חורף 2020. ראש חטיבת ההפעלה באמ"ן נכנס ללשכתו של הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי בקומה ה-14 בקריה שבתל אביב: "ה'מעוזים' הגיעו", הוא אמר והושיט לעברו מכשיר סלולרי ובו תמונה שזה עתה שלח מפקד זרוע היבשה האלוף במיל' יואל סטריק. כוכבי הגדיל את התמונה עם שתי אצבעות, חיוך רחב נמרח על פניו. אני מעריך שזו הייתה תחושת סיפוק שהחלום שלו קורם עור וגידים נגד כל הסיכויים. "פנטסטי. ממש מעולה", אמר כוכבי שהציג את תמונת הארגזים עטופים בניילון נצמד ובתוכם חימוש מיוחד וקטלני שאמור לשאת הלוחם על גבו ולהפעיל עם מכשיר טאבלט. "זה דרמטי. כל הכבוד ליואל. יש עמידה בלוחות זמנים, זה יהפוך את פלוגת החי"ר לעוד יותר קטלנית ממה שהיא היום".
ה"מעוז" הוא חימוש משוטט, מבוסס רעיון אווירודינמי תואם את מסוק הקרב והסיור הקטלני "קמוב" תוצרת רוסיה. יש לו שני להבים שכל אחד מהם זז לכיוון שונה ולכן יש לו יכולות טיסה משופרות מרחפן בעל ארבעה מנועים. משקלו 2.5 ק"מ, מצויד במצלמה מתקדמת לטווח של קילומטרים, בעל ראש נפץ קרבי במשקל של עשרות גרמים. לכן היה חשש בעיקר בגלל בטיחות לכוחות שנושאים אותו על גבם בשטח, שיטת ההפעלה, ויכולת לדייק למטרה מבלי לפגוע בבלתי מעורבים.
חרף הביקורת במערך המילואים ומפקדים בצה"ל על אמון המטה הכללי בצה"ל בתמרון היבשתי, אביב כוכבי כסגן רמטכ"ל ולאחר מכן גם כמפקד מספר 1 חתר כל העת לשדרג את חוד הקצה המבצעי של כוחות היבשה המתמרנים לעומק שטח האויב. הוא השקיע מיליארדי שקלים בשדרוג הקטלניות, האבזור הבסיסי ללוחם כמו טילי כתף, רחפנים, אמצעי ראיית לילה, מקלעים ורובי צלפים, והשקיע המון מחשבה בכוח האדם בגדודים שאותם כינה "אתרוג". הרעיונות היו נראים מהסוג שהקדימו את זמנם, מורכבים טכנולוגית או עמוסי בירוקרטיה, אבל כוכבי התעקש, והתאמץ לקצר תהליכים בניגוד לכל הציפיות והמבקרים בתוך הצבא ומחוצה לו. מעל כל אלו מבחינתו היה החימוש המשוטט והקטלני, "מעוז", הדובדבן שבקצפת. מערכת נשק מבוססת על לקחי מבצעי חומת מגן שבמהלכו הוביל כוכבי את חטיבת הצנחנים אל קיני הטרור בשטחים הכי צפופים במזרח התיכון. רבים בצה"ל העריכו שתהליך הקליטה בצה"ל יהיה ארוך מהצפוי בגלל סוגיות שונות, אך בחודשים האחרונים היא הפכה ל"אימת המבוקשים" בלב מחנות הפליטים הפלסטינים ביהודה ושומרון.
השבוע הופעלה מערכת הנשק המשוטטת והקטלנית בלב מחנה הפליטים ג'נין. רכזי השב"כ הצליחו להביא את ידיעת הזהב ולחשוף את המבנה שבו מסתתר עבדאללה חסן מוחמד צובאח', מבוקש בכיר מארגון חמאס שאחראי על סדרת פיגועי ירי בשומרון, מעורב בייצור ושיגור רקטות לעבר ישראל, ומכיר את ההתארגנויות החמושות וייבוא אמל"ח ומטעני חבלה ללב המחנה. מפקד חטיבת מנשה, אל"מ אריק מויאל, הגדיר אותו כ"מחבל בעל שבע נשמות" מאחר והוא הצליח לחמוק מידי השב"כ וצה"ל מספר פעמים ברגע האחרון. מסתערבי דובדבן, הגיעו עד פתח המבנה, מבלי לעורר חשד, ולאחר פקודת ה"פעל", כיתרו את המבנה במהירות לוחמי סיירת גולני. צובאח' נעצר במהירות והועבר לאחד הרכבים הממוגנים, אך ככל שחלפו הדקות, החלו חמושי המחנה להתעורר וירי נשמע ברקע. מחבל נוסף שניסה להימלט מהמבנה, מועתצם ג'עאיצה, נורה ונפצע. מחבל נוסף, ורד אשריף, ניסה להימלט ונעצר על ידי כלב תקיפה של יחידת עוקץ. באותן דקות, שכל אחת חולפת כמו נצח, נשמע פיצוץ עז. הפלסטינים דיווחו שהפילו רחפן סודי של צה"ל אך בפועל היו אלו לוחמי סיירת גולני שהיו אחראים על הפריצה וההגנה על המסתערבים במרחב, שזיהו קבוצת חמושים מתקרבת במהירות, והפעילו לעברם את ה"מעוז" כדי למנוע פגיעה בכוחות. תוך פחות מעשרים דקות עזבו הלוחמים את המחנה עם שלושת המחבלים.
צולל למטרה - ומתכלה
כיום מוגדר ה"מעוז" כאחד החימושים הכי מבוקשים בקרב יחידות השדה המתמרנים, אך מפקד זרוע היבשה האלוף תמיר ידעי, בלם את האצת הפיזור של מערכת הנשק בצה"ל כדי לדייק את ההפעלה. סא"ל נתן קופרשטיין, ראש ענף אוטונומיה במימד האנכי בחטיבה הטכנולוגית של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, מוביל בתחום הטכנולוגי מספר גדול של פיתוחי רובוטיקה קרקעית, להקות רחפנים, כלי טיס לא מאוישים ואמצעים מסווגים בעלי יכולות אוטונומיים. בריאיון בלעדי לוואלה! הוא מספר לראשונה פרטים על החימוש המשוטט. "המעוז מיועד ללוחמים ברמת המחלקה, הצוות בפלוגת החי"ר והסיירת", הוא משתף. "הוא מאפשר יכולת תקיפה קטלנית עצמאית ברמה הטקטית ומשתלב בתפיסה שנקראת חשיפה ותקיפה במימד האווירי שלמעשה אמורה להביא לידי ביטוי מימוש יכולות של כלי טיס לא מאוישים, רחפנים מסוגים שונים, סנסורים, ויכולת קטלניות".
עם יציאת הפרויקט לדרך, קווי היסוד המנחים לפיתוח "המעוז" שהציב הרמטכ"ל לשעבר כוכבי למפקדים בזרוע היבשה על בסיס לקחי מבצע חומת מגן כללו יכולת משולבת של איסוף במגוון תנאי מזג אוויר, יכולת תקיפה נגד אדם ולא יותר מזה, ויכולת החזרה של ה"מעוז" אם הוחלט ברגע האחרון לא לתקוף. "הדרישה המבצעית כללה מערכת פשוטה להפעלה וזמינה לדרג הטקטי כדי לפתור מספר בעיות אבל בעיקר תקיפת מטרות שאין למפקד המחלקה שדה ראייה ישיר אליהן", הסביר סא"ל קופרשטיין. "כבר בהתחלה היה ברור שרוצים מערכת נשק שתדע להפתיע את האויב. לכן, הוחלט לצמצם את משקלו כמה שניתן, כדי שיהיה אפשר לסחוב אותו על הגב, ולאפשר ללוחם להפעיל אותו מרחוק כדי להקטין עד כמה שניתן את ביטחון הכוחות. אם יודעים להפעיל אותו מרחוק לא חייב להסתער על המחבלים או להתקרב אליהם".
עוד סיפר קופרשטיין: "'המעוז' היא מערכת סמי אוטונומית. רצינו מאוד להביא לחייל הפשוט מערכת מספיק חכמה כדי לאפשר ללוחם להתמקד במשימה ופחות להתמקד בתפעול המערכת. מדובר בהכשרה קצרה, בלי הרבה סיבוכים. אתגר נוסף שהיה לנו בדרך הוא תחום החסינות ליכולת הניווט והתקשורת. שלא יהיה ניתן לשבש אותו. בתחום הזה מדובר במערכת פורצת דרך ואני לא יכול להרחיב מעבר לזה. האתגר האחרון שהיה לנו הוא העובדה שה'מעוז' הוא מערכת חזרתית. אם התחלתי תהליך של איתור מטרה וחזרתי בי, לא רציתי לתקוף, אז אני למעשה יכול להחזיר את המעוז בצורה בטוחה ללוחם".
אך הדרך מקליטת "המעוזים" בארגזים ועד להכרזה על מבצעיות הייתה מורכבת. בשלבי הפיתוח והניסויים נדרשו באט"ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה) וזרוע היבשה לתהליך ארוך של בחינות וניסויים, כדי להציג מערכת יציבה, אמינה עם רמת אמון גבוהה במערכת שהופעלה בתחילה בשטחי האש ושדה הניסויים של צה"ל ולאחר מכן בגבולות המדינה. "הצלחנו להרכיב שיטת פעולה למטרות שמופיעות לזמן קצר. מעלים את 'המעוז' לאוויר, מביאים אותו לתא השטח שמהווה את אזור העניין של הכוח, מבצעים חקירה מהאוויר, 'המעוז' מתביית על המטרה, ולאחר אישור מפקד הפלוגה, תוקפים", תיאר סא"ל קופרשטיין והוסיף: "זה נראה פשוט, אבל מאוד מאתגר להפעיל מערכת בתא שטח שהוא לא בקו ראייה ישיר שלך, במתאר בנוי, סמטאות צפופות, פינות של מבנים מורכבים, והוכחנו שהוא יודע לפעול ברוב תנאי מזג האוויר, יום ולילה".
מפקד זרוע היבשה, האלוף תמיר ידעי, צינן את ההתלהבות ודרש להעביר בתחילה את המערכת רק ליחידות חטיבת הקומנדו, כדי לבחון שוב את המערכת. לאחר שורה של אישורים ובחינות טכנולוגיות הוחלט להכניס את "המעוז" לפעילות באזור השומרון. לשיא הוא הגיע במבצע בית וגן. לוחמי היחידות אגוז ומגלן הפעילו אותו נגד מחבלים ותשתיות במחנה הפליטים ג'נין. "המעוז הוא שובר שוויון לדרג הטקטי, פורץ דרך בהרבה מובנים, מאפשר לו להיות עצמאי בשטח, לא תלוי בחיל האוויר ומעלה את רמת ביטחון הכוחות. מתי אני יכול להגיש שהצלחנו? כשתהיה תפוצה רחבה", אמר סא"ל קופרשטיין.
לאחרונה אישר מפקד זרוע היבשה ידעי להפיץ את ה"מעוז" לכלל הסיירות בצה"ל והיחידות המיוחדות המתמרנות. השלב הבא יהיו הגדודים בחטיבות החי"ר. "אנחנו לא קוראים ל"מעוז" רחפן אלא חימוש משוטט כי יש עליו חימוש והוא באמת משוטט. מחפש מטרות, מחפש אויב. ברגע שהוא מזהה אויב הוא יוצא לביות ותהליך תקיפה. הוא גם לא מתאבד הוא תוקף ומתכלה", הסביר קצין בכיר בזרוע היבשה והוסיף, "מאחורי הכלי יש מפעיל מיומן שעבר הכשרה ולצידו מפקד, שמפעיל, מזהה את המטרה ויחד עם המפקד מבין שזה מחבל ומטרת אויב - הוא נועל את 'המעוז' על המטרה. לאורך כל ההפעלה עד לרגע הפגיעה יש צילום וידאו בשידור חי, ורק בהחלטת מפקד הוא יוצא לתקיפה. לכן הוא לא מתאבד. הייחודיות שלו שהוא צולל במהירות אל המטרה ויוזם את ראש הקרב שלו ואז מתכלה".
האלוף ידעי דחף והתעקש על תקציב מכובד לארבע השנים הקרובות לפיתוח וייצור טילים לחי"ר, חימושים משוטטים נוספים, כולל התחמשות בטילי כתף מסוגים שונים. בראיית ידעי, "המעוז" מהווה מהפכה מאחר והוא פותח מימד חדש עבור לוחמי החי"ר - המימד האנכי. "מספיק לשמוע ירי במרחב כמו השבוע כדי להעלות את 'המעוז' לאוויר ולחפש אחר המטרה", הסביר הקצין הבכיר. "בעידן שבו המטרה חיה לפרק זמן קצר, וצורת הלחימה לרוב היא גרילה שבה היורה יורה ונעלם, יש מי שיודע לזהות אותו במהירות ולתקוף אותו באופן עצמאי. הייעוד של 'מעוז' הוא לתקוף מטרות אדם אבל גם תשתית. הוא יודע לרדוף אחרי רכב, אופנוע ואדם". הקצין הבכיר גם מסתכל קדימה. "מעוז עם בינה מלאכותית שיאפשר ניתוח שטח, איתור מטרות כולל איתור כאלה שהן מורכבות כמו זחילה, הצצה לפרקי זמן קצרים של מחבל".