שיעור ההתאבדויות הקרב נשים באפגניסטן רשם עלייה מטרידה מאז שטליבאן השתלט מחדש על אפגניסטן לפני שנתיים - כך דווח בעיתון הבריטי הגרדיאן, שקיבל נתונים מצוותים רפואיים ברחבי המדינה, בעוד שטליבאן עצמו לא מפרסם נתונים על התופעה ואוסר על שיתופם.
לפי הנתונים שנאספו מאוגוסט 2021 ועד אוגוסט שעבר, ושאותם צוותי הרפואה חלקו בחשאי לאור חומרת המשבר, אפגניסטן הפכה לאחת המדינות הבודדות בעולם שבה שיעור ההתאבדות בקרב נשים גבוה מאלו של גברים.
הנתונים, שנאספו מבתי חולים ציבוריים וממרפאות לבריאות הנפש בשליש ממחוזות המדינה, הם אמנם חלקיים, אך הם מכסים את המגוון הדמוגרפי והגיאוגרפי של אפגניסטן. הם נלקחו ממחוזות שבהם חיים כל הקבוצות האתניות המרכזיות של אפגניסטן, מהאזורים המדבריים בדרום ועד ההרים בצפון, ואזורים כפריים ועירוניים.
לטיפה, בת 18 ממחוז גור שבמרכז אפגניסטן, רצתה להיות רופאה. אך חלומה התנפץ כשטליבאן אסר על נשים ללמוד באקדמיה, ומשפחתה אילצה אותה להינשא לבן דודה, המכור להרואין. "היו לי שתי אפשרויות: להתחתן עם מכור לסמים ולחיות חיי אומללות, או להתאבד", היא סיפרה לגרדיאן בריאיון טלפוני מביתה. "בחרתי באפשרות השנייה".
כשלטיפה - שם בדוי - התעוררה במיטת בית החולים מוקפת בבני משפחה ורופאים, נאמר לה שבן דודה נעלם לאחר שנודע לה על ניסיון ההתאבדות שלה. היא חוששת שהוא עלול לחזור ואמרה שאם הוא יעשה זאת - היא תנסה להתאבד שוב. "אם הוא יחזור והמשפחה שלי תנסה להכריח אותי להתחתן שוב, אני אוודא שלא אשרוד", אמרה.
גורמים רשמיים באו"ם ופעילי זכויות אדם הביעו דאגה מפני העלייה החדה במספר הנשים המנסות לשים קץ לחייהן. הם קשרו זאת ישירות להגבלות של טליבאן על כל היבט בחייהן, החל מאיסור על חינוך מעל רמת בית ספר יסודי ועל רוב המקצועות, ועד איסור על כניסה לפארקים, בתי מרחץ ומרחבים ציבוריים אחרים.
"אפגניסטן נמצאת בעיצומו של משבר בריאות הנפש שנגרם על ידי משבר זכויות נשים", אמרה אליסון דווידיאן, נציגת המדינה בארגון הנשים של האו"ם. "אנו עדים לרגע שבו מספר גדל והולך של נשים ונערות רואות את המוות ככזה שעדיף על פני החיים בנסיבות הנוכחיות".
ברחבי העולם, יותר מפי שניים גברים מתאבדים מדי שנה מאשר נשים, לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO). באפגניסטן, עד 2019, השנה האחרונה שלגביה קיימים נתונים רשמיים, המצב היה דומה. טליבאן דחה בקשות חוזרות למתן תגובה על שיעורי ההתאבדויות או על הנתונים שנאספו לצורך התחקיר.
הנתונים שהגיעו לידי הגרדיאן מראים כי מתוך 11 המחוזות שנדגמו, רק באחד שיעור הגברים המתאבדים היה גבוה יותר משל הנשים. זה היה במחוז נימרוז, נקודת הזינוק המרכזית לניסיונות המסוכנים לחצות את הגבול באופן לא חוקי לאיראן, שרובם נעשים בידי גברים. אלו שלא מצליחים לחצות את הגבול לעתים נוטלים את חייהם שם.
ביתר המחוזות, נשים ונערות היו הרוב בקרב אלו ששמו קץ לחייהם או אושפזו בשל ניסיון התאבדות, והצעירות ביותר מהן היו בשנות העשרה המוקדמות. בסך הכול, שלושה רבעים מאלו שהתאבדו או שאושפזו בשל ניסיון התאבדות באפגניסטן בתקופה זו היו נשים.
סביר להניח שאלו נתוני חסר, משום שהתאבדות נחשבת למעשה מביש באפגניסטן והיא מטויחת לעתים קרובות. חלק מהנשים שינסו להתאבד לא יפנו לטיפול רפואי ואחרות ששמו קץ לחייהן ייקברו מבלי שסיבת המוות הרשמית שלהן תירשם כהתאבדות.
רויה, בת 31, נמצאה מתה בביתה בעיר הראט במאי 2022 לאחר שנים שבהן סבלה מנישואים אלימים. אחיה הצעיר, מוחמד, אמר כי אחותו סיפרה לעתים קרובות להוריהם על האלימות של בעלה, אך הם דחקו בה שלא לעזוב אותו.
"בכל פעם ההורים שלי שכנעו אותה לשמור על המשפחה שלה ביחד", סיפר מוחמד. "בוקר אחד התבשרנו שרויה שמה קץ לחייה. מעולם לא חשבנו שזה יגיע כל כך רחוק". המשפחה סיפרה לאנשים שהיא מתה ממחלה, מאחר שהיא רואה בהתאבדות מעשה לא אסלאמי ומביש.
שחרזאד אכבר, לשעבר יו"ר הוועדה לזכויות האדם אפגניסטן - ארגון עצמאי שהיה מטרה של טליבאן בעת שנות התקוממותו וכיום פועל בגלות - אמר כי הסתרות כאלו הן נפוצות לאור הסטיגמות החברתיות.
"במקרה הנדיר שבו קרובי משפחה מודים מרצון בהתאבדות, הוא כשהם לא רוצים שאף אחד מבני המשפחה יואשם ברצח", אמר אכבר, שכיום עומד בראש ארגון זכויות אדם אפגני אחר.
נשים קורסות תחת ההגבלות
ההיסטוריה של אפגניסטן, הרוויה במלחמות ובעוני, יצרה משבר בבריאות הנפש זמן רב לפני שנכבשה שוב בידי טליבאן באוגוסט 2021. סקר שפורסם חודשיים לפני השתלטות הטליבאן מצא כי כמעט מחצית מהאוכלוסייה סובלת ממצוקה נפשית.
עם זאת, אובדן החופש והתקווה, והעלייה בשיעור הנישואים הכפויים ונישואי ילדות ואלימות בתוך המשפחה, הפכו נשים לפגיעות עוד יותר בשנתיים האחרונות. כ-90% מהמאושפזים במחלקות בריאות הנפש בבית החולים המחוזי בהראט היו של נשים ש"שקרסו תחת כובד ההגבלות החדשות", לפי אחד הרופאים שם ששוחח עם גרדיאן.
על פי האו"ם, תשע מכל עשר נשים באפגניסטן נתונות לצורה כלשהי של אלימות במשפחה. המאמצים להתמודד עם התופעה תחת הממשלה האחרונה, החל מחקיקה ועד יצירת מקלטים לא הייתה מושלמת, אבל נתנה לנשים תקווה כלשהי. טליבאן ביטל את כל המאמצים הללו.
"מנגנון התגובה לאלימות במשפחה נמחק לחלוטין; לנשים אין ברירה אלא לשאת את האלימות או להרוג את עצמן", אמר אכבר.
רופאים במחוז הראת, שבו נרשם שיעור ההתאבדויות וניסיונות ההתאבדות הגבוה ביותר באפגניסטן, סיפרו כי המערכת קורסת תחת העומס, עם רק 25 מיטות אשפוז לנפגעי נפש עבור אוכלוסייה של מיליונים.
במחוז היו שיעורים גבוהים של אלימות מגדרית והתאבדויות במשך שנים ארוכות, אך הצורך בסיוע רפואי זינק מאז שטליבאן עלה לשלטון. "חולים לא מקבלים את זמן האשפוז והייעוץ שהם צריכים", אמר אחד הרופאים. "הרבה פעמים שמנו שני חולים במיטה אחת".
במאי, הנציג המיוחד של האו"ם למצב זכויות האדם באפגניסטן, ריצ'רד בנט, ויו"ר קבוצת העבודה של האו"ם בנושא אפליה נגד נשים ונערות, דורות'י אסטרדה-טאנק, אמרו כי הם "מודאגים מבעיות בריאות הנפש הרבות ומהדיווחים על התאבדויות גוברות בקרב נשים ונערות".
יש מי שרואה בהתאבדויות כאמצעי המחאה האחרון נגד טליבאן. "אין להם הרבה מקום להביע את ההפגנות וחוסר ההסכמות שלהן", אמר ג'ולי בילאוד, פרופסורית לאנתרופולוגיה שחיברה ספר על הפוליטיקה המגדרית באפגניסטן שלאחר המלחמה. "הן שוקעות בייאוש. ייתכן שהתאבדות היא הניסיון האחרון של אלו שנותרו ללא כוח לומר משהו ולהישמע".