שמונה מדינות בדרום אמריקה הסכימו אמש (שלישי) לשלב ידיים במאבק בהרס האמזונס, והבטיחו בפסגה בברזיל למנוע מיער הגשם הגדול בעולם להגיע ל"נקודת האל-חזור".
הפסגה של ארגון אמנת שיתוף הפעולה של האמזונס (ACTO), שאחריה עקבו מקרוב רבים בעולם, אימצה לפי המארחת ברזיל "סדר יום משותף חדש ושאפתני" להצלת יערות הגשם, אזור חיץ חיוני נגד שינויי האקלים שלפי מומחים נמצא על סף קריסה.
חברות הארגון - בוליביה, ברזיל, קולומביה, אקוודור, גיאנה, פרו, סורינאם וונצואלה - חתמו על הצהרה משותפת בעיר בלם שבשפך נהר האמזונס, שפרסה מפת דרכים בת כמעט עשרת אלפים מילים לקידום פיתוח בר-קיימא של האמזונס, הפסקת בירוא היערות ומאבק בפשע המאורגן שמתדלק אותו.
עם זאת, הפסגה לא נענתה לדרישות הנועזות ביותר של פעילי איכות הסביבה וקבוצות ילידיות, ששאפו שכל המדינות החברות יאמצו את התחייבותה של ברזיל לשים קץ לכריתת יערות בלתי חוקית עד 2030 ואת התחייבותה של קולומביה לעצור קידוחי נפט חדשים באמזונס.
"זה צעד ראשון, אבל אין החלטה קונקרטית, רק רשימה של הבטחות", אמר מרסיו אסטריני, ראש קואליציית הארגונים "מצפה האקלים" בברזיל. "כדור הארץ נמס, שיאי טמפרטורה נשברים מדי יום. לא ייתכן ששמונה מנהיגים באמזונס ייכשלו להצהיר באותיות מודגשות שכריתת היערות חייבת להיות אפסית", הוסיף.
בנאום הפתיחה של הפסגה בת היומיים, הדגיש נשיא ברזיל לואיז אינסיו לולה דה סילבה כי "ההחרפה החמורה במשבר האקלים" מחייבת פעולה "מאוחדת". "זה מעולם לא היה כל כך דחוף", אמר שעות ספורות לאחר שמומחים של האיחוד האירופי אישרו כי יולי האחרון היה החודש החם ביותר שתועד אי-פעם.
נשיא קולומביה, גוסטבו פטרו, קרא בינתיים לתוכנית מאסיבית לביטול חובותיהן של המדינות המתפתחות בתמורה לפעולה להגנה על האקלים, וקישר את הרעיון ל"תוכנית מרשל" שלאחר מלחמת העולם השנייה. "אם אנחנו על סף הכחדה וזה העשור שבו צריך לקבל את ההחלטות הגדולות. אז מה אנחנו עושים, חוץ מלשאת נאומים?", אמר.
בניסיון להפעיל לחץ על ראשי המדינות שהתאספו בכינוס, מאות פעילי סביבה, פעילים ומפגינים ילידים צעדו למקום הכנס בבלם וקראו להם לנקוט פעולה נועזת.
זאת הפסגה הראשונה זה 14 שנה שמקיימות חברות הארגון, שהוקם ב-1995 על ידי מדינות דרום אמריקה החולקות את אגן האמזונס.
יער האמזונס העצום, ביתם של כ-10% מהמגוון הביולוגי של כדור הארץ, 50 מיליון בני אדם ומאות מיליארדי עצים, אוצר בתוכו מאגרי פחמן אדירים המפחיתים את ההתחממות הגלובלית. ואולם, מדענים מזהירים כי הרס יער הגשם מקרב אותו לנקודת מפנה, שאחריה ימותו עצי האמזונס וישחררו את הפחמן שאגרו עם השלכות קטסטרופליות על הסביבה.
למרות הניסיון להציג אחדות, מנהיגי האזור היו חלוקים סביב נושאים מסוימים. פטרו הקולומביאני דחף את עמיתיו להצטרף ליוזמה של ארצו לאסור באופן גורף על חיפושי חיפושים חדשים של מרבצי נפט באמזונס. זהו נושא רגיש עבור חלק מהחברות, כולל ברזיל, שחברת הנפט הממשלתית שלה מבקשת באופן שנוי במחלוקת לערוך חיפושים חדשים אחר נפט בשפך נהר האמזונס.
"גם עצירה מוחלטת של כריתת היערות לא תספיק כדי לספוג את כל פליטות הפחמן שלנו", אמר נשיא קולומביה. "הפתרון הוא להפסיק לשרוף פחם, נפט וגז".
הפסגה מהווה מעין חזרה גנרלית לקראת שיחות האקלים של האו"ם ב-2025 שייערכו גם הן בעיר בלם. נוכחים בה לולה, פטרו, נשיא בוליביה לואיס ארסה ונשיאת פרו דינה בולוארטה, בעוד שנשיא ונצואלה ניקולס מדורו, שנעדר בשל דלקת אוזניים, שלח את סגנו דלסי רודריגז, ואקוודור, גיאנה וסורינאם יוצגו על ידי פקידים בכירים.
ארסה דחק במדינות העשירות לסייע במימון המאמצים להגן על האמזונס. "האחריות למשבר האקלים והשלכותיו לא צריכות ליפול כולן על כתפינו ועל הכלכלות שלנו. אנחנו לא אלה שיצרנו את המשבר", אמר.
הפסגה היא גם מבחן חשוב עבור איש השמאל הוותיק לולה, שכיהן כנשיא בין 2003 ל-2010 וחזר לתפקידו בינואר. הוא הבטיח ש"ברזיל חוזרת" למאבק בשינויי האקלים, אחרי ארבע שנים של כריתת יערות מאסיבית תחת קודמו ז'איר בולסונארו הימני קיצוני.
קבוצות ילידיות החיות באמזונס דחקו במנהיגי דרום אמריקה לנקוט פעולה נחרצת. "המאבק שלנו הוא לא רק למען עמים ילידים", אמר נמו גויקיטה, ראש קונפדרציית הילידים של אקוודור. "זה בשביל העולם כולו, כדי שהדורות הבאים יוכלו לשרוד על הפלנטה הזאת", אמרה לסוכנות הידיעות הצרפתית.