יותר מ-200 בני נוער הצהירו כי יסרבו לשרת בצה"ל במחאה נגד ה"דיקטטורה בישראל ובשטחים". במכתב שייחשף במלואו בשבוע הבא, הם קשרו בין מהלכי הממשלה לקידום המהפכה המשפטית ובין הכיבוש.
"ממשלה שמחסלת את מערכת המשפט היא ממשלה שלא נסכים לשרת. צבא שכובש עם אחר הוא צבא שלא נהיה מוכנים להילחם", כתבו. "הדיקטטורה שקיימת כבר עשורים בשטחים זולגת עכשיו לתוך ישראל ומופנית כלפינו. המתנחלים האלימים עכשיו שולטים במדינה כולה".
ביום ראשון, עם פתיחת שנת הלימודים, יערך מעין אירוע השקה של המכתב בתיכון גימנסיה הרצליה בתל אביב, במהלכו יועברו שיעורים על ידי הארגונים "שוברים שתיקה", "מסרבות", "בנק"י מאבק התושבים בשייח ג'ראח" ועו"ד ברק כהן. מנהל התיכון שיארח אותם, זאב דגני, התבטא לא פעם נגד צעדי הממשלה, ורוח המאבק שלו - חלחלה כנראה לתלמידיו.
"הבנו שצריכים לקחת צעד יותר רדיקלי נגד הממשלה והשליטה הצבאית בשטחים", הסביר טל מיטניק, שסיים השנה את לימודיו בגימנסיה.
לדבריו, "הכיבוש והממשלה הולכים יד ביד. המטרה העילית של הממשלה הוא קידום והעמקת הכיבוש. אני מסרב להיות הזרוע המבצעת של הדיקטטורה - בישראל אני מסרב להיות בצבא שנשלט על ידי משיחים קיצוניים וכהניסטים, בשטחים אני לא מוכן לקחת חלק בדיכוי של עלם שלם שחי תחת שליטה צבאית".
בחודשים האחרונים, נוסחו והוגשו מכתבים דומים מהצד השני של צה"ל, משרתי המילואים. אלפי יוצאי יחידות מיוחדות, חי"ר, חיל המודיעין, רופאים וטייסים הודיעו למפקדיהם כי לא יוכלו לשרת עוד תחת הממשלה הנוכחית, במחאה נגד החקיקה שהיא מקדמת.
בעוד שסביב מכתבי המילואימניקים עלתה השאלה אם יממשו את איומיהם, בכל הנוגע לבני הנוער שנמצאים לקראת גיוס, התשובה של מיטניק ברורה: "מי שחתם לא יתגייס. בוודאות".
מאחורי המכתב עומדים צעירים שהכירו במחאת קפלן, רובם חברים ב"גוש נגד הכיבוש". בחודש שעבר, הם החלו לגלגל את הרעיון, ומשהוחלט על המהלך הוא הופץ גם מעבר לגבולות עזריאלי-שרונה. כעת, בין החותמים נמצאים, בין השאר, בני נוער מחריש, ירושלים וגן יאשיה.
"החלטנו שעכשיו הצעד הזה נכון מאי פעם. זאת הצהרה, אבל כזו שיש מאחוריה כוונה ורצון למימוש אם שום דבר לא ישתנה", סיפרה סופיה אור, תושבת פרדס חנה.
"יש קשר בלתי נפרד בין הרפורמה לכיבוש. זה לא סתם שמנהיגי הרפורמה - סמוטריץ', בן גביר ורוטמן - הם כולם מתנחלים. אני תכננתי לסרב בכל מקרה וללכת לכלא, אבל יש חותמים שמבחינתם הרפורמה יותר משמעותית - ויש חותמים שמבחינתם הכיבוש יותר משמעותי. העניין הוא הדמוקרטיה. ללא ספק יש אנשים שהרפורמה הובילה אותם לפתח פרספקטיבה חדשה ולחשוב פוליטית, ומתוך זה גם על הכיבוש".
אור הסבירה כי היא רואה את השירות בצה"ל כ"קו אדום". "לשרת במערכת זה לא דבר שאני יכולה לעשות מוסרית. אני לא יכולה להשתתף בדיכוי מיליוני אנשים, בשלטון לא שוויוני שגורם למעגל דמים אינסופי שפוגע בכולנו. ההשפעה שלי תהיה חזקה יותר מבחוץ", אמרה.
לילי הוכפלד, בוגרת בית הספר "זומר" שברמת גן, חתמה גם היא על המכתב. "הבנו שבתקופה כזאת כל אחד צריך להשתמש בכוח הפוליטי שיש לו. שביתות, מכתב מילואימניקים, ואצלנו כבני נוער - להשמיע קול שלא ניתן להתעלם ממנו", תיארה את המניע שהביא לצעד.
"לא נתגייס למערכת הצבאית כל עוד אין דמוקרטיה בארץ ובשטחים הכבושים. אנחנו לא מאמינות בהפרדה. מבחינתנו רפורמה וכיבוש זאת אותה דיקטטורה", השיבה לשאלה מה החלק המרכזי בהחלטה.
"הרפורמה היא עוד זרוע של הכיבוש, עוד דרך של פוליטיקאים להכשיר מאחזים. הרפורמה העלתה לפני השטח את המודעות של בני הנוער למה שקורה שנים. אני התלבטתי אם להתגייס עוד לפני הרפורמה, והיא הייתה גורם מכריע בהתלבטות".