הממשלה תאשר הבוקר (ראשון) חלוקת כספים קואליציוניים בסכום כולל של 13.6 מיליארד שקלים לשנים 2024-2023. לפי ההצעה, תקציב המדינה הדו-שנתי שיאושר בסוף החודש יכלול 5.7 מיליארד שקלים ב-2023 ו-7.9 מיליארד שקלים ב-2024, שיחולקו בעיקר לצרכים סקטוריאליים של החרדים, המתנחלים והדתיים הלאומיים, כמו הגדלת תקציב הישיבות, תמיכת לחינוך החרדי והממלכתי דתי, ותקציבים לשירותי דת, קברי אבות, מערך הגיור, הקמת הרשות לזהות יהודית של חבר הכנסת אבי מעוז, ותוכנית תלושי המזון של ש"ס. זאת, בהתאם להתחייבויות שראש הממשלה בנימין נתניהו נתן לשותפיו במשא ומתן הקואליציוני שקדם להקמת הממשלה.
ההצעה הסופית שמוגשת לאישור הממשלה גדלה בכחצי מיליארד שקלים לעומת הטיוטה הראשונית שהוכנה במשרד האוצר, לאור דרישת הסיעות החרדיות לעמוד בהבטחות ההסכמים הקואליציוניים ולהגדיל את הסכומים למוסדות החינוך החרדיים ומלגות לאברכים במאות מיליוני שקלים. ההצעה מעוררת התנגדות נחרצת במשרד האוצר שם מזהירים כי חלוקת הכספים הקואליציוניים עשויה לפגוע בתעסוקת חרדים, להוביל בעתיד לעליית מסים ולפגוע בתוצר ובצמיחה במשק.
לקראת הדיון בממשלה, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרוס, העביר לשרים חוות דעת חמורה וחריגה, שהזהירה מההשלכות הכלכליות הכבדות העתידיות של חלוקת הכספים הקואליציוניים ובעיקר לגבי התקציבים למערכת החינוך החרדית ולישיבות ותוכנית כרטיסי המזון של ש"ס. לפי אגף התקציבים, חלוקת הכספים הקואליציוניים אלה תגדיל את התמריץ של המגזר החרדי לאי השתתפות בתעסוקה, תוריד את שיעור ההשתתפות בתעסוקה, ותבטל את ההעדפה התקציבית של החינוך הממלכתי בהשוואה לרשתות החינוך החרדיות. "עוד טרם יישום החלטת הממשלה והשפעותיה השליליות הצפויות על המשק, ללא שינוי בשיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים, אובדן התוצר המצטבר עד לשנת 2060 צפוי להגיע ב-2065 ל-6.71 טריליון שקל. לצורך שמירת רמת השירותים הממשלתיים הנוכחיים, ממשלות ישראל יצטרכו להעלות מסים ישירים ב-16 אחוז" נכתב במסמך.
בדרך כלל, ההתחייבויות התקציביות במשא ומתן הקואליציוני מלוות בהתייעצות במשרד האוצר, אך באופן חריג, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נועץ או עדכן את אגף התקציבים בהבטחות שחילק לשותפות הקואליציוניות והם לא היו חלק מהתהליך. באופן חריג, חלוקת הכספים הקואליציוניים גם לא הובאה לאישור הממשלה ביחד עם הצעת התקציב בסוף חודש פברואר ומובאת רק עכשיו, שבועיים לפני המועד האחרון לאישור סופי של התקציב בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. אכן, הדרג המקצועי במשרד האוצר מתנגד לאופן חלוקת הכספים הקואליציוניים. בנוסף לאגף תקציבים, גם הכלכלנית הראשית הזהירה בשבוע שעבר שהחלטות הממשלה להגדלת תקציב החינוך החרדי, תקציב הישיבות ותוכנית תלושי המזון צפויות להביא לירידה בפוטנציאל ההשתכרות של גברים חרדים ובמידת השתלבותם בשוק העבודה ועלולות לפגוע בצמיחת הכלכלה הישראלית. תוכנית חלוקת המזון של ש"ס מעוררת גם התנגדות משפטית לאור אמות המידה לחלוקת ההטבה, שפורטה בחוות דעת של היועמ"ש של משרד האוצר אסי מסינג שהועברה לשרים.
לפי חלוקת הכספים הקואליציוניים, בין השאר, קרוב ל-4 מיליארד שקלים יועברו לתקציב הישיבות בשנתיים הקרובות, 1.18 מיליארד למשכורות עובדי ההוראה במוסדות החינוך החרדי, וחצי מיליארד שקלים יועבר למשרד ירושלים ומסורת של חבר הכסנת מאיר פרוש. יותר מ-700 מיליון שקלים יועברו למשרד להתיישבות של השרה אורית סטרוק, 450 מיליון שקלים יועברו להתיישבות הצעירה, 285 מיליון שקלים למעוז והרשות לזהות יהודית שדרש להקים במשרד ראש הממשלה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יקבל כ-1.3 מיליארד שקלים לחיזוק הביטחון הלאומי מתוך כ-9 מיליארד שטען שהובטחו לו כתוספת תקציבית.