נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ומנהיגי יפן וקוריאה הדרומית הסכימו אמש (שישי) על הרחבת היחסים הביטחוניים והכלכליים בין המדינות, בפסגה היסטורית בקמפ דייוויד, בצל המתיחות הגוברת עם סין וקוריאה הצפונית.
ביידן אמר כי שלוש המדינות יקימו קו חם שבו ידונו בתגובה לאיומים הנשקפים להן. הוא הכריז על ההסכמים, הכוללים את מה ששלושת המנהיגים הגדירו כ"עקרונות קמפ דייוויד", בתום השיחות עם נשיא קוריאה הדרומית יון סוק יאול וראש ממשלת יפן פומיו קישידה.
"המדינות שלנו חזקות יותר והעולם בטוח יותר כשאנחנו עומדים יחד. אני יודע שזאת אמונה ששלושתנו חולקים", אמר ביידן. בהצהרה משותפת של שלושת המנהיגים, הם אמרו כי "המטרה של שיתוף הפעולה הטרילטרלי שלנו הוא, ויהיה, קידום וחיזוק השלום והיציבות ברחבי האזור".
ביידן הדגיש, כפי שעשו גורמים אמריקניים, דרום קוריאניים ויפניים, כי הפסגה אינה מתמקדת רק בסין, אלא בסוגיות ביטחוניות רחבות יותר. עם זאת, המנהיגים ציינו בהצהרת הסיכום שלהם את המדיניות "המסוכנת והאגרסיבית" של בייג'ינג בים סין הדרומי. הם הביעו "התנגדות תקיפה לכל ניסיון חד-צדדי לשנות את הסטטוס-קוו" באזור האינדו-פסיפיק.
יון התמקד באיום הנשקף מקוריאה הצפונית, ואמר כי שלושת המנהיגים הסכימו לשפר את "יכולות התגובה המשותפת שלנו לאיומי הגרעין והטילים הצפון קוריאניים, שהפכו למתוחכמים יותר מאי-פעם".
הוא אמר במהלך ההצהרה המשותפת שנמסרה מול עיתונאים כי "היום הזה ייזכר כיום היסטורי, שבו הקמנו בסיס מוסדי מוצק ומחויבות לשותפות המשולשת".
קישידה אמר לפני תחילת השיחות הסגורות כי "העובדה שאנחנו, שלושת המנהיגים, התאספנו יחד בצורה הזו, מראה שאנחנו אכן עושים היסטוריה היום. הקהילה הבינלאומית נמצאת בנקודת מפנה היסטורית".
שני המנהיגים הזרים, שדיברו בשפתם תוך ליווי של מתורגמן, הכירו במקומו של קמפ דייוויד בהיסטוריה האמריקנית והבינלאומית והזכירו את חשיבותו בעבר וכיום שוב ושוב. בין היתר, באתר נפגשו ראש הממשלה מנחם בגין ומנהיג מצרים אנוואר סאדאת לשיחות היסטוריות בתיווך הנשיא ג'ימי קרטר ב-1978, שהסתיימו בהסכם שלום שנה מאוחר יותר.
שלוש המדינות הסכימו על להתייעץ אחת עם השנייה ולתאם עמדות במקרה של משבר ביטחוני או איום באזור הפסיפיק. גורם בכיר בממשל ביידן, שדיבר בעילום שם, אמר כי ההבנות הן הכרה בכך שהן חולקות תחומי ביטחון משותפים, וכי איום על אחת מהן הוא "איום על כולן".
נשיא קוריאה הדרומית וראש ממשלת יפן, שהגיעו לארצות הברית ביום חמישי, הוטסו במסוקים צבאיים לקמפ דייוויד, שמרוחק יותר ממאה ק"מ מהבית הלבן. ביידן משקיע מאמצים בשכנוע המנהיגים לשפר את היחסים בין המדינות, החולקות השקפות שונות ביחס למלחמת העולם השנייה ותקופת הכיבוש היפני בחצי האי הקוריאני בין 1910 ל-1945.
עם זאת, קישידה ויון החלו בהליך של פיוס לאור האתגרים המשותפים שעומדים בפניהם. שני המנהיגים השמרנים מודאגים מהאצת תכנית הטילים הצפון קוריאנית ומהאיומים של סין על טייוואן, שבה היא רואה חלק בלתי-נפרד ממנה. הבוקר פתחה בייג'ינג בתרגיל נרחב סביב האי, בתגובה לביקורו של סגן נשיא טייוואן בארצות הברית.
יון הציע במרץ תכנית שתפתור את המחלוקת על הפיצויים היפניים לעובדי הכפייה הקוריאניים בזמן המלחמה. הוא הכריז כי קוריאה הדרומית תשלם מכיסה לקוריאנים ששועבדו על ידי חברות יפניות לפני תום מלחמת העולם השנייה, ואף קיים באותו החודש שיחות עם קישידה, בביקור ראשון של נשיא דרום קוריאני ביפן זה 12 שנה.
קישידה השיב בביקור גומלין בסיאול במאי, והביע את הזדהותו עם הסבל של עובדי הכפייה הקוריאנים בזמן תקופת הכיבוש היפנית.
שימור הברית המשולשת לא יהיה נטול אתגרים. בייג'ינג רואה בחיזוק היחסים בין ארצות הברית לבין שכנותיה כהנה להקמת גרסה אזורית של נאט"ו שתכוון נגדה, ובוושינגטון צופים שקוריאה הצפונית תגיב בשיגורי טילים בליסטיים נוספים, ולבטח ברטוריקה מתלהמת.
בנוסף לכך, סקרים בקוריאה הדרומית מראים שרוב גדול מהאזרחים מתנגדים למדיניות הנשיא ביחס לסוגיית עבודת הכפייה, שעומדת במרכז תיקון היחסים עם יפן. כמו כן, רבים ביפן חוששים שחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני יוביל את המדינה למלחמה קרה כלכלית עם סין, שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה.
ומעל הכול מרחפת שאלת זהותו של היושב בבית הלבן. קודמו של ביידן בתפקיד, דונלד טראמפ, הדאיג את סיאול בזמן כהונתו כשהעלה את רצונו לצמצם את הנוכחות הצבאית האמריקנית בחצי האי הקוריאני.