ממשלת ישראל דנה בימים אלה בתוכנית החומש לפיתוח מזרח ירושלים. לדאבוננו הרב, התוכנית לא תכלול, נכון לכתיבת שורות אלה, תמיכה במכינות הקדם אקדמיות הייעודיות לצעירי מזרח ירושלים. למרות הביקורת וההמלצות המקצועיות שנשמעות מכל עבר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', דבק בעמדתו שלא לכלול את התמיכה במכינות בתוכנית החומש. לא רק שהוא מסרב בכל תוקף לחזור בו מעמדתו, הוא מפיץ טיעונים מוטעים ומטעים אשר תומכים בה כביכול.
המכינות הקדם אקדמיות, שמכשירות צעירים ממזרח ירושלים להשתלבות בהשכלה הגבוהה, הן לא פחות מנכס אסטרטגי לאומי, חברתי וכלכלי. מדובר באינטרס חשוב של מדינת ישראל ולא סתם התמיכה בהן נולדה, יש שיאמרו באופן מפתיע ויש שלא, בממשלת ימין.
מדוע? מכיוון שלא מדובר באינטרס פוליטי צר, לא מדובר ברצון לגרוף אהדה בקרב מצביעים, אלא מדובר בתוכנית חשובה שמטרתה לאפשר השתלבות של אותם צעירים בכלכלה ובחברה וכפועל יוצא למנוע את אותן השלכות שליליות שעלולות להיות בשל חוסר השתלבות או חוסר מקור לפרנסה מכובדת.
לא זו בלבד שהמכינות הן נכס אסטרטגי, מדובר בתיקון של מחדל מתמשך של ממשלות ישראל לאורך עשרות שנים שאפשרו לבתי הספר העירוניים במזרח העיר ללמד עם פיקוח של מפקחים מטעם משרד החינוך, אבל עם תכנית לימודים ירדנית ומאוחר יותר, תוכנית לימודים של הרשות הפלסטינית. התוצאה היא, שהלימודים אינם כוללים את לימודי השפה העברית.
המכינה הייעודית לבוגרי מערכת החינוך במזרח ירושלים היא יוזמה של המכללה האקדמית הדסה יחד עם עיריית ירושלים שנועדה לפתור את הבעיה של צעירים ממזרח העיר ובני משפחותיהם שרוצים ללמוד במוסדות אקדמיים ישראלים, אך נדחו על הסף, בשל היעדר הידע בעברית. הצלחת המכינה הובילה בהמשך לפתיחת מכינות נוספות במוסדות אקדמיים בירושלים ולעידוד הפעילות במסגרת תוכנית החומש הקודמת לחברה הערבית.
אחד התפקידים החשובים שלנו כמוסד אקדמי, ובעיקר כמכללה, הוא להוות גשר למוביליות חברתית לצעירים שהדבר לא מתאפשר להם בהכרח. אנחנו עושים זאת, לא רק עם צעירים מהחברה הערבית, אלא גם עם החברה החרדית ועם אלפי סטודנטים יהודים מידי שנה שהם דור ראשון להשכלה גבוהה.
המשימה החברתית שלנו חשובה, מורכבת ומאתגרת. הצעירים ממזרח ירושלים מגיעים אלינו מבלי שהם יודעים מילה אחת בעברית. החשיפה שלהם לחברה הישראלית היא לרוב, אך ורק בהקשרים שליליים שגורמים לריחוק ואף גרוע מכך.
במכינות הללו, אנחנו כמו המוסדות האקדמיים האחרים בירושלים, מגשרים על פערי השפה, מגשרים על פערי תרבות וחשוב יותר מכל, מקרבים בין האוכלוסיות. המפגש של הצעירים הללו במסדרונות האקדמיה עם גווני החברה הישראלית הוא מאתגר, אבל הוא מאפשר להם לחוות יחד, להכיר חברים לספסל הלימודים וללמוד שהדברים הלא טובים שהם נחשפו אליהם בילדות, אינם נכונים בהכרח ואינם מהווים את התמונה במלואה.
השר בצלאל סמוטריץ' מבקש לסגור את החמצן של החברה בישראל, הוא מדבר על תאים איסלאמיים קיצוניים בתוך אוניברסיטאות, הוא מדבר על הטבות על פני סטודנטים אחרים. איני יודע מהיכן הוא שואב את המידע השקרי הזה, אבל אני מזמין אותו לבוא לבקר במכינות, לפגוש את בוגרי המכינות ולפגוש אותם בשוק העבודה.
למוסדות האקדמיים בדגש על המכללה האקדמית הדסה יש מחויבות חברתית כלפי מדינת ישראל ובכוונתנו לעשות את כל המאמצים כדי להמשיך ולקיים את המכינות הקדם אקדמיות לצעירים ממזרח ירושלים. אנחנו לא נוכל לעשות זאת ללא תמיכה של מדינת ישראל. מדינת ישראל הרבה יותר גדולה, חשובה ומשמעותית מאינטרס פוליטי כזה או אחר והגיע הזמן שהאינטרס של המדינה יקבע ולא האינטרס של נבחר הציבור, אחרת זו תהיה בכיה לדורות.
פרופ' ברטולד פרידלנדר הוא נשיא המכללה האקדמית הדסה