מניין הנספים בשריפות הענק באי מאווי עלה ל-53 לפחות, כששיקום ההרס בעיירת הנופש להינה ייקח שנים רבות ומיליארדי דולרים - כך אמרו הלילה (שישי) גורמים רשמיים בהוואי. המושל ג'וש גרין אמר כי הבערה שהפכה את העיירה לעיי חורבות היא אסון הטבע החמור ביותר שפקד את קבוצת האיים אי-פעם, כשאלפי תושבים איבדו את בתיהם וכאלף מבנים ניזוקו או נהרסו.
"יידרשו שנים רבות כדי לבנות מחדש את להינה", אמר גרין במסיבת עיתונאים, בעוד שהרשויות החלו לגבש תוכנית למחסה למחוסרי בית בבתי מלון ואתרי נופש אחרים. "זו תהיה להינה חדשה שמאווי תבנה בדמותה, לפי ערכיה", אמר מושל הוואי על העיר שמושכת אליה כשני מיליון תיירים מדי שנה - כ-80% מכלל המבקרים במוואי.
האש, שפרצה ביום שלישי, התפשטה במהירות מהיער והחריבה את העיר ההיסטורית להינה, שהייתה בעבר בירת ממלכת הוואי. זו הייתה אחת משלוש שריפות ענק במאווי, שכולן עדיין בוערות, שתודלקו על ידי תנאי יובש, הצטברות דלק ומשבי רוח של עד מאה קמ"ש.
אף שהכבאים ממשיכים לכבות שריפות קטנות יותר וצוותי החיפוש וההצלה עדיין לא הצליחו לחלץ את כל הקורבנות, כספי החילוץ הפדרליים שאותם אישר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן החלו לזרום יחד עם שטף של אספקה וציוד, כולל כלבים מקליפורניה ומוושינגטון שיסייעו לצוותי חיפוש והצלה הסורקים בין ההריסות.
"תבינו את זה: העיר להאינה היא אדמה קדושה כרגע", אמר מפקד משטרת מאווי, ג'ון פלטייה, על השרידים שטרם נמצאו. "אנחנו חייבים להוציא אותם".
ביידן אמר אתמול כי המשמר הלאומי, הצי האמריקני, חיל הנחתים ומשמר החופים גויסו למאמצי הכיבוי, בעוד שמשרד התחבורה מסייע בפינוי מהאיים הבוערים. ביידן, ששוחח עם מושל הוואי והביע את תנחומיו על האסון, הכריז על האי כאזור אסון, כך שניתן להאיץ את העברת כספי הסיוע הפדרליים.
"כל אחד שאיבד מישהו מיקיריו, שביתו נפגע או נהרס, יקבל עזרה באופן מידי", אמר הנשיא מיוטה, שבה הוא עורך ביקור.
אלפי תיירים ומקומיים פונו מחלקו המערבי של מאווי, שאוכלוסייתה מונה כ-166 אלף איש לאורך השנה, וחלקם מצאו מחסה באזורים אחרים באי או באי השכן אוהאו. תיירים המתינו בנמל התעופה בקאהולוי, כשהם ממתינים לטיסות חזרה הביתה.
גרין אמר כי האסון הוא חמור יותר מזה שפקד את האי ב-1960, שנה לאחר שהוואי הפכה למדינה בארצות הברית, כשצונאמי הרג 61 בני אדם באי הגדול של הוואי.
כמה אנשים נמלטו מהלהבות בקפיצה לאוקיינוס השקט. אחד מהם היה ויקסאי פונקסאילינקהם, תייר מפרזנו, קליפורניה. הוא סיפר כי הוא נלכד במכונית שכורה עם אשתו וילדיו כשהשריפות התקרבו, והם נאלצו לנטוש את המכונית ולמצוא מחסה במים.
"צפנו בערך במשך כארבע שעות", אמר פונקסאילינקהאם משדה התעופה בזמן שהמתין לטיסה מהאי, ותיאר כיצד הם נאחזו בפיסות עץ כדי לא לטבוע. "זו הייתה חופשה שהפכה לסיוט. שמעתי פיצוצים בכל מקום, שמעתי צעקות וכמה אנשים לא הגיעו. אני כל כך עצוב", אמר.
אנשים רבים נוספים סבלו מכוויות, שאיפת עשן ופציעות נוספות. "היה כל כך חם סביבי, שהרגשתי שהחולצה שלי עומדת לעלות באש", אמר ניקואנג'לו ניקרבוקר, תושב להינה בן 21, השוהה באחד מארבעת מקלטי החירום שנפתחו באי.
הוא שמע מכוניות ותחנת דלק מתפוצצות, וזמן קצר לאחר מכן נמלט מהעיירה עם אביו, כשהוא מביא עמו רק את הבגדים שלבשו ואת הכלב המשפחתי. "זה נשמע כאילו מתנהלת מלחמה", אמר.
גורלם של כמה מאוצרות התרבות של העיר ההיסטורית עדיין אינו ברור. עץ הבניאן ההיסטורי המתנשא לגובה של 18 מטר ומסמן את המקום שבו עמד ארמונו של של מלך הוואי קמהאמהה השלישי מהמאה ה-19, עדיין עמד על תילו, אם כי כמה מענפיו נראו חרוכים.
האסון בהוואי מזכיר מראות דומים של הרס במקומות אחרים בעולם במהלך הקיץ הנוכחי, החם ביותר שנמדד אי-פעם. ששריפות שנגרמו על ידי חום שיא אילצו פינוי של עשרות אלפי אנשים ביוון, ספרד, פורטוגל וחלקים אחרים של אירופה, כשבמערב קנדה משתוללות שריפות חמורות במיוחד.
מדענים מזהירים כי אלו שינויי אקלים מעשי ידי אדם, שנובעים משימוש בדלקים מאובנים המגברים את התדירות והעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים כאלו. הם מפצירים במדינות לקצץ בפליטות הפחמן כדי למנוע קטסטרופה אקלימית.