פולין ערכה אתמול (שלישי) את המצעד הצבאי הגדול ביותר שלה מאז תום המלחמה הקרה, במפגן כוח של הממשלה הלאומנית בוורשה, המקווה לשלוח מסר הן לרוסיה והן לבוחרים לקראת הבחירות באוקטובר.
הפלישה של רוסיה לאוקראינה השכנה הציבה את חיזוק הצבא בראש סדר העדיפויות של מפלגת השלטון חוק וצדק. וכשמערכת הבחירות בעיצומה, המצעד הגדול סיפק לממשלה הזדמנות לשייף את תדמיתה הביטחונית ברקע מתיחות גוברת בגבול עם בלארוס, בעלת בריתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
במצעד לרגל יום הכוחות המזוינים, שהתקיים ביום השנה ה-103 לניצחון פולין על ברית המועצות בקרב ורשה ב-1920, צעדו 2,000 חיילים מפולין וממדינות נאט"ו אחרות בבירה, לצד 200 טנקים, נגמ"שים, מערכות פטריוט והגנה אווירית ו-92 כלי טיס.
"15 באוגוסט הוא לא רק הזדמנות לחלוק כבוד לגיבורי הקרב המנצח על ורשה ולהודות לחיילים בני זמננו שהגנו על מולדתנו", אמר שר ההגנה מריוש בלשצ'ק לחיילים ולצופים שהתאספו ליד נהר הוויסלה. "זהו גם יום מושלם להציג את כוחנו, להראות שבנינו כוחות חזקים שיגנו ביעילות על גבולותינו ללא היסוס".
מפלגת השלטון, שמכהנת מאז 2015, הבטיחה להכפיל את גודל הצבא ולהשקיע השנה כ-4% מהתוצר המקומי הגולמי בתקציב הביטחון - הנתון הגבוה ביותר מקרב כל חברות נאט"ו, כולל ארצות הברית.
הנשיא אנדז'יי דודה, בעל ברית של מפלגת השלטון, השווה את חוסר העדיפות שניתנה לביטחון תחת הממשלה הקודמת להשקעות מהשנים האחרונות. "שמונה השנים האחרונות היו תקופה של בנייה מחדש של הצבא הפולני", אמר דודה. "קודם לכן המצב היה הפוך, עם ירידה בגודל הכוחות המזוינים הפולנים".
דודה, בלאשצ'ק ובכירים אחרים, כולל ראש הממשלה מטאוש מורבייצקי, צפו בחיילים חולפים על פניהם, בעוד מסוקי "בלק הוק" ומטוסי F-16 ו-FA-50 טסו מעליהם. בנוסף לכך, הצבא חשף טנקי אברמס שנרכשו מארצות הברית, לצד משגרי רקטות HIMARS, סוללות פטריוט ונגמ"שים מתוצרת מקומית.
דריוש גוורונסקי, בן 56, הגיע מהעיר דבנו שבמערב המדינה כדי לצפות במצעד. "המצעד נותן רושם טוב מאוד שיש לנו במה להגן על עצמנו", אמר. "אני אישית מרגיש בטוח".
עם זאת, מחוקקים מהאופוזיציה מאשימים את הממשלה בניצול הצבא לצורכיה הפוליטיים. "אני מאחל לכם (לחיילים), שלעולם לא תצטרך עוד לספק רקע לשנאה פוליטית", כתב מרצ'ין קירווינסקי, חבר פרלמנט מטעם מפלגת האופוזיציה הליברלית הפלטפורמה האזרחית, ברשת החברתית X.
הסקרים מצביעים על יתרון קטן למפלגת השלטון, המחפשת כהונה שלישית ברציפות, בצל מחלוקת מתמשכת מול האיחוד האירופי סביב עצמאות מערכת המשפט והתקשורת, זכויות הקהילה הגאה וההגירה.
בשנים האחרונות, המדינה הקומוניסיטית לשעבר הפכה לכוח צבאי משמעותי באירופה, במיוחד לאור חששותיה מרוסיה מאז שסיפחה את חצי האי קרים מאוקראינה ב-2014. חשיבותה גברה עוד יותר עם תחילת המלחמה לפני שנה וחצי, כשמרבית האספקה לקייב, כולל נשק מערבי, מגיעה דרך שטחה. בנוסף לכך, לפי נתוני האו"ם היא מארחת בשטחה 1.6 מיליון פליטים אוקראינים.
האירועים האחרונים בבלארוס הוכיחו כי הסכנות הניצבות בפני פולין אינן היפותטית בלבד. בנובמבר, שני בני אדם במזרח המדינה, כ-6.4 ק"מ מערבית לגבול עם אוקראינה, מפגיעת טיל ששיגרו מערכות ההגנה האוקראיניות נגד מטרות רוסיות. גורמים אוקראיניים ופולניים תיארו את התקרית כתאונה והאשימו את התוקפנות הרוסית במותם של השניים.
רוסיה השתמשה בבלארוס כדי לפתוח בפלישתה הנרחבת לאוקראינה בפברואר 2022, ולאחרונה הגיעו אליה אלפי לוחמים מקבוצת וגאנר, כחלק מהסכם לסיום המרד שהובילו שכירי החרב נגד הקרמלין.
שליט בלארוס אלכסנדר לוקשנקו ביקש מהקבוצה לסייע לאמן את כוחותיו, ומוקדם יותר החודש הם קיימו תרגילים משותפים בסמוך לגבול פולין. במהלך תרגילים אלה, ורשה טענה כי שני מסוקים בלארוסיים חדרו למרחב האווירי שלה.
בתגובה לאירוע, ורשה הודיעה על פריסת עשרת אלפים חיילים בגבול עם בלארוס. כ-4,000 יתמכו ישירות בכוחות משמר הגבול ו-6,000 הנותרים יהיו במילואים.
בלארוס כבר ניצלה בעבר את הגבול עם פולין כדי לערער על יציבותה. ב-2021 הואשם לוקשנקו בהטסת מהגרים מהמזרח התיכון למינסק ולאחר מכן לגבולות האיחוד האירופי כנקמה על הסנקציות האירופיות על משטרו.