הורים רבים לילדים בעלי צרכים מיוחדים הגיבו היום (שני) בחשש רב לאיום המטפלים הסיעודיים לפתוח בשביתה ב-1 בספטמבר, אם שכרם לא יעלה ל-8,000 שקלים בחודש. על המכתב שפרסמו המטפלים הסיעודיים חתומים ארגונים רבים, שמטפלים בכ-20 אלף בני אדם.
חגית קציר מפתח תקווה, שבנה אביתר בן ה-22 מסיים בקרוב מסגרת חינוך מיוחד, מכינה אותו כבר חודשים למעבר למרכז תעסוקה של אלו"ט. כעת היא חוששת שהכול ישתבש. "הבן שלי רגיל לשגרת יום בבית הספר, ואנחנו מכינים אותו כבר הרבה זמן למרכז תעסוקה, ברמה חברתית, קוגניטיבית ורגשית", היא מספרת לוואלה!. "בשביל הבן שלי להישאר בבית אחרי כל הכנה הזו - זה פשוט אסון. הוא לא יוכל להתמודד עם זה. זו תהיה פגיעה אנושה בתפקוד שלו. אנחנו עלולים לראות הסתגרות וירידה בתפקוד ובמצב הרוח שלו".
"אני מאוד בלחץ מהשביתה, כי אם אביתר לא יתחיל את מרכז היום בספטמבר, אנחנו נהיה בבעיה גדולה", היא מוסיפה, אך מבהירה כי היא מבינה את המטפלים: "הם מקבלים שכר זעום על עבודה קשה ומשמעותית. הם צריכים להשתכר שכר הגון, גם אף אחד לא נהיה עשיר מזה. מבחינתנו הם עומדים בחזית".
גם רוני צביק מחיפה, אב למורן בת ה-42 שמתמודדת עם הפרעה התפתחותית, חושש מ-1 בספטמבר. "שינויים בשבילה זה משהו מאוד קשה. כל תחלופה של מדריך זה קושי עצום, והם מתחלפים כל הזמן כי לא משלמים להם שכר ראוי", הוא משתף. "עד שמצליחים להבין אותה, המטפל או המדריכה מתחלפים. זה לא פשוט בשבילה להתחבר לאנשים".
גם צביק מבהיר כי מבחינתו הצעד של המטפלים הוא אמצעי אחרון, לפני קריסה מוחלטת של המערכת. "אנחנו באסון מתמשך כבר הרבה זמן, אנחנו מתקרבים ל-50% מחסור במדריכים. זו לא התנדבות, הם צריכים לפרנס משפחה", הוא אומר. "אנחנו לא רוצים להגיע למצב שאנחנו מקבלים מדריכים שלא מתאימים, ואנחנו עוד רגע שם. לא מתייחסים לאנשים הכי חלשים בחברה, איזו מדינה הפכנו להיות? ההורים של הילדים האלו לא יכולים לחסום את קפלן כי הם עסוקים בלשרוד והם פשוט לא יכולים לעשות את זה".
רונית אברהם, יו"ר אקי"ם נס ציונה שבנה בן ה-30 נמצא במרכז יום סיעודי, צריכה לצאת מהעבודה כמה פעמים ביום כדי להחליף לו טיטול, מפני שאין כוח אדם שיעשה את זה. "מישהו צריך להתעורר ולהבין שאין שום אפשרות למצוא אנשים שיעבדו בסכומים האלו. זו עבודה קשה ומיוחדת וצריך לתגמל אותם כמו שצריך. כרגע התגמול משפיל", היא מצדדת במטפלים. "השביתה היא לא זו שתפגע בנו, כבר עכשיו אנחנו נפגעים. אין ברירה - חייבים לצאת לשביתה. אנשים לכאורה מקשיבים, אבל לא עושים עם זה כלום".