר רעידת אדמה קשה צפוי להיות גדול מאוד באופן יחסי למדינות אחרות, בהיותה של ישראל מדינה קטנה וצפופה. "ישראל תמצא עצמה עם קושי גדול לטפל בעצמה ותזדקק לסיוע חיצוני בינלאומי רחב היקף", קבעו.
דברים ברוח דומה נאמרו גם בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת ב-2018, בעקבות דוח חריף של מבקר המדינה. "גם מאז הדוח הלא קל של מבקר המדינה לא נעשה דבר", הוא קובע, "והנה שוב, וועדות הכנסת יתכנסו, וישמיעו שוב את הביקורת כאילו הן מגלות לנו את אמריקה".
היימן מדגיש, "זה לא שלא עושים כלום. התקדמו כמה דברים - אבל ההיערכות שלנו עדיין לקויה". בין הדברים שהתקדמו הוא מציין את "מערכת תרועה" להתרעה מפני רעידות אדמה. "אבל זה לא מביא אותנו להיות ערוכים כמו שצריך", הוא מוסיף. ואכן, בהשקת המערכת, ציין גם מנהל המכון הגיאולוגי, פרופ' זהר גבירצמן, כי במדינה צפופה כמו ישראל כל אזורי המגורים מועדים לנזק וכי מערכת ההתרעה איננה מחליפה את הצורך בחיזוק מבנים ישנים ובניית מבנים חדשים על פי תקן עמידות לרעידות אדמה. "רק חיזוק מבנים ובנייה עמידה יכולים למנוע קריסת מבנים", אמר.
"הרעידה המשמעותית הבאה בישראל היא עניין של זמן וכל מה שיש לרשויות לעשות בנידון הוא לקדם ככל שניתן התחדשות עירונית", אמר בתחילת השנה ראש העיר נשר, רועי לוי, "בזמן שהדיונים נסובים סביב הרווח הקבלני, מיליוני ישראלים נותרים בסכנת קריסת מבנים על ראשם".
לוי אמר כי "זה לא חלום בלהות, זו המציאות. מציאות שתתרחש גם בישראל. השאלה היא מתי ומה עשינו כדי להיות מוכנים לכשהרעש יפגע". הוא עצמו, בעיר נשר החוגגת 100 שנים להיווסדה, מציין כי הוא "נדרש לחיזוק בתים בעיר בני 60 ו-70 התלויים על קומת עמודים רעועה שברעש אדמה אחד יכולים להתמוטט". הוא מזכיר שאת עירו חוצה שבר יגור, שהוא חלק מהשבר הסורי אפריקאי, "כלומר הסיכון להיות במרכז הרעש הבא באזור הוא משמעותי ביותר". לוי אומר כי "על כלל משרדי הממשלה והשלטון המקומי לעשות כל שניתן על מנת להאיץ את יוזמות ההתחדשות העירונית".
תא"ל במיל' זאב צוק רם, לשעבר ראש הרשות לחירום לאומית ובכיר במל"ל, מתח ביקורת על ההתנהלות של המדינה בנושא ההיערכות לרעידות אדמה. "בישראל יש כ-600 אלף מבנים. מתוכם בין 80 אלף למאה אלף מסוכנים. מתוכם יש 5,000 מסוכנים מאוד. זה לרוב בצפת, טבריה, בית שאן, קרית שמונה - וזה יקרוס כמו קלפים", הוא אמר. "רעידת אדמה תהיה, אי אפשר לעצור אותה. אבל אפשר לבנות, ולחזק. כשהייתי ברשות החירום הלאומית ובמל"ל התחלנו לטפל באילת, קצת בקריית שמונה, מעט בתי ספר. התשתיות במפרץ חיפה. בתי החולים שלנו? אולי המבנה מוכן. אבל מה עם אלו שנבנו לפני 1980? כשעוד לא היו תקנים לרעידות אדמה. מה עם תוכן בתי החולים? מערכות הצנרת? יש להן תקן? הרשימה ארוכה".
גם באיגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה מודאגים, ומזכירים את קרבתם של בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים לשבר יגור המועד לפורענות. לדבריהם, "כ-2.5 מיליון טון חומרים מסוכנים מאוחסנים באזור המפרץ, ואירוע דומה עלול לגרום לכך שמלבד הנפגעים בהתמוטטות בתים, ייפגעו גם רבים מחשיפה לחומרים מסוכנים. התקבלה החלטה לפינוי בז"ן, אך ללא תאריך יעד ותקציב להוציאה לפועל. מוטב לזרז את ההליכים, ולקבוע יעדים ומועדים לפינוי, על מנת שחלילה לא יקרה אסון בזמן שאנו ממתינים להוצאת המפעלים מהאזור".
עוד הזכירו באיגוד כי "שלב א' של סקר הסיכונים של המשרד להגנת הסביבה הוגש רק בשלהי שנת 2019, כ-3 שנים לאחר המועד שנקבע. הסקר התמקד בתקריות תפעוליות שגרתיות במפעלים וגורמי סיכון בלבד. השלב הבא היה אמור לעסוק בתקריות חמורות, העלולות להתרחש כתוצאה מרעידת אדמה ו/או כתוצאה מפגיעה עוינת (חבלנית או מלחמתית). סקר זה טרם הושלם עד עצם היום הזה".
תא"ל במיל' זאב צוק רם, לשעבר ראש הרשות לחירום לאומית ובכיר במל"ל, מתח ביקורת על ההתנהלות של מדינת ישראל בנושא ההיערכות לרעידות אדמה. "אני יכול לפרגן לפיקוד העורף, משטרת ישראל, כיבוי אש ומד"א, ושאר יחידות החילוץ - אבל כל אלה לא יספיקו לרעידת אדמה בקנה מידה כזה. מישהו תכנן מראש לאן מפנים את המשפחות בחורף ללא קורת גג? אני לא מכיר רשות מקומית שיודעת לתת מענה ראשוני ברמה טובה להיקף כזה. צריך להכין ולבדוק אותן. זה שיש לי 32 גדודי חילוץ והצלה זה בסדר. החטיבה הסדירה של פיקוד העורף נמצאת בתעסוקה מבצעית כל הזמן. לאסוף אותה מכל הגזרות לוקח סדר גודל של 24 שעות. במזג אוויר כזה תחת ההריסות האנשים לא שורדים".