הבת שלי נכנסה לאוטו ושאלה: "אבא, מה המספר של מד"א?"

ב-21 לאוגוסט בשעה 21:00, מנכ"ל עיריית טירה ד"ר עבד אלרחמן קשוע נורה למוות ושני חבריו נפצעו וניצלו מהחיסול. באותו לילה שחור הייתי בסיור בחירות וקיבלתי טלפון שהשיח' נורה. מיד לאחר מכן התחלתי לקבל טלפונים גם מהילדים הקטנים שלי. הרגשתי שאני צריך לעזוב הכול ולחזור הביתה, להרגיע את הילדים ולדבר על מה שקרה.

ישבתי בחצר, המשפחה ישבה מסביבי והתחלנו לדבר על האירוע הקשה. שמתי לב תוך כדי שאני מדבר שהילד הקטן שלי בן 10 עומד מולי מבוהל וכל הגוף שלו רועד. אשתי שרה חיבקה אותו ואמרה לו שאין לו ממה לפחד - התמונה הזאת נחרצה עמוק מאוד בזיכרון שלי ולעולם לא אשכח אותה. אתמול נסעתי להחזיר את הבת הקטנה שלי, בת 12, מחוג ספורט. היא נכנסה לרכב ושאלה אותי: "אבא, מה המספר של מד"א? 101?".

ההתנהלות המופקרת של הממשלה הזו גורמת לילדים שלנו לרעוד מפחד. התחושה שמתחזקת מיום ליום היא של אנרכיה, אובדן שלטון החוק ושאנחנו חיים בג'ונגל. הצעירים שאני מסתובב ביניהם מדברים על הקמת גופים עצמאיים פרטיים ונסתרים שיוכלו להגן על המשפחות שלהם. אנחנו חיים בסרט רע והממשלה ההזויה הזו הורסת לנו את המשפחות.

הלילה הארור של 21 באוגוסט הוא יום שחור לכל המגזר הערבי ומהווה בושה וחרפה לממשלת ישראל. הלילה הזה הוא נקודת תפנית, מבחינת המגזר -נשבר דבר, התחלנו תהליך בלתי הפיך. הלילה הזה הוא צומת חשוב, החברה הערבית הפנימה והשלימה עם העובדה - "אם אין אני לי מי לי...". החברה הערבית הפנימה שמדובר בתוכנית טרנספר בלתי מוכרזת של הממשלה.

ביום שבת בערב, יומיים לפני הרצח, בא השיח' לבקר אותי במטה הבחירות, ישבנו, צחקנו ודיברנו על דברים אישיים וציבוריים. לא הסכמנו על כל דבר, אבל מה שאפיין את השיח' שהוא תמיד ניסה לעזור לכולם ולהגיד את האני מאמין שלו. הוא לא חשש לחייו, מה שהניע אותו זו השליחות הציבורית והדברים שהוא האמין בהם, ובראש ובראשונה טובת הזולת.

לאחר האירוע התקשרו אליי רבים מהחברים שלי, יהודים וערבים, שהביעו דאגה עמוקה ממה שקורה וחלקם המליצו לי לוותר על המועמדות לראשות העיר ולחזור לחיים הטובים בעבודה. אחרים הביעו תמיכה וסולידריות והציעו אף לעזור. לחברים שלי שפחדו על החיים שלי והציעו לי לוותר - עניתי ללא גמגום או היסוס - אני נלחם עד הסוף.

המשפחה שלי ואני, החברים שלי, התומכים בשינוי - ממשיכים לחיות בטירה ולעולם לא עלה בדעתנו, לא משנה מה קורה, לעזוב, נהפוך הוא. אני והחבר'ה הצעירים מסביבי, ותושבי העיר בכלל שתומכים בנו, ממשיכים בכל הכוח מחוזקים.

אנחנו נגיד לבני העוולה שהרצח של השיח' עבד אלרחמן קשוע יוליד עשרות שימשיכו בדרכו כדי לצאת מנקודת השפל שבה אנחנו נמצאים ולהחזיר את תחושת הביטחון והשלווה שמגיעה לנו.

פאדי עיראקי הוא מועמד לראשות העיר טירה, בוגר תוכנית "המקפצה" למתמודדים לראשי רשויות מבית "יוזמת המאה"