גברים חמושים, ילדים עם נשקי צעצוע ודגלים לבנים של האמירות האסלאמית של אפגניסטן נראו ברחובות קאבול השבוע, עם ציון יום השנה שני להשתלטות טליבאן על המדינה. נשים ספורות נראו שם, ואלו שכן, היו מכוסות מכף רגל עד ראש בבורקה.
שנתיים אחרי נסיגת הכוחות הזרים בהובלת ארצות הברית, קריסת הממשלה הפרו-מערבית והקמתו המחודשת של המשטר האסלאמי במדינה, אפגניסטן הפכה לאחת המדינות המבודדות ביותר בעולם וחזרה עשרות שנים אחורה. הנפגעות העיקריות הן נשים, שנמחקו כמעט לחלוטין מהמרחב הציבורי, אך גם מיעוטים דתיים, אנשי המשטר הקודם וכל מי שמתנגד לשלטון טליבאן הפך לנרדף.
רבות מסרבות לוותר. אחת מהן היא פעילת זכויות הנשים, מריאם מערוף ארווין, שבשיחה עם וואלה! תיארה את החיים תחת משטר השריעה ואת המאבק שהיא ונשים אחרות מתעקשות לנהל, חרף כל הסיכונים.
"הפרשנות המחמירה של טליבאן לחוק האסלאמי הביאה לסביבה מדכאת ומגבילה ביותר", אמרה ארווין בת ה-29. "עבור נשים, חיי היומיום הפכו למאבק מתמיד נגד אפליה, אלימות וחירויות מוגבלות. החוקים נגד נשים של טליבאן פגעו קשות בזכויותיהן ובאוטונומיה שלהן". נשים נדרשות כיום להקפיד על קוד לבוש קפדני, ולכסות את עצמן מכף רגל ועד ראש בבורקה בכל פעם שהן יוצאות מהבית", הוסיפה.
אלו שמתריסות נגד החוקים הללו, עלול להיענש בחומרה, עד כדי הלקאות פומביות. ארווין, שבעבר ניהלה ארגון למען רווחת הנשים והילדים עד שנסגר בידי טליבאן, מובילה את תנועת המחאה החשאית "ימי שבת הסגולים", שבה היא ונשים נוספות מצטלמות עם כרזות בגנות טליבאן במקומות סודיים. התנועה מתעדת גם את ההפרות הקשות של זכויות נשים באפגניסטן, שלפי מומחים מגיעות לכדי פשעים נגד האנושות ואפרטהייד מגדרי.
בשנתיים האחרונות תחת משטר טליבאן, החינוך לנשים באפגניסטן הוגבל באופן דרמטי, אחרי שני עשורים שבהם נרשמה התקדמות משמעותית בתחום. "לעתים קרובות, נמנעת מבנות גישה לבתי ספר, ואלה שמורשות ללמוד בהן מתמודדות עם תוכנית לימודים מוגבלת המתמקדת בעיקר בלימודי דת. נשים ששאפו לזכות בהשכלה גבוהה או קריירה מקצועית נאלצו לנטוש את חלומותיהן ושאיפותיהן", סיפרה.
טליבאן גם הותיר מעט מאוד אפשרויות תעסוקה לנשים, ואחד מהצווים הראשונים שהוציא עם שובו לשלטון בקיץ 2021 היה פיטוריהן ממשרדי הממשלה. "זה הביא לנסיגה כלכלית משמעותית עבור נשים ומשפחותיהן, ודחף רבות מהן לעוני", אמרה ארווין.
היא מספרת כי משטר הדיכוי של טליבאן הוביל גם לעלייה באלימות נגד נשים. "נישואים בכפייה, אלימות במשפחה ורצח על רקע כבוד המשפחה הפכו נפוצים באופן מדאיג, ונשים חיות בחשש מתמיד לביטחונן ולרווחתן, כמעט ללא אפשרות להשיג צדק או הגנה", אמרה על מערכת המשפט האסלאמית. "נשים אפגניות איבדו את חירויותיהן והן נתונות לחיים של שעבוד ואי-שוויון. המאבק היומיומי לשרוד ולהתנגד למשטר הדיכוי של טליבאן הפך למציאות קשה עבור רבות".
לאחרונה, טליבאן הורה לסגור את סלוני היופי באפגניסטן , שהין בין מקומות המפלט האחרונים לנשים, אחרי שהן כבר הורחקו מפארקים, מרחצאות, אירועי ספורט ומקומות ציבוריים אחרים. כמו כן, על נשים נאסר לצאת מבתיהן ללא אפוטרופוס זכר, דבר המגביל מאוד את ניידותן ועצמאותן. "באופן כללי, החיים תחת שלטון טליבאן מתאפיינים בפחד, בדיכוי ובאובדן זכויות אדם בסיסיות".
ארווין סבורה כי סנקציות על טליבאן, שמעט מאוד מדינות הכירו רשמית בשלטונו, עשויות לשנות את מסלולו. "מדינות וארגונים המספקים סיוע הומניטרי לאפגניסטן יכולים להתנות את הסיוע שלהם בכך שטליבאן יכבד זכויות אדם, יאפשר גישה לסיוע לכל האוכלוסיות הפגיעות ויבטיח את שלומם וביטחונם של עובדי הסיוע", אמרה, והוסיפה כי יש להקים מנגנונים בינלאומיים לתיעוד וחקירת הפשעים שמבצע טליבאן והפנייתם לטריבונלים בינלאומיים.
על אף שלטון הטרור של טליבאן, שהצליח להכניע את כל יריביו מלבד כיסי התנגדות קטנים של אנשי דאעש, ארווין נשארת אופטימית. "אני בטוחה ב-100% שהשלטון של טליבאן ייפול מוקדם מהצפוי, אם הקהילה הבינלאומית והאו"ם יעמדו בכנות לצד העם האפגני, ארגוני החברה האזרחית, מגני זכויות האדם וזכויות הנשים", אמרה. "תושבי אפגניסטן, במיוחד הנשים, לא מרוצים מהשלטון של טליבאן".
היא לא מתכוונת לעזוב את המדינה, כפי שאפגנים רבים עשו או ניסו בשנתיים האחרונות. "הבטחתי לחברות התנועה שלי שאני אעמוד לצדן בהגנה על זכויות הנשים. לנוכחות שלי באפגניסטן יש השפעה על רוחן של כל הנשים".
אפגנים רבים אחרים, במיוחד אלו שהיו מקורבים וקשורים לממשל הקודם, החליטו להציל את חייהם ולהימלט מהמדינה בתחושה שמדינות המערב נטשו אותם. נאסר אחמד טראקי, פעיל פוליטי שעבד עם הממשלה הפרו-מערבית בקאבול, החליט לעזוב את אפגניסטן אחרי שטליבאן רצח כמה מקרובי משפחתו ואיים גם על חייו.
ביום שבו קאבול נפלה ב-15 באוגוסט 2021, התחולל כאוס בעיר ונאלצתי לעזוב בחופזה את משרדי", סיפר טראקי, שקיבל מקלט בגרמניה, בשיחה עם וואלה!. הדאגה העיקרית שלי הייתה לשמור על המשפחה שלי. הגעתי הביתה בחופזה וליוויתי את אשתי וילדיי למובלעת בטוחה בקאבול. התחבאתי במשך כמעט עשרה לילות, ואז עברתי דירה פעם נוספת כדי לחמוק מידי טליבאן".
הוא הסתתר במחוז הולדתו למשך חודשיים נוספים, עד שחצה את הגבול לפקיסטן באוקטובר עם משפחתו וכעת משקיף מרחוק על הנעשה במולדתו. 27 מתוך 40 מיליון אזרחי אפגניסטן סובלים ממחסור במזון, בעוד שטליבאן עסוק בעיקר בהעברת חוקים נגד נשים ובחיסול חשבונות עם כוחות המשטר הקודם, שאלפים מלוחמיו נרצחו, נעלמו או מצאו מקלט במדינות אחרות.
הוא לא מעריך שטליבאן יאבד את השלטון בקרוב, משום שאזרחי אפגניסטן התעייפו מעשרות שנים של מלחמות וסכסוכים פנימיים. גם אין לו ציפיות רבות מהקהילה הבינלאומית, שלדבריו לא תהסס לשתף פעולה עם הממשל הנוכחי באפגניסטן אם זה יהיה האינטרס שלה.
"זה לא יקרה בקרוב, אבל הם יקרסו מבפנים בעוד כמה שנים".