שאול כהן, הפרקליט ממחוז חיפה המבקש להפגין כנגד הרפורמה המשפטית, עתר היום (ראשון) לבג"ץ, לאחר שנדחה ערעורו בבית הדין הארצי לעבודה על החלטת נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה שאסר עליו את ההשתתפות בהפגנות אלה ולאחר שהממונים עליו בפרקליטות כך החליטו לאחר היוועצות בנציבות שירות המדינה.
באמצעות עו"ד אילה הוניגמן המייצגת אותו, הוא טוען כי פרשנות בית הדין הארצי לחוק הובילה לתוצאה "אבסורדית", שהלכה למעשה קיים איסור על השתתפות של עובדי מדינה בכל הפגנה שהיא, בכל נושא שהוא. הוא מבקש מבג"ץ לבטל את פסק הדין ולקבוע כי הוא רשאי להשתתף בהפגנות המתקיימות ברחבי הארץ, "למען הדמוקרטיה וכנגד יוזמות ההפיכה המשפטית". להליכים הצטרפה לצידו גם עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית" באמצעות עוה"ד יובל יועז ואוהד שפק.
כהן, המועסק בפרקליטות מחוז חיפה כ-28 שנים, ביקש להפגין מנסיבות אישיות ומשפחתיות, הנעוצות בעובדה שבנו ההומוסקסואל, הודיע לו כי אם תוכנית החקיקה תעבור, הוא יעזוב את הארץ בשל חששו ממה שיאונה לו ולבן זוגו, ומתוך חשש שישראל תהפוך ממדינה המגינה על זכויות להט"ב למדינה חשוכה בה הלהט"בים יהפכו לנרדפים. לאחר שממוניו התייעצו עם הלשכה המשפטית בנציבות שירות המדינה, נאמר לו כי לא ניתן לקבל את בקשתו, משום שעל פי הוראות התקשי"ר נאסר עליו להפגין.
בעתירה לבג"ץ מדגישים עורכי הדין כי השאלה המונחת להכרעה הינה היכן עובר הגבול "הדק והעדין" שבין זכותו של עובד מדינה לממש את זכויותיו כאזרח במדינה ולקחת חלק בהפגנות המתקיימות כנגד הרפורמה המשפטית, לבין חובותיו כעובד מדינה ושמירה על תדמיתו ככזה. כהן ומשמר הדמוקרטיה טוענים שהשאלה האחת והיחידה אליה יש מקום להידרש היא האם ההפגנות כנגד ההפיכה המשפטית הינן "הפגנות בעלות אופי מדיני".
הם טוענים כי התקשי"ר, בבואו לאזן בין כובעו של הפרקליט כאדם פרטי לבין כובעו כמשרת ציבור ומייצג המדינה בערכאות, קבע את קו הגבול באופן בהיר וברור - "קו הגבול הינו הפגנות בעלות אופי מדיני" והם חוזרים וטוענים גם בפני בג"ץ כי ההפגנות כנגד הרפורמה אינן בעלות אופי מדיני: "נושא ההפגנות מופיע שחור על גבי לבן בכל הפרסומים שלהן במדיות השונות כמו גם בקריאות ובשלטים הנישאים בהפגנות אלו אשר מילה אחת חוזרת בהן שוב ושוב ושוב: דמוקרטיה".
עוד לטענתם, השתתפות פרקליטים בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית לא תביא לפגיעה באמון הציבור כפי שקבע בית הדין הארצי לעבודה. הם מודעים לך שהפסיקה קבעה שכחלק מהצורך בשמירה על אמון הציבור במשרתי הציבור, מצופה מהם להיות "נייטרלים וא-פוליטים", אולם טוענים, "אין כל דרישה או ציפייה לנייטרליות מוחלטת בכל תחום ותחום ובכל נושא ונושא, אלא אך ורק בנושאים מדיניים".
לראייה, "נאומה הפומבי של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ביחס לסכנות החמורות הטמונות בהצעות החוק המקודמות במסגרת 'הרפורמה המשפטית'".