ש', בן זוגה וחמישה ילדיהם מתגוררים בדירת שלושה חדרים שגודלה 50 מטרים רבועים בלבד. "חיים בצינוק", כך מגדירה ש' את מציאות חייהם. "אלו חיים בסיר לחץ שכל רגע עלול להתפוצץ", היא חוששת ומתחננת כי היא ומשפחתה יעברו לדירה גדולה יותר במסגרת הדיור הציבורי. לדבריה, הם ממתינים לדירה חדשה כבר חמש שנים, וכרגע אין סימן לשינוי באופק. לפניהן בתור, מדורגות שלוש משפחות נוספות, שככל הנראה נמצאות במצוקה קשה וממתינות זמן רב יותר לדירה.
ש' ובן זוגה מוכרים על ידי הרשויות כבעלי נכות של מאה אחוזים. בתם הבכורה בת 14 ולה ארבעה אחים קטנים. כדי להעניק לבתם, בעלת צרכים מיוחדים, מעט פרטיות בבית הדחוס, עברו ההורים לגור בחדר הסלון ואת הבת העבירו לחדרם שלהם. ארבעת האחים הקטנים יותר ישנים בחדר השינה הנוסף, בצפיפות גדולה. "אני מתחננת לעזרה שתוציא אותנו מהתופת", אמרה ש' לוואלה. ש' מציינת כי כבר הוצע לה לקבל סיוע כספי מוגדל ולעבור לגור בשכירות, אבל נוכח התמודדותה הנפשית המורכבת, לא תהיה מסוגלת לעבור את ההליך הזה.
קשה לראות מתי ש' ומשפחתה יצליחו לשפר את מצבם: כיום, בישראל עומדות רק 48 אלף יחידות דיור במערך הדיור הציבורי. זאת ירידה של 75% במשך העשורים האחרונים, אז היו ברשות המדינה 206 אלף דירות. זאת, ביחס הפוך לצמיחת האוכלוסייה: ב-1962 חיו בישראל 1,250,000 תושבים, והיום חיים במדינה קצת יותר מ-9 מיליון בני אדם.
הנתונים העגומים על מצב הדיור הציבורי נמסרו לאחרונה על ידי משרד הבינוי והשיכון, לבקשתה של חברת הכנסת נעמה לזימי ממפלגת העבודה, יושבת ראש הוועדה המיוחדת לענייני צעירים.
אחת הסיבות לדילול של מלאי הדירות היא חוק מ-2013, שאיפשר לדיירים לרכוש את הדירה הציבורית בה גרו, על מנת להבטיח את הדירה לצאצאיהם. על פי הנתונים שהועברו ללזימי, משנת 2013 עד סוף 2022, נמכרו 14 וחצי אלף יחידות דיור ממלאי הדיור הציבורי לזכאים על פי חוק. בעקבות זאת, הצטברו בקרן הדיור הציבורי מיליארד שקלים, אך המיצוי שלהם מתנהל באיטיות ורובם נותרו שוכבים בקופה.
מצד שני, מי שעל פי הקריטריונים היה בעבר זכאי לרכוש את הדירה שבה התגורר, אינו יכול לעשות זאת היום. לפני חמישה חודשים, החליט שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף שלא להאריך את תוקף החוק. על פי סיכומים בין מפלגות הקואליציה והאופוזיציה, החוק יובא מחדש למליאת הכנסת במושב הקיץ, אולם עד כה לא הוגשה לו טיוטה ולא ברור עדיין מתי ייושם שוב החוק שממנו נהנו משפחות רבות.
יו"ר ועדת הצעירים של הכנסת ח"כ נעמה לזימי אמרה כי "הדיור הציבורי בישראל בקריסה וממשלת ישראל שותקת. בכל העולם בונים דירות ציבוריות חדשות ומגדילים את היצע הדירות, ורק בישראל נותנים למשפחות ממתינות לסבול ולקרוס שנים על גבי שנים כי באוצר וממשלות ישראל ב30 שנה האחרונות, החליטו לחסל את הדיור הציבורי ובינתיים הופכים אותו לסרח עודף, בעוד בעולם ממוצע הדירות הציבוריות עומד על כ13%, בישראל על פחות מ2% שכולן במצב רעוע ובלתי מתוחזקות".
לזימי הוסיפה: "כמה עוד יסבלו אמהות יחידניות, קשישים או נכים ויעמדו במצב בו חייהם נשברים לרסיסים עד שלממשלה ייפול האסימון שמדינה עשירה שזורקת את האזרחים העניים שלה זו מדיניות שאסור שתתקיים? כמה ילדים יצטרכו לחיות חיים של דלות עד שהמדינה תבחר לנתק את העוני הרב-דורי? טיפול משבר הדיור כולו עובר דרך השקעה בדיור הציבורי ואחריות המדינה על אזרחיה".
תגובת משרד השיכון
"משרדי הבינוי והשיכון והאוצר חתמו על סיכום תקציבי בנובמבר 2021, לפיו יירכשו 1,700 יחידות דיור למלאי הדיור הציבורי. עד כה, נרכשו 520 דירות מתוכן.
בנוסף, בסיכום התקציבי לשנים 2023-2024, הוחלט כי יוארך הסיכום מהממשלה הקודמת, על פיו יירכשו יחידות דיור מכספי קרן הדיור הציבורי, ולאחר מכן יתקצב האוצר ממקורותיו את המשך רכש 1,700 הדירות. לצד זאת, הוקצו סכומים של יותר מ-400 מיליון שקלים עבור תחזוקה, שיפוצים והרחבת סל השירות לדייר.
נציין כי משרדנו מכיר ומלווה את הפונה ומשפחתה המתגוררת בדיור הציבורי החל משנת 2014. לפני כשנתיים, משרדנו אישר בקשת המשפחה להחלפת דירה גדולה יותר בקומה נמוכה. עם זאת, בקשתה לקידום בתור הממתינים נדחתה בשנת 2022, בשל רשימת ממתינים ארוכה בדיור הציבורי".