יממה לאחר ההודעה כי הממשלה תיוצג בעתירה לבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות בידי עורכי דין פרטיים, כעת נחשפים הפערים בין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לשר המשפטים יריב לוין. בין השניים מצויה מחלוקת משמעותית בעניין הסמכות של בית המשפט לדון בעתירה המדוברת. אלו הם פרטיה.
לוין והיועמ"שית נפגשו לאחר תקופה ארוכה שהשניים לא נועדו. השר סבור שלבג"ץ אין סמכות לדון בתוכן של חוקי יסוד, לרבות פסילתם, והוא לא אהב שהיועצת לא עדכנה אותו בהכנה לכתיבת העמדות לבג"ץ ביטול הסבירות.
דברים ברוח דומה אמר לוואלה! עו"ד אילן בומבך, מי שצפוי לייצג את לוין והממשלה בעתירה: "הוגשו עשר עתירות ואנחנו צריכים לתת טיעון צריך שמתייחס לסמכותו של בית המשפט או יותר נכון להיעדר סמכותו לדון בעתירות האלה".
ביחס לפערים אמר בומבך: "היועצת אפשרה לשר ולממשלה לקחת ייצוג פרטי מזה אנו למדים שהיועצת לא רואה עין בעין עם עמדת הממשלה בנושא".
בהרב מיארה מצידה עדיין שוקדת על הכנת התגובה לבג"ץ, אך בסביבתה מפנים לדברים שאמר המשנה שלה, עו"ד גיל לימון, בדיונים בנושא בוועדת החוקה מהם ניתן להבין שהיועצת מתנגדת לביטול עילת הסבירות: "ללא עילת סבירות, תעלם חובתם של נבחרי הציבור לפעול בסבירות, ותתאפשר יצירת חור שחור ופגיעה קשה בערכיה הבסיסיים של הדמוקרטיה הישראלית", אמר לימון.
"איננו מבקשים להתעלם מהקשיים הטמונים ביישומה של עילת הסבירות לאורך השנים. אולם קושי ביישומה של העילה והזהירות הנדרשת בה, אינם מצדיקים את ביטולה", המשיך המשנה ליועמ"שית. "הצעה זו - אם תתקבל - תבטל ערובה חשובה המבטיחה שהשלטון יפעל בהגינות ובהיעדר שרירות כלפי הפרט".
צו על תנאי
בשבוע שעבר בג"ץ הוציא צו על תנאי לעתירה. צו על תנאי הופך את הנטל כך שבמקום שהעותר יצטרך לשכנע את בית המשפט לקבל את עתירתו, המדינה צריכה להסביר למה לדחות את העתירה.
בנוסף, צו על תנאי בדרך כלל מרמז שהשופטים נוטים לקבל את העתירה ואולם במקרה שלפנינו השופטים הבהירו שהצו הוצא על מנת לייעל את הדיון. כך שנראה שהשופטים מציבים סולם למדינה לרדת דרכו ולמקד את הדיון כפי שנעשה בבג"ץ הנבצרות שם הדיון מוקד באמצעות צו על תנאי רק בשאלה דחיית כניסת התיקון לחוק היסוד לתוקף. כך שייתכן שבמקום לדון בסוגיית ביטול הסעיף בחוק היסוד השופטים ידלגו מעל המוקש שמונח לפתחם.