ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס הבוקר (ראשון) ישיבה כדי לדון בצעדי אכיפה וענישה כלפי השוהים הבלתי חוקים שהתפרעו אתמול בדרום תל אביב. במהלך הישיבה, כך לפי גורמים שנכחו בה, השרים קיבלו את הצעתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבצע מעצרים מנהליים נגד המסתננים ומבקשי המקלט.
נכון להיום, נותרו 52 עצורים במשטרה, רובם הגדול על עבירות קלות. לבקשתו של בן גביר, בהסכמת משרד הפנים והפרקליטות, רוב העצורים, ימשיכו במסלול המנהלי וייעצרו ברף נמוך של ראיות.
הדבר התאפשר, בין היתר, באמצעות חוק משמורת על מסתננים, שלא היה בשימוש בשנים האחרונות - והוחלט לעשות בו שימוש ולעצור מנהלית. כמו כן, השרים הסכימו לקדם חוק יסוד: הגירה ולבחון ביטול אשרות עבודה למתפרעים.
בפתח הדיון, ראש הממשלה בנימין נתניהו הטיל חלק מהאחריות לבעיית המסתננים על בג"ץ, וטען כי ממשלותיו לאורך השנים רצו לעשות "יותר" בנושא, אם כי כל הצעדים שהוצעו על ידם - נדחו על ידי בג"ץ.
כמו כן, נתניהו התייחס למתווה האו"ם עליו חתם בשנת 2018 - וחזר בו למחרת, ואמר: "דבר אחד שלא הצענו, וטוב שלא הצענו אותו, זה מתווה האו"ם. מתווה האו"ם היה מאזרח 16 אלף מסתננים בלתי חוקיים, והיה יוצר תמריץ אדיר למאות אלפי, אם לא מיליוני אפריקנים שהיו מסתערים שוב על מדינת ישראל, ולכן זה פתרון גרוע. מי שמציע את זה, מציע דבר שיחזיר את הבעיה לקדמותה".
נתניהו: "חציית קו אדום", "פרעות שאנחנו לא יכולים לקבל"
"מה שקרה אתמול היה חציית קו אדום. זו התפרעות, זו שפיכות דמים, אלו פרעות שאנחנו לא יכולים לקבל", הוסיף נתניהו. "אנחנו מבקשים צעדים חזקים נגד המתפרעים, כולל גירוש מידי של אלה שנטלו חלק בזה", אמר. בהמשך, נתניהו הבדיל לראשונה בין תומכי המשטר באריתריאה ומתנגדיו, ותהה: "מדוע תהיה לנו בעיה עם אלה שמכריזים שהם בעצמם תומכי המשטר, ולכן הם בוודאי לא יכולים לטעון טענת פליטות".
בישיבה השתתפו בין היתר שר המשפטים יריב לוין, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר החוץ אלי כהן, שר הפנים משה ארבל, ראש המל"ל צחי הנגבי, מפכ"ל המשטרה רב-ניצב קובי שבתאי, נציגי היועמשית, מנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"ל משרד החוץ וראש רשות האוכלוסין.
מהמוקד לפליטים ולמהגרים נמסר בתגובה: "המדינה שוב בוחרת להתעלם ולהזניח. במקום למצות את החקירה המשטרתית, להגיש כתבי אישום, ולטפל כראוי במתפרעים - יוצאת הודעה על העברת העצורים למעצר מנהלי ללא משפט וללא טיפול אמיתי בתופעה. זהו המשך ישיר לשנים של התעלמות מבקשות המקלט, מהמציאות הקשה באריתריאה ומהרדיפה שמנהלת הדיקטטורה הרצחנית נגד הפליטים שנמלטו ממנה בכל העולם. תחילה המשטרה התעלמה מאזהרות הקהילה לקראת האירוע, ועכשיו היא ממשיכה להתנער מהאחריות שלה. את המחיר כולנו משלמים".
בעקבות מהומות מבקשי המקלט שפרצו אתמול ברחובות דרום תל אביב, בלשכת ראש הממשלה הודיעו אמש כי נתניהו "החליט לכנס צוות שרים מיוחד לבחון נקיטת אמצעים נגד המסתננים הלא חוקיים שהשתתפו בהפרות הסדר, לרבות צעדי גירוש".
בלשכת ראש הממשלה אמרו כי בישיבה ייבחנו גם צעדי גירוש של המתפרעים מישראל, בהמשך ללחץ של בן גביר, שרים וח"כים בימין, אך לפי גורמים בממשלה החלטה על גירוש צפויה להיתקל בקשיים משפטיים משמעותיים.
המהומות האלימות ברחובות דרום תל אביב הציפו את הקרבות הפנימיים העזים שמתחוללים בתוך הקהילה האריתראית בין התומכים והמתנגדים למשטר במדינה האפריקנית. יותר מ-160 בני אדם נפצעו אתמול בהתפרעויות, ביניהם כ-30 שוטרים. העימותים פרצו על רקע פסטיבל שקיימה השגרירות האריתראית ברחוב יד חרוצים שבדרום תל אביב. המפגינים, מתנגדי המשטר, מוחים נגד התנהלות המשטר בארץ מוצאם וטוענים כי זו עדיין רודפת אותם באמצעות נציגויותיה בעולם.
ח"כים מהליכוד וממפלגות אחרות בקואליציה הרבו להאשים אתמול את בג"ץ בהימצאותם של מבקשי המקלט האריתראים בתל אביב, והצביעו על נחיצותה של המהפכה המשפטית כדי למנוע אירועים כמו זה שהתרחשו בתל אביב.
ואולם למרות הביקורת של הליכוד על נוכחותם של מבקשי המקלט בדרום תל אביב, ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו הוא זה שחזר בו ב-2018 מהסכם שהגיע אליו עם האו"ם שהיה אמור להוציא כ-16 אלף שוהים לא חוקיים מאפריקה למדינות שלישיות.
המתווה, שבמסגרתו גם היו אמורים להישאר בישראל כ-16 אלף מהמהגרים מאפריקה ולקבל מעמד חוקי, עורר זעם וביקורת בימין, בין השאר אצל בנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו. בעקבות הביקורת, נתניהו הודיע על ביטול ההסכם 24 שעות לאחר שהכריז עליו.