שר הביטחון יואב גלנט נועד היום (שני) עם חברי ועדת החוץ והביטחון בכנסת והעריך בפניהם כי האירועים סביב חקיקת המהפכה המשפטית הביאו לפגיעה בחוסן הלאומי, שעלולה לאיים על ביטחון המדינה. באותה הישיבה, ראש חטיבת המחקר באמ"ן עמית סער הזהיר כי אויבי ישראל עוקבים אחרי האירועים בישראל ורואים זאת כהיחלשות של המדינה. מדובר בדיון ראשון שמכנס יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין בנושא השלכות חקיקת המהפכה המשפטית לאחר שסירב במשך כמה חודשים לפניות האופוזיציה לדיוני חירום.
גלנט הזהיר במהלך ישיבת ועדת החוץ והביטחון כי השיח על הפגיעה ביחסים עם ארצות הברית בעקבות החקיקה "פוגע בנו פעמיים - גם מול אויבינו, וגם מול ידידנו". לדבריו של גלנט כרגע אין בעיית כשירות של צה"ל אך עם זאת הפסקת ההתנדבות של אנשי המילואים היא עם "פוטנציאל נזק לטווח ארוך".
ראש חטיבת המחקר באמ"ן תת אלוף עמית סער אמר לחברי ועדת החוץ והביטחון כי היכולת של ישראל לבסס איום צבאי אמין נגד איראן "התערערה" בעקבות המצב הפנימי ומצב היחסים עם ארצות הברית, כך לפי ח"כ שהשתתף בישיבה. עוד אמר כי למרות המשבר הפוליטי של השנים האחרונות, אירועי החודשים האחרונים היו הפעם הראשונה בה אויבי ישראל זיהו את המתיחות הפנימית ככזו שמאיימת על ישראל.
ח"כ שהשתתף בישיבה מסר לוואלה!: "נציגי צה"ל לא אמרו שיש פגיעה בהרתעה, אבל אמרו שאויבי ישראל מרגישים יותר נוח ויותר בטוחים כשהם מסתכלים על המצב בישראל".
במהלך הדיון חברי קואליציה, עמית הלוי (הליכוד), טלי גוטליב (הליכוד) ולימור שונר מלך (עוצמה יהודית) נזפו בבסיוק על כך שהצבא מתערב בפוליטיקה וטענו שהוא מצדיק בדבריו סרבנות. שר הביטחון גלנט נזף בהם ואמר כי "בסיוק נלחם בהמון דברים בחייו - כנראה שלא לימדו אותו להילחם בפוליטיקאים".
ח"כ משה קינלי טור-פז (יש עתיד) אמר כי: "למרות כל ההדלפות שכבר יצאו אני לא אומר דבר על הנאמר בוועדת חוץ וביטחון החסויה היום בקריה. רק אשתף שיצאתי מודאג. מאד מודאג"
במהלך הדיון של ועדת חוץ וביטחון על השלכות החוק לביטול עילת הסבירות פרץ ויכוח בין גלנט ויו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי, כך לפי שני מקורות שהשתתפו בוועדה. גלנט הציג את הערכת המצב לגבי הפגיעה בכשירות ואמר כי צהל כשיר לכל פעולה אך עם זאת, הפגיעה בחוסן הלאומי ובלכידות עלולה לפגוע בביטחון הלאומי. בהתייחס לאיומי חסן נסראללה, גלנט אמר כי מדובר במיסקלקולציה.
יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי טענה כי "אם יש מישהו שעושה מיסקלקולציה זה אתה ואתה בפירוש המעטת בתיאור הפגיעה - גם במה שקשור ביחסי ארצות הברית ומה שקשור בתוך צה"ל. מילת המפתח המרכזית שלא נאמרה כאן לגבי מה שקורה בצה"ל היא אמון. יש כאן תופעה תקדימית שהיא לא התנגדות פוליטית למהלך כזה או אחר אלא פגיעה קשה באמון שיש במדינה לכן התופעה כל כך רחבה. גם אם הייתם מביאים מספרים הם לא היו מספרים את הכל הסיפור כי התופעה הרבה יותר רחבה. המזעור וההמעטה זה חוסר אחריות".
גלנט השיב ותקף: "לא נראה לי שהנאום שנתתי במרץ היה מזעור נזקים ובריחה מאחריות. הייתי מוכן לשים את הקרירה הפוליטית שלי על הסף. אפרופו חוסר אחריות לא שמעתי אותך יוצאת נגד הסרבנות". מנגד מיכאלי השיבה כי "זו לא סרבנות" וח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) הצטרף לדבריה וטען כי "הטייסים זה לא סרבנות - זו הפסקת התנדבות".
בשבוע שעבר, טענו מובילי מחאת "אחים לנשק" כי יותר מ-600 אנשי מילואים בחיל האוויר הודיעו על הפסקת שירותם בעקבות אישור חוק ביטול עילת הסבירות. מדובר ביותר מ-60 אחוזים מחותמי מכתב שנחתם לפני כמה ימים בידי 1,142 מתנדבי חיל האוויר, שבו איימו בהפסקת שירותם אם תאושר ההצעה. בין המילואמניקים טייסים, אנשי מערך כטמ"מ, מערך הבקרה, המטה המבצעי, וכן אנשי יחידות מיוחדות, כולם משרתים פעילים במילואים בחיל האוויר.
קודם לכן, מסר דובר צה"ל כי אם האיומים על אי ההתייצבות לשירות מילואים יתממשו, תיפגע כשירות הצבא. עוד נמסר כי נכון לנקודת הזמן הנוכחית, צה"ל מצוי בכשירות. אולם, אם אנשי מילואים לא יתייצבו לאורך זמן - היא תיפגע. מדובר בתהליך הדרגתי, כך נמסר, שיושפע בהתאם להתייצבותם של אנשי המילואים. צה"ל אישר כי חלה עלייה בכמות הפניות להפסקת שירות מילואים.