שרת התחבורה מירי רגב חתמה אתמול (שלישי) על תקנה המחייבת בעלי קורקינטים ואופניים חשמליים להצטייד בלוחית רישוי.
החתימה הגיעה על רקע ביקורת גוברת בכנסת על התמהמהות המשרד בטיפול בבעיה, שנמשכת מאז ימיו של ישראל כ"ץ במשרד, שעוד הבטיח לבחון התקנת לוחיות. נוסח התקנה טרם פורסם, אך היא עוד זקוקה לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ולהתארגנות של משרד הרישוי. בנוסף, ייאלצו הרוכבים להגיע למשרד הרישוי על מנת לרשום את הכלים שברשותם. התהליך כולו ייארך במקרה הטוב כמה חודשים, כך שהתקנה בפועל לא צפויה להיכנס לתוקף לפחות עד אמצע 2024.
למרות שיש קונצנזוס באשר לצורך בלוחיות הרישוי כדי לאפשר אכיפה והרתעה נגד רוכבים משתוללים, קידום הסדרתן עוד נתון לוויכוחים פוליטיים בין חברי הקואליציה, ומול התקנה שמציע המשרד עומדות שתי הצעות לעגן את ההסדרה בחוק.
בתוך כך, ועדת הכלכלה דנה היום בהכנה לקריאה ראשונה של שתי הצעות חוק, האחת של חברת הכנסת אתי עטייה מהליכוד והשנייה של חבר הכנסת יעקב אשר מיהדות התורה, לתקן את פקודת התעבורה ולחייב התקנת לוחית זיהוי באופניים וקורקינטים ממונעים.
במהלך הדיון, יו"ר הוועדה חבר הכנסת דוד ביטן, המסוכסך עם רגב, השיב לבקשת משרד התחבורה לקדם את נושא הסדרת הרישוי בתקנות התעבורה במקום קידום הצעות החוק האמורות, ואמר כי "עד שמשרד התחבורה והשרה לא יעמדו בהתחייבויות שלהם בנושא פטור לאזרחים ותיקים בתחבורה ציבורית, לא נעביר שום נושא בוועדה".
ביטן הציב בפני המשרד אוליטמיטום: "עד סוף הפגרה יש לכם לבחון את כל מה שדיברנו בדיון ובשבוע הראשון נצביע לקריאה ראשונה ושבועיים אחר כך שנייה ושלישית".
עורכת הדין חוה ראובני מהייעוץ משפטי במשרד התחבורה אמרה כי המשרד מתנגד לטפל בנושא באמצעות חקיקה, וביקשה להסתפק באישור מיידי של התקנה שעליה חתמה רגב. אחרת, יבקשו במשרד להחזיר את הנושא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה. ביטן אמר בתגובה כי עדיף להגיע להסכמות.
ביטן הודיע בתגובה כי הוא מעדיף להגיע להסכמות: "לא מקבל שכל דבר יחזור לוועדת שרים. אין כנסת? אנחנו שומעים את הדברים שלכם אבל אי אפשר לשים חרב על הצוואר". אבנר פלור, ראש מינהל התשתיות במשרד התחבורה, ציין כי בתקנות יש מינימום רגולציה - בניגוד לחקיקה ראשית שקשה מאד לשנות ולתקן אותה. לכך ביטן השיב: "אנחנו רוצים להכניס נושאים חדשים ואני רואה חשיבות שנושא לוחית הזיהוי יהיה בחקיקה ראשית".
עוד בוואלה!
בדומה לתקנות, הצעות החוק מבקשות לחייב התקנת לוחית זיהוי על הכלים החשמליים על רקע הנעשה בכבישים ובמדרכות. זאת על מנת להגביר הרתעה ואכיפה, לאפשר זיהוי לחברות הביטוח על מנת לספק פוליסות להתמודדות עם פציעות ונזקים, ואף להתמודד עם גניבות.
לפיהן, רשות הרישוי תקים מאגר ובו רישום הרוכבים שבבעלותם אופניים או קורקינט ממונע, שלא יוכלו להשתמש בכלים אלא אם תותקן בהם לוחית זיהוי המשוייכת להם. שרת התחבורה, באישור ועדת הכלכלה, תוכל לקבוע בתקנות הוראות שיאפשרו את יישום ההסדר.
חבר הכנסת יעקב אשר, מיוזמי אחד ההצעות, אמר כי לוחית זיהוי גורמת לרוכב להפנים כי "אינו חי בהפקר", והוסיף: "יכולת האכיפה תשופר וכך נמנע סכנת חיים. הצעת החוק מובילה רעיון מהפכני שלא יעמיס בירוקרטיה מיותרת, לפיה נאמץ את מודל לוחית הרישוי במדינות מסוימות בעולם, בהם אדם רושם פעם אחת מספר רישוי והוא המספר האישי של האדם כמו מספר רישיון נהיגה. ניתן להעביר את זה מאופניים לאופניים, כי זה לא רישום קנייני אלא רישום אחריות".
חברת הכנסת עטיה, יוזמת הצעת החוק הנוספת, טענה כי יש לעגן את הרישוי בחוק קבוע: "לא יספיק אם תוכן ההצעה ייתמזג בתוך התקנות. אנחנו מבקשים שרשות הרישוי תקים מאגר להתקין לוחית זיהוי באופניים וקורקינטים ממנועים. אני מברכת על התקנות אבל זה ייקח זמן רב ובינתיים יש תאונות ונפגעים. לכן אנחנו חושבים שצריך להתחיל במרתון דיונים בהצעת החוק".
ביטן הוסיף כי "אני רוצה לנצל את הצעת החוק להוסיף דברים שהיו חסרים באכיפה וטיפול בנושא הזה ולכן אני רוצה להמשיך בקידום החוק. התקנות המוצעות לא מייתרות את החוק הזה".
עינת שגיא אלפסה מארגון בטרם לבריאות ובטיחות ילדים, סיפרה כי 16 ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18 נהרגו מ-2016 מתאונות המערבות אופניים וקורקינטים ממונעים, וכי להורים קל היום לתת כלים חשמליים לילדים. "ברגע שתהיה אכיפה יחד עם הסברה זה ייתן מענה, ברגע שיכאב בכיס זה ייתן להורים לחשוב פעמיים", אמרה.
מדו"ח עמותת אור ירוק, עולה כי מתחילת 2023 נהרגו 22 רוכבי אופניים חשמליים. כאשר מנתוני מכון גרטנר 23% מהפצועים (כ-302 בני אדפ) הם ילדים מתחת לגיל 16. ב-2022 נפגעו 3,608 בני אדם בתאונות דרכים במעורבות אופניים וקורקינטים חשמליים.
סנ"צ לימור שזו, ראש מדור תעבורה במשטרת ישראל, אמרה כי המשטרה מברכת על תקנות משרד התחבורה וציינה כי היא שותפה ובעד אכיפה נגד כלים מיקרו מוביליים. לדבריה המשטרה אכפה ב-2023 כנגד 22 אלף כלים מיקרו מוביליים, וסה"כ 102 אלף בשלוש השנים האחרונות. "זה לא מספיק. מדובר באנשים שמסכנים ילדים ונוער הולכי רגל ואת עצמם. אנחנו ערים ונלחמים בזה יום יום".
לשאלת ביטן לגבי סמכויות הפקחים לעצור רוכבים על כלים פרטיים השיב עורך הדין אמיר ליפשיץ מאגף התנועה במשטרת ישראל כי יש רשימת עבירות שפקחים עירוניים יכולים לעצור את הרוכב ולאכוף אותן. בשל כך ביטן ביקש מהמשטרה, משרד התחבורה ומשרד האוצר להביא בפני הוועדה איזה תיקונים לחוק נדרשים כדי שסמכויות פקחי הרשויות המקומיות יוכלו לסייע באכיפה וכן סעיף תקציבי ייעודי להסברה.
"אני לא מקבל שילד בן 12 נוסע על הכלים הללו. צריך להגביל את המהירות בחוק ומי שיעבור אותה יקבל קנס מוגדל. אם מדובר בצעירים, אז ההורים ישלמו את הקנס. בתל אביב יש כל כך הרבה פקחים למה שלא יסייעו למשטרה?", אמר ביטן.
עורך הדין יאיר מתוק מהמשרד לביטחון לאומי ציין כי המשרד תומך בהסדרת הנושא, אך לפי החוק, הגורם האחראי על בטחון הפנים היא משטרת ישראל, והביע חשש לגבי הרחבת סמכות הפקחים לאכיפה בכבישים: "יש הגיון בהפרדה בין פקח לשוטר במקצועיות ובהסמכה שלהם". בתגובה, אמר ביטן כי לא יילקחו סמכויות מהמשטרה, ומדובר בסמכות משלימה: "לגבי סמכות פקח לעצור קורקינט בכביש, מה הבעיה עם זה? לגבי קורקינטים גם אם תתנגדו אנחנו נוסיף את זה בחוק".
מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב לתחבורה, אמרה כי את חובת לוחית הרישוי יש להחיל על כל סוגי הכלים החשמליים הזעירים. אופניים, קורקינטים וגם תלת אופן וארבע גלגלים. היא בקשה לאשר שימוש באכיפה אלקטרונית שיעילה יותר, לדבריה, מפיקוח שלא יכול להימצא בכל מקום כל הזמן. "חייבים לטפל בתופעה הרכיבה הבריונית והכלים המתוגברים גם באמצעות חיוב רישוי עסק ואכיפה על חנויות שמוכרות כלים מתוגברים וגנובים", אמרה.
בדיון השתתף הקומיקאי גיא הוכמן, שסיפר כי מאז שאימו נפגעה קשה בעצמה בתאונת קורקינט חשמלי ונכנסה לשיקום ארוך הוא פועל להילחם בתופעה. במהלך הוועדה יצא כנגד שליחי וולט הנוסעים בכלים הממונע: "עובדים זרים, בני מיעוטים, אי אפשר להגיע אליהם, אי אפשר לתת להם דו"ח. אי אפשר ללכת במדרכות, הן הפכו לכביש, חייבים להסדיר את הנושא".