כדור הארץ איבד בשנה שעברה שטח של יערות גשם הגדול יותר משוויץ או מהולנד, שרובו נהרס על מנת לפנות מקום למרעה או למוצרי גידול חקלאיים - כך עולה מבחינת תמונות לוויין שפורסמו היום (שלישי), שהראו עלייה של 10% בהשוואה לשנה הקודמת. לפי המכון העולמי למשאבים (WRI), בכל חמש שניות, נכרת שטח של יערות גשם בגודל של מגרש כדורגל.
על פי יחידת מעקב היערות של המכון, הרס יערות הגשם בשנה שעברה שחרר 2.7 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, שווה ערך לפליטת הדלקים המזוהמים השנתית של הודו, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם.
43% מיערות הגשם שנכרתו ב-2022 היו בברזיל, ואחריה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובוליביה עם 13% ו-9% בהתאמה. בסך הכול, שטח היערות הבתוליים שנכרת בשנה שעברה ברחבי העולם - יותר מ-41 אלף קמ"ר - היה הרביעי בגודלו בשני העשורים האחרונים.
הקצב המואץ של בירוא יערות הגשם התרחש שנה אחרי שמנהיגי העולם הבטיחו בפסגת האקלים בגלזגו לעצור ולהפוך את המגמה עד 2030.
כ-30% מפליטות הפחמן מאז שנות ה-60 נספגו על ידי יערות ושטחים פתוחים ברחבי העולם, אפילו שסך הפליטות הללו גדלו בחצי. כ-1.6 מיליארד איש, כמחציתם בני קבוצת ילידיות, מסתמכים באופן ישיר על יערות הגשם כמקור למזון ומחיה.
המצב בברזיל החריף דרסטית תחת ממשלו של הנשיא הימני קיצוני ז'איר בולסונארו, וגדל ב-15% בשנה שעברה לעומת 2021. ממשלו בן ארבע השנים צמצם את התקנות הסביבתיות, התעלם מכריתת יערות לא חוקית והחליש את ההגנה על זכויותיהם של הילידים שהוכיחו כשומרים יעילים על בריאותם של היערות.
מחליפו של בולסונארו, הנשיא לואיס לולה דה סילבה, נכנס לתפקיד בתחילת השנה והבטיח לשים קץ להרס האמזונס עד 2030. עם זאת, מומחים מציינים כי הוא עומד בפני אתגרים רבים לפני שיצליח להשלים את היעד הזה.
מדענים חוששים ששינויי האקלים והרס יערות הגשם עלולים להאיץ את הפיכתו של אגן האמזונס מיער גשם לסוואנה, שינוי דרמטי שעשוי לשבש לא רק את מערכות מזג האוויר בדרום אמריקה אלא בעולם כולו.
כ-90 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני ספוגים באגן האמזונס, פי שניים מסך כל הפליטות המזהמות בעולם מדי שנה. "בלימה והפיכת המגמה של הרס היערות הן בין האופציות היעילות ביותר מבחינת עלות-תועלת כיום", אמרה פרנסיס סיימור, עמיתה בכירה ב-WRI, על תפקידם של יערות הגשם במאבק בשינויי האקלים.
קוקה, זהב ושריפות
קצב גבוה של בירוא יערות גשם נמשך גם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שלפי הדוח איבדה כ-50 אלף ק"מ של שטח טרופי ב-2022. בניגוד לברזיל, בקונגו יערות הגשם מפונים בעיקר לטובת גידולים חקלאיים ויצור מקומי של פחם, על ידי שריפת עצים, תופעה המשקפת את העוני במדינה האפריקנית שבה ליותר מ-80% מהאוכלוסייה אין גישה לחשמל.
אף שהממשלה בקונגו חתמה ב-2021 על הסכם בסך חצי מיליארד דולר לטובת הגנה על יערות הגשם שלה, היא פגעה בה כשאישרה לאחרונה מכירת רישיונות לחיפוש נפט וגז. בנוסף לכך, היא רמזה כי היא עשויה לבטל את האיסור על מתן רשיונות חדשים לכריתת עצים.
בוליביה, שבה הרס יערות הגשם היה הגדול ביותר ב-2022 אחרי ברזיל וקונגו, ראתה גידול של 32% בקצב בירוא היערות בהשוואה לשנה קודם לכן. לפי הדוח, רוב העצים שנכרתו היו דווקא באזורים מגונים המכסים את היערות הבתוליים האחרונים שנותרו במדינה. הגורמים העיקריים לכך היו הפקת צמח הקוקה, כריית זהב ושריפות.
הרס היערות באינדונזיה, לעומת זאת, היה "רק" 5% מכלל אובדן יערות הגשם בעולם ב-2022, צניחה של פי ארבעה בקצב מאז 2016. פרו (3.9%), קולומביה (3.1%), לאוס (2.3%), קמרון (1.9%), פפואה גינאה החדשה (1.8%) ומלזיה (1.7%) סגרו את "העשיריה הראשונה" בדוח. חלקן של יתר מדינות העולם באובדן היערות ב-2022 היה רק פחות מ-15%.