משרד הרווחה פרסם הבוקר (רביעי) את ממצאי הדו"ח השנתי על הילדים שטופלו במרכזים לטיפול בנפגעי תקיפה מינית של המשרד, ממנו עולה כי בשנת 2022 נרשמה עלייה של 9% במספר הילדים שטופלו במרכזים השונים של המשרד, 3,591 ילדים בשנת 2022 לעומת 3,299 בשנת 2021. עוד מהדו"ח עולה כי רק בכ-30% מהמקרים המטופלים במרכזים התקיימה חקירה פלילית בנוגע לפגיעה המינית וכי רק ב-6% מהמקרים התנהל הליך משפטי פלילי או אזרחי בנוגע לפגיעה.
עוד עולה מהנתונים כי 78% מהקטינים טופלו בשל פגיעה מינית שחוו בתוך המשפחה או מחוצה לה, ואילו 22% מהקטינים טופלו לאחר שהפגינו "התנהגות מינית לא מותאמת ו/או פוגעת", כשחלק מהם בעצמם, נפגעו מינית בעבר. כ-9% מהמטופלים בשנת 2022 היו מהחברה הערבית וכ-19% היו מהחברה החרדית.
41% מכלל הקטינים שטופלו במרכזים ב-2022 היו בנים ו-59% בנות. הבנים שטופלו במרכזים היו לרוב עד גיל 13. בגיל ההתבגרות בולט אחוז גבוה של בנות בטיפול לעומת בנים, 64% ו-36%.
46% מהנפגעים נפגעו בתוך המשפחה הגרעינית או המורחבת ו-54% נפגעו מחוץ למשפחה, לרוב על ידי מכר אך לעיתים גם על ידי בעל סמכות, פוגע זר או פוגע שלא ניתן לזהותו. עוד מהנתונים עולה כי 18% מהנפגעים בתוך המשפחה נפגעו מאחים, 6% מהאב ו-8% מבן או בת הדוד/ה.
לפי הדו"ח, 60% מהמטופלים חוו פגיעה מסוג "מגע מתחת לבגדים" או מסוג "חדירה אוראלית ו/או גניטאלית" (אונס או מעשה סדום - מ"כ). בקרב המטופלים בגין התנהגות מינית לא מותאמת ו/או פוגעת, 28% לא פגעו בהתנהגותם באחר וכ-48% מהם טופלו בגין פגיעה באח/אחות או בבן משפחה אחר.
סיוון רימון, שנפגעה מקרוב משפחה בילדותה, סיפרה לוואלה! על הטראומה הקשה שלה: "בן משפחה שלי אנס אותי במשך שלוש שנים. זה התחיל בגיל 9 ובערך בכיתה ז' הבנתי שזה לא תקין, ופוצצתי את הסיפור הזה. הייתי מטרה קלה כי הייתי ילדה למשפחה לא מתפקדת. כשאף אחד לא רואה אותך, זה פשוט קל".
סיוון ניסתה לעצור את הפגיעה אך זה לא עזר: "בהתחלה דיברתי איתו וביקשתי שיפסיק. הוא אמר לי - 'אני אפסיק כשאני אחליט'. אז סיפרתי לאמא שלי, היא סיפרה לאמא שלה. סבתא שלי לא האמינה לי ואמא שלי לא היתה במצב לעזור לי מבחינה נפשית, אבל ברגע שאמרתי לה, היא עזרה לי להתנתק ממנו באופן מוחלט ולא נפגשנו יותר".
"שנים לאחר מכן התמודדתי עם הפרעות אכילה כי לא רציתי להיות קיימת", המשיכה סיוון, "פעם אחת פגשתי אותו בטעות באוטובוס וזו היתה חוויה מזעזעת. ממש התמוטטתי וחזרו אליי הרבה פלאשבקים. הדבר היחיד שעזר לי לשרוד זה שהמוח מחק לי הרבה מהאירועים. אני לא זוכרת הרבה ממה שקרה, אבל אני יודעת שעמוק בלב זה שם כל הזמן".
"החלטתי לא להתלונן במשטרה נגדו ולשים את זה מאחורי", סיפרה. "אני לא רוצה לתת לזה לנהל אותי ומנסה לחיות באושר, יש גם רגעים טובים. יש לי לא מעט רגעי אושר וסיפוק. יש לי שני בנים שהם כל עולמי, עובדת בעבודה שאני מוערכת בה ומוקפת בחברים טובים", הוסיפה סיוון. "אני לא אוהבת שמשתמשים בביטוי 'רצחו אותה'. אף אחד לא רצח אותי, אני כאן. עברתי גיהנום ושרדתי כדי לחיות, לטייל, להנות, לעזור לאחרות ולגדל את שני הבנים שלי בחיים בטוחים", קבעה סיוון.
גם ישראל רפאלזון נפגע בילדותו על ידי שכן קרוב: "גדלתי במאה שערים בירושלים. בגיל 13, מיד אחרי הבר מצווה, נפגעתי מרב השכונה. הוא היה לוקח אותי למקווה, לבתי כנסת, שם הוא היה מתקרב אליי, נוגע בי, היה אומר לי לבוא אחריו לשירותים ונוגע בי, ומבקש שאגע בו. עשיתי מה שהוא אמר לי לעשות כי פחדתי שהוא יספר להוריי על הבעיה שלי, כילד חרדי חשבתי שאני היחיד בעולם שזה קורה לו".
"בערך בגיל 22, הבנתי שנפגעתי אחרי שקראתי עליו כמה כתבות", המשיך ישראל בכאב, "אחרי החתונה גרתי לידו ופתאום ראיתי אותו. ישר התפרצתי וצעקתי עליו. בתקופה הזאת נכנסתי לדיכאון עמוק. הפסקתי לתפקד, התדרדרתי לסמים והתגרשתי מאשתי. הוא התלונן במשטרה נגדי וטען שאני תוקף אותו ואמר שאני עבריין, הראתי למשטרה הוכחות שהוא תקף אותי בילדות. הם סגרו את התיק נגדי אבל לא פתחו תיק נגדו, למרות שהראיתי להם ראיות עם הקלטות שיש לי. לצערי, היום הוא עדיין מסתובב חופשי בשכונה".
"אחרי שנתיים של משבר גדול, הלכתי לגמילה ולטיפול ברטורנו, התחלתי להחזיר את הכוחות לעצמי. היום אני חלק מקבוצות טיפול, שם אני מבין שאני לא לבד במקום הזה. היום אני מבין שבכל קשר שהייתי בו הרגשתי שיש לי סוד גדול שאני לא יכול לחלוק ולספר, ואז אתה מתרחק ולא באמת נקשר. כל הזמן אתה סוחב איתך משהו שאסור שאף אחד יידע".
ישראל תיאר את הרגע שהוא נפתח והתחיל לספר לסביבתו הקרובה את שאירע לו: "בהתחלה לא סיפרתי להורים. יום אחד פשוט עזבתי את הישיבה, למרות שנחשבתי לעילוי גדול. התגייסתי לצבא, התחתנתי וממש התרחקתי. רק אחרי שהגעתי למקום מאוד קשה ונמוך הצלחתי לספר להם. צעקתי את כל מה שקרה כמו מטורף והם ממש הבינו אותי. הם סוף סוף הבינו מה קרה לי ולמה התרחקתי ככה. חשוב לי להגיד למי שעבר את מה שעברתי, במיוחד אם הם גברים, שהם לא אשמים. זה מפחיד לספר בהתחלה אבל אחרי שמשתחררים מהסוד הקשה הזה - אפשר להתחיל לחיות", סיכם ישראל.
עוד בוואלה!
"העלייה במספר המשפחות שפנו לקבלת טיפול נובעת גם ממודעות גוברת לפגיעות מיניות בילדים וגם להנגשת הטיפול לאוכלוסיות היעד על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי באמצעות המפעילים השותפים", אמרה מחברת הדו"ח, איזבל סרי לוי ממנהל שירותים חברתיים ואישיים.
"הטיפול שאנו מעניקים במרכזים אלו הוא גם לנפגעים מינית אשר זקוקים לטיפול רגשי ייעודי בידי מטפלים המתמחים בתחום זה, וגם בילדים ובני נוער אשר הפגינו התנהגות מינית לא מותאמת ו/או פוגעת, זאת על מנת להפסיק התנהגות זו ולמנוע הישנותה. בשנת 2022, בכ-18% מהמקרים הפגיעה המינית התרחשה בין אחים קטינים באותה משפחה, והמרכזים מתמחים בטיפול בכל חברי המשפחה המעורבים בפגיעה קשה מסוג זה", הוסיפה.
שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי מסר בתגובה לפרסום הדו"ח: "העלייה שאנחנו רואים מעידה על כך שישנה מודעות גוברת בקרב חברות שהיו בעבר סגורות יותר ונטו פחות לחשוף פגיעות חמורות מעין אלו, וכיום כולם מבינים שטיפול בזמן יכול להציל חיים. מתוך חשיבות הנושא דאגנו לכך שבשתי שבתקציב 23-24 יזכו המרכזים לטיפול בפגיעות מיניות לתוספת תקציבית כדי שיוכלו להמשיך ולתת מענה לכל הפונים כי מדובר בדיני נפשות".