ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירי הקואליציה שלו חגגו הבוקר כמיטב המסורת בצילומי סלפי ומחיאות כפיים צוהלות את אישור תקציב המדינה ל-2023-2024. באופן נדיר, נתניהו הצליח לחרוג ממנהגו, לעמוד בלוחות הזמנים ולהעביר את התקציב כמעט שבוע לפני הרגע האחרון, בלי עיכובים ועם אפס תקלות.
"זה שחר של יום חדש", הוא הכריז בחיוך בתום ההצבעה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בירך את הממשלה ב"בוקר טוב עם תקציב טוב, שיתן לנו כלים לעבוד". אישור התקציב אכן מעניק לממשלת נתניהו השישית אופק של יציבות פוליטית לטווח הקרוב, אבל תהום ענקית פעורה בין החגיגות של הקואליציה לבין האזהרות הקשות של הכלכלנים מהשלכותיו על המשק והמדינה בטווח הרחוק.
כמאמר הנביא ישעיהו, "אכול ושתה כי מחר נמות", התקציב מחלק לשותפות בקואליציה בנדיבות ובחמדנות את הכספים והמשאבים שנתניהו הבטיח להן: יותר מ-14 מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים נוספו לבסיס התקציב של משרדי הממשלה - מחיר המשא ומתן המפרך שהוא ניהל כדי להקים את ממשלת הימין מלא-מלא לפני כחצי שנה. החל מקצבאות לאברכים, גרעיני התיישבות של המתנחלים, תקציבי ענק לחיזוק זהות יהודית, מיזמי הנצחה לרב דרוקמן ולגנדי ומה לא - השותפים של נתניהו דרשו - וקיבלו - מכל הבא ליד, בידיעה ברורה שלראש ממשלה נאשם בפלילים אין אפשרות אחרת מאשר להתמסר לבעלי בריתו.
אותה הנחת יסוד גם אפשרה להם בשבועות האחרונים לדרוש ממנו למלא כמעט כל פסיק בהסכמים שעליהם הוא חתם ולהמשיך את החגיגה - כאילו אין מחר.
התקציב מממש היטב את ייעודו הפוליטי - הבטחת מקומו של נתניהו בשלטון - אבל אין לו הרבה קשר, אם בכלל, למה שטוב לכלכלת ישראל. מלכתחילה, באופן חסר תקדים, ההסכמים הקואליציוניים גובשו ללא כל מעורבות או התייעצות עם אגף התקציבים במשרד האוצר, שיגדר את ההתחייבויות שניתנו לשותפות עם הנתונים הכלכליים.
בסוף פברואר, כשהתקציב הגיע לממשלה, הוא אושר בחופזה וללא דיון מעמיק על סדרי העדיפויות והצרכים הבוערים של המשרדים. על הכספים הקואליציוניים, לעומת זאת, שהצטרפו לתקציב רק בשבוע שעבר, השותפים של נתניהו ניהלו משא ומתן מפרך, תוך התעלמות מוחלטת מאזהרות גורמי המקצוע באוצר מההשלכות הכלכליות שלהם. מאז שההסכמים נחתמו בנובמבר האחרון, המשבר הכלכלי החריף, האינפלציה גואה והריבית דוהרת, יש ירידה בתוצר ובהכנסות המדינה ממסים, והמהפכה המשפטית הטילה ענן כבד של אי-ודאות על ההשקעות בישראל - כל הנתונים הללו הונחו בפני הממשלה בשבועות ובחודשים האחרונים - אבל השותפים בקואליציה לא שינו כמעט דבר בחגיגת ההוצאות שלהן, שבסוף תגיע איכשהו לכיס של משלם המסים.
ואולם, יותר מכל הוצאה מגזרית מופרזת, פריצת מסגרות או גירעונות מוגדלים, במשרד האוצר מודאגים מהנזק העתידי הכבד של התופינים האדירים שניתנו לחרדים: הכפלת תקציבי הישיבות והשוואת התקציב של החינוך החרדי הלא רשמי לחינוך הממלכתי. ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס והכלכלנית הראשית שירה גרינברג פירסמו שניהם חוות דעת קשות שמזהירות שתקציבי העתק למגזר החרדי - מבלי לחייבו בלימודי ליבה - יעמיקו את פערי ההשכלה ויפגעו בהשתלבות ופוטנציאל ההשתכרות של גברים חרדים בשוק העבודה, אנשי חינוך מתריעים שמדובר בהרס ופירוק של החינוך הממלכתי.
במקום לעודד צעירים חרדים ללמוד ולצאת לעבוד ולהשתלב ולתרום לכלכלה ולמשק, הכספים הקואליציוניים מתמרצים בדיוק ההיפך, וישנה הסכמה כלכלית-מקצועית גורפת שמדובר במהלכים קיצוניים והרסניים למערכת החינוך ולמשק, עד כדי בכייה היסטורית לדורות קדימה. אבל קולם של שר החינוך, שר האוצר וראש הממשלה שמתהדר בתואר "מר כלכלה", נדם, לתוך חגיגת הכאן ועכשיו.
ולפעמים, כך שרים, החגיגה גם נגמרת. אחרי אישור התקציב, השותפים של נתניהו כבר לא יכולים לאיים עליו, לסחוט אותו, או לערער לו את הכסא, ולכאורה לממשלת הימין מלא מלא נשקפת לפחות שנה וחצי של יציבות. ואולם, לא רק שחגיגות התקציב של הממשלה צפויות להתנפץ לקרקע המציאות של יוקר המחיה ועליית המחירים המשתוללת, אלא שגם השקט הקואליציוני רחוק מלהיות מובטח.
נתניהו הצליח לדחות את הבטחתו לחרדים להעביר את חוק הגיוס עד התקציב אבל דדליין של בג"צ ביולי מבטיח שמשבר גיוס בוא יבוא, וגם המשברים התקופתיים עם יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר ימשיכו כנראה לשבש את עבודת הקואליציה ויהיו חלק בלתי נפרד משגרת יומו.
אחרי התקציב, גם המהפכה המשפטית תחזור לככב בסדר היום, כפי שנתניהו אישר בקולו הבוקר כשאמר לכתב ערוץ 14: "בוודאי שהרפורמה תעבור, אבל מנסים עדיין להגיע להבנות". ראש הממשלה בונה על ההידברות בבית הנשיא, ומעוניין שהיא תימשך לפחות עוד כמה חודשים כדי שיוכל לשקם את מעמדו המדיני והאסטרטגי, אבל לא מוריד אותה מהשולחן לגמרי כדי לא לעצבן יותר מדי את הבייס. רק שככל שהשיחות ימשיכו לדשדש במקום, הלחץ של תומכי הרפורמה בקואליציה לקדם מהלכים חד צדדיים צפוי להתגבר ולגרור אותו בחזרה לבוץ המשפטי שהקפיא.