בשנת 2007, בשעה שעשה את הדרך חזרה לישראל מארצות הברית, הבחין רוני גלבוע שיד שמאל שלו רועדת. "חשבתי מיד על פרקינסון", סיפר לפני כמה שנים. השערתו התאמתה. גלבוע, יזם בנשמתו, למד על המחלה והגיע למסקנה כי הדרך הנכונה להתמודד עם המחלה היא להיות בתנועה, תוך כדי הפעלת המוח. דרכו להתמודד עם הפרקינסון הפכה אותו לדמות מוכרת בקרב חולים ברחבי הארץ. הוא סלל דרך ייחודית שעוררה תקווה ועודדה רבים מהם. לפני שבועיים הלך גלבוע לעולמו.
רוני גלבוע נולד ב-1956 בשם רוני גולדברגר. אימו לאה, ילידת פולין, עלתה לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה. אביו, שמואל, יליד צ'כוסלובקיה, שרד את השואה והעפיל אחרי המלחמה. לזוג היו שני בנים נוספים. הם התגוררו בשכונת רסקו בירושלים בדירת שלושה חדרים. אביו היה מנהל חנות הרהיטים של השק"ם ובניו סייעו לו בעבודתו.
בגיל צעיר למד רוני בבית הספר היסודי "לוריא" ואת לימודי התיכון עשה ב"ליד"ה", בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה, והתמקד בלימודי מתמטיקה ופיזיקה. כשפרצה מלחמת יום כיפור היה תלמיד בכיתה י"ב והתנדב כמרים אלונקה בבית החולים "הדסה" שבירושלים.
פחות משנה אחר כך התגייס גלבוע לצבא והגשים את החלום שלו להיות טייס. במהלך הקורס נבחר עם חניכים נוספים לעבור למגמת מסוקים והם נשלחו לארצות הברית. מאחר ומערך המסוקים בחיל האוויר הישראלי היה עד אז בחיתוליו - לא היו אז מסוקי קרב ורק אחרי מלחמת יום כיפור הובנה נחיצותם והתעורר צורך כמות גדולה של טייסים. לקראת צאתו לארצות הברית עיברת את שם המשפחה מגולדברגר לגלבוע.
במהלך שירותו הכיר גלבוע את אורה גינסבורג, ששירתה בבסיס חיל האוויר ברמת דוד, ואחרי שהשתחרר משירות קבע הם נישאו. לזוג נולדו ארבעה ילדים; שתי בנות - שחר ומעין, ושני בנים - טל ושי. בני הזוג התקבלו ללימודים בטכניון: רוני למד הנדסת אלקטרוניקה ואורה הנדסת מזון. עם סיום לימודיהם עברו למושב בית הלל שבגליל העליון, מושב מגוריה של אורה, שם הקימו את ביתם.
רוני החל לעבוד כמהנדס של חברה קטנה שקמה אז בקרית שמונה, חברת "אלקטו גליל". הציפיות מהחברה היו צנועות ביותר - להרכיב מעגלים מודפסים. אלא שרוני החל לפתח אז רעיון פורץ דרך - כרטיס פלסטיק קטן שאוצר בתוכו מידע רב ויוכל לשמש לצרכים רבים - החל כתיק מידע רפואי אישי, או כרטיס שיחליף את הדיסקית האישית של החיילים, ועד הזנת הכרטיס בהוראות הפעלה לרובוטים בקווי יצור של הרכבת מכוניות. באמצע שנות ה-80 הפיתוח הזה היה חידוש משמעותי.
יחד עם עודד בשן, מנכ"ל החברה, ושותפים נוספים מהאזור, הקים רוני בתחילת שנות ה-90 חברת הייטק חדשה בשם OTI שהתיישבה באזור תעשיה ליד ראש פינה. שם, החלו לפתח את הרעיון שהגה כמה שנים קודם. החברה פיתחה וייצרה כרטיסים חכמים. פטנטים שרשמו מיושמים היום במוצרים שונים. אחד המוצרים שמוכר לרבים עד היום הוא המכשיר "איזי פארק" לתשלום חניה על פי הזמן המדויק שבו חנה הרכב, עד אז נהוג היה לשלם מראש על זמן החניה הצפוי. החברה הייתה הצלחה גדולה וכשהיא התפתחה וגדלה גם אורה הצטרפה ועבדה בתחום הייצור.
עוד בוואלה!
רוני היה איש הייטק עסוק שהרבה בנסיעות לחוץ לארץ, אולם גילוי מחלת הפרקינסון שינה את מסלול חייו. "כל חיי התרגלתי להתמודד עם שינויים ופתרון בעיות, כך גם התייחסתי למחלת הפרקינסון", כתב לפני כמה שנים באתר האינטרנט של עמותת פרקינסון בישראל. "המשכתי בשרות מילואים פעיל עד שנת 2009, ובעבודתי עד 2012, אז החלטתי לעשות שינוי משמעותי ולהתייחס לבריאות שלי כעיסוק המרכזי בחיי", סיפר.
כמי שיחד עם אשתו השתתף לאורך השנים בטיולים אתגריים הוא שם לב כי "בכל פעם שהיינו בתנועה במסלול אתגרי מצבי השתפר מאוד". בעקבות הרעיון, הקים בחצר ביתו מסלול אתגרי, שם החל לתרגל מדי יום תנועה בתנאי חוסר יציבות. לפארק הוא קרא "Park In Sun".
הוא נוכח כי התרגול המאומץ והיום יומי שהציב בפניו אתגר של תנועה, תוך צורך לשמור על איזון, אכן מצליח לשמור עליו מפני התדרדרות במצבו. דבר מסלול המכשולים בבית הלל עשה כנפיים ומתמודדי פרקינסון מרחבי הארץ החלו להגיע לבית משפחת גלבוע, לשמוע מרוני על הניסיון שצבר ולהבין שיש דרך נוספת להתמודד עם המצב שנכפה עליהם. "פרקינסון לימד אותי להיות בן אדם, להיות יותר קשוב לאחרים", אמר בראיון לרובי המרשלג ב"כאן 11". הוא אף טבע סיסמה ובה קרא לאנשים שבמצבו: "קחו את עצמכם בידיים, גם אם הן רועדות".
אחרי שפיתח ואימץ לחייו את מסלול המכשולים גילה כי בחצר ביתו יש חפץ נוסף שמסייע לו בהתמודדות. "תמיד היה לנו שולחן פינג-פונג בבית ושיחקנו לאורך השנים", סיפר טל גלבוע, בנו של רוני. "לפני כמה שנים אבא הבין שגם אחרי שהוא משחק פינג פונג מצבו משתפר. הוא פיתח תיאוריה ולפיה יש קשר בין התנועתיות לצורך להפעיל את המחשבה באופן מהיר כשאתה משחק פינג פונג", הסביר. "בתקופת מסלול המכשולים ואחר כך בתקופת הפינג פונג אנשים היו שואלים אותו אם הוא מכשף, והוא ענה שמדובר בעבודה קשה. הוא הראה שעם השקעה גדולה יש דרך להתמודד עם הפרקינסון ונתן לאנשים רבים תקווה. בהתמודדות עם הפרקינסון אנשים שוקעים בדיכאון וכשנפגשו עם אבא הוא נתן להם הזדמנות לראות את זה בצורה שונה", תיאר. רוני לא רק הפך מודל עבור המתמודדים עם המחלה, הוא גם הפך אחראי תחום הפינג-פונג בעמותת פרקינסון בישראל והקדיש לה מזמנו.
כשהעמיק בתחום הפינג פונג הוא הבין כי בארצות הברית ובאירופה הדבר מוכר כבר ואף פועל גוף בשם "Ping Pong Parkinson". מאז, מאות מתמודדי פרקינסון הצטרפו לפעילות בעשרות מועדוני טניס שולחן בישראל, כולל אימונים שוטפים ותחרויות ארציות. בשנה שעברה יצאו רוני ושחקנים נוספים לקרואטיה, לאליפות העולם שהתקיימה על ידי אירגון Ping Pong Parkinson העולמי והוא התכוון להשתתף גם באליפות העולם השנה. היום (שבת) יתקיים במועצה האיזורית מבואות החרמון, שבה התגורר רוני, טורניר למתמודדי פרקינסון, הטורניר ינציח את שמו של היזם שפרץ דרכים חדשות בהייטק ובהתמודדות עם מחלת פרקינסון.