בית המשפט המחוזי בחיפה גזר היום (שלישי) 18 שנות מאסר על גאורגי ז'לקוב, מאבטח הכרמלית בן 63, שהורשע ברצח דימיטרי יונגרוב ז"ל, דר רחוב שאותו הכניס לביתו מתוך טוב לב ורצון לעזור ולאחר שהאחרון סירב להתפנות לאחר תקופה, תוך שהוא מטיל מורא על דיירי הבית והשכנים. פרקליטות מחוז חיפה עתרה לענישה של לפחות 27 שנות מאסר. בנוסף נגזרו עליו עונש מאסר על תנאי של 24 חודשים ותשלום פיצויים בסך 120 אלף שקלים, שיחולקו בין אמו של יונגרוב לאחותו.
ז'לקוב אירח והלין בדירתו ברחוב נורדאו בזמן שהותה של אשתו ילנה בחו"ל, את יונגרוב בן ה-41, נרקומן דר רחוב שריצה שורה של עונשי מאסר. ז'לקוב חס עליו, חלק עימו את מזונו וכספו ואף נתן לו מפתח לדירתו. משחזרה ילנה ארצה ביולי 2021, ומשהתברר לה שיונגרוב ממשיך להתגורר בדירה, היא עזבה באולטימטום כי לא תשוב עד שיסולק.
ב-21 לאוגוסט 2021, אחרי ביקור בכנסיה, ביקש ז'לקוב מילנה שתמתין לו מחוץ לדירה בזמן שהוא מנסה שוב לפנות את הדייר הלא רצוי. בין שני הגברים התפתח עימות נוכח התנגדותו של יונגרוב לעזוב. בשלב הזה, ז'לקוב הוציא את אקדחו מהכספת, הכניס מחסנית, דרך אותו והניח מתחת לכרית במיטתו. לפי עובדות כתב האישום, בזמן שיונגרוב ישב על המיטה, נעמד ז'לקוב, שלף את האקדח, הצמיד את הקנה אל מרכז מצחו של יונגרוב והציע לו להתפלל בטרם יירה בו. לאחר שיונגרוב השיב כי הוא לא מעוניין להתפלל, ירה ז'לקוב במרכז מצחו של יונגרוב מטווח אפס והרג אותו.
לאחר מכן הניח ז'לקוב סכין מהמטבח על הרצפה בסמוך למקום שבו יונגרוב המנוח שכב על המיטה, כדי להציג מצג שווא שלפיו המנוח איים עליו כביכול בסכין טרם הירי. אף שיונגרוב גסס וחרחר, ז'לקוב נמנע מלהזמין את כוחות ההצלה, ורק לאחר למעלה משמונה דקות, לאחר שנועץ באשתו, הוא עשה כהנחייתה, התקשר למוקד המשטרה ודיווח על כך שירה במנוח. מותו של המנוח נקבע עם הגעתו לבית החולים.
לשוטרים אמר ז'לקוב כי הוא לא מכחיש את ביצוע הירי ביונגרוב, אולם טען בפניהם להגנה עצמית. לדבריו, יונגרוב, בעל העבר הפלילי העשיר, היה תחת השפעת סמים, תקף אותו בסכין וניסה לחטוף ממנו את האקדח שאותו החזיק ברישיון לצורך עבודתו. השוטרים, שמצאו אמנם את הסכין, חשדו מיד כי גרסתו של ז'לקוב בדויה ועצרו אותו. תחנת חיפה חקרה את הרצח.
השופטים אבי לוי, ערן קוטון ועידית וינברגר שמעו את טיעוניו של עו"ד לאוניד פרחובניק, שייצג את גאורגי ז'לקוב מטעם הסנגוריה הציבורית, קבעו בפסק הדין כי "מדובר במקרה מיוחד במינו שלו נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן אשר חייבות לבוא לידי ביטוי בקביעת מתחם הענישה ההולם".
הם קבעו כי נסיבות במקרה מצביעות על כך שהרצח בוצע מתוך תחושת חוסר אונים קשה שהייתה מנת חלקו, בניסיונותיו להתמודד עם דר הרחוב, אשר למעשה השתלט על דירתו וסירב לעזוב אותה במשך חודשים. הם גם מצאו כי נסיבותיו הרפואיות הקשות, כשהיום הוא חולה סיעודי עם דימום כרוני במוחו, מצדיקות חריגה מסוימת, מטעמי צדק, ממתחם העונש ההולם: "חריגה אשר מותירה פתח צר לתקווה שישתחרר מכלאו ולא יקיץ ימיו מאחורי סורג ובריח", כתבו השופטים והתחשבו בכך שבתקופת מאסרו לא יזכה לתמיכה כלשהי מצד בן משפחה, שיוכל לבקרו כיוון שרעייתו ניצבת בפני גירוש מהארץ והוא יוותר בלא שום קרוב משפחה בישראל פרט לאמו הקשישה והחולה אף היא, ושזקוקה לתמיכתו דווקא.
לטעמם, מכלול הנסיבות מלמד כי המנוח פגע במרקם חייו העדין של הנאשם, אדם קשה יום, שעלה ארצה עם רעייתו, אשר נאבק בקשיי הקיום היומיומי, עבד בעבודה אחראית כדי לפרנס את עצמו ואת רעייתו ואשר דאג לאמו המתמודדת עם דמנציה והשוהה בבית הורים מוגן. "הנאשם חש מבויש ונבוך כלפי שכניו, כלפי רעייתו וכלפי מעסיקיו וחש במבוי סתום. או אז עשה את המעשה הנורא המתואר בכתב האישום כמעשה של ייאוש", קבעו תוך שהדגישו כי "התנהלותו המתוארת לעיל של המנוח אינה מהווה בשום אופן הצדקה למעשה הרצח אותו ביצע הנאשם".
לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות מסרה: הרצח הטרגי של דמיטרי יונגרוב ז"ל מעיד על הסכנה הגדולה מאד בהחזקת נשק מאבטחים בביתם. כל ריב וסכסוך עלול להביא לשליפת האקדח וירי קטלני. במקרים לא מעטים בוצעו מעשי רצח מרובה קורבנות והתאבדות. בתקופה שבה הארגונים, כולל הארגון שלנו, הצליחו לגרום לביטול ההוראה של השר לבטחון פנים, המאפשרת נשיאת נשק מאבטחים מחוץ למשמרת, פחתו מקרי הרצח מנשק מאבטחים. עתה המגמה היא הפוכה. קריאתו של השר בן גביר לחימוש מוגבר של האוכלוסיה תביא לתוצאות הרסניות.