הממשלה צפויה לבקש היום (שלישי) מבג"ץ ארכה של שבוע בתשובה לעתירה בנוגע לחוק הגיוס, כדי להמשיך בניסיונות למצוא פתרון משפטי לפקיעת תוקפו של החוק בסוף החודש. עם פקיעת תוקף החוק ב-1 ביולי אין עילה חוקית שמסדירה את הפטור הגורף של צעירים חרדים משירות בצה"ל, ועל פניו לכאורה על צה"ל לפתוח בגיוס כולל של בני ישיבות. המדינה התבקשה להגיש את תשובתה עד 20 ביוני, אך צפויה לבקש ארכה של שבוע מאחר ובמשרד הביטחון ומשרד המשפטים עדיין מחפשים פתרון ביניים שיסדיר את הפטור עד להעברת חוק גיוס חדש במושב החורף.
בקואליציה מתכננים להעביר בשבועות הקרובים החלטת ממשלה הצהרתית על הכוונה לחוקק חוק גיוס חדש ביחד עם חוק הוקרת השירות שמקדם שר הביטחון יואב גלנט - שיעניק הטבות ויתגמל לחיילים ולוחמים. השאיפה היא שההחלטה תסייע לקבל דחייה נוספת מבג"ץ עד סוף 2023, אך עדיין מחפשים פתרון חוקי שיסדיר את הלקונה שתיווצר עם פקיעת החוק הנוכחי 1 ביולי.
בשבוע שעבר ראשי המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס, דרשו מראש הממשלה בנימין נתניהו להתחיל בחקיקה של מתווה הפטור החדש כבר במושב הנוכחי של הכנסת. עם זאת, לאור החשש מהמחאה נגד הממשלה, הוחלט לדחות את החקיקה למושב החורף ולהסתפק בהחלטת ממשלה הצהרתית או הפצת תזכיר חוק במושב הקרוב, כדי להראות לבג"ץ כי ישנה פעילות הסדרת הסוגיה.
המתווה החדש סביב הפטור משירות בצה"ל נוגע להורדת גיל הפטור של גיוס חרדים מגיל 26 ל-23 או 21, על מנת שיוכלו להשתלב בשוק התעסוקה בגיל מוקדם יותר. המשמעות היא כי בגיל זה הם יהיו פטורים לחלוטין מגיוס לצה"ל ויוכלו לצאת לעבוד. במקביל, משרתים בסדיר ובמילואים יזכו להטבות כלכליות משמעותיות.