המקרה הטרגי של האמא שרצחה את תינוקה והתאבדה בחיפה היכה בתדהמה, במיוחד בנסיבות של דיכאון אחרי לידה. אחת מכל עשר נשים תסבול מדיכאון אחרי לידה במגוון דרגות, אך הבושה והסטיגמה עדיין גורמות לנשים רבות להישאר לבד עם המצוקה ולא לבקש עזרה.
ג'ודי שטנדר, מיילדת בשערי צדק ונציגת ארגון המיילדות, מספרת על הדיכאון שהתמודדה איתו בלידת בנה הבכור: "יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה ואני מיילדת, הייתי צריכה להיות עם הכי מודעות - ובכל זאת סבלתי מדיכאון אחרי לידה. אני עולה חדשה וילדתי את בני הבכור בלי תמיכה משפחתית וגם לא היו לי הרבה חברות בישראל. הייתי הרבה זמן לבד עם הבן שלי. הרגשתי עייפה ובלי חשק לשום דבר, כל דבר היה לי מאוד קשה. לא היה לי תיאבון, אכלתי ושתיתי רק כדי שיהיה לי חלב, לא כדי להזין את עצמי. טיפלתי בבן שלי, הוא עלה במשקל והתפתח. תפקדתי, אבל רק כלפי חוץ מבפנים הייתי בדיכאון".
הפעם הראשונה שבה הבינה שטנדר שמשהו לא בסדר היה כשלבנה מלאו שלושה חודשים. "ציפיתי שהקושי והעייפות מהלידה יעברו ואני אתחיל ליהנות מהאימהות", היא מספרת לוואלה!. "אבל הרגשתי שאני עדיין עייפה והייתי צריכה לגרור את עצמי מהמיטה. בלילות, כשהייתי צריכה לקום מהמיטה להאכיל אותו, הרגשתי שכל הגוף שלי עשוי מאבנים. הרגשתי שאיבדתי את עצמי, היו ימים שהייתי מסתכלת במראה ולא מזהה את האישה שנמצאת מולי", מספרת ג'ודי בדמעות.
התסמינים האופייניים של דיכאון אחרי לידה יכולים להיות מצב רוח ירוד, עצבות ותחושה של ייאוש מרבית שעות היום. עצבנות, כעס וזעם. חוסר תיאבון או אכילת יתר כמעט כל יום. נדודי שינה או שינה מוגזמת. תחושת הערכה עצמית נמוכה או רגשות אשם. בכי ללא הפסקה, תחושת ריחוק מהתינוק ותחושות שליליות כלפי התינוק עד כדי מחשבות של פגיעה בתינוק. מחשבות חוזרות על מוות או פגיעה עצמית‚ חרדה לשלום התינוק ואובדן עניין או הנאה מדברים שבעבר היו מהנים.
תחושת ההקלה מגיעה אחרי שמדברים על התחושות הקשות, לעיתים קרובות עם חברה קרובה, כך קרה גם אצל ג'ודי. "דיברתי עם חברה טובה, והיא אמרה לי שאני במצב קשה ואולי אני צריכה לדבר עם מישהו. פניתי לפסיכולוגית שנתנו לי המלצות עליה, בהתחלה הלכתי אליה במחשבה שאולי אני לא צריכה להיות פה ואולי אני כן בסדר. לא הלכתי אליה בלב שלם, ולא הייתי בטוחה שאני צריכה עזרה של מישהו חיצוני. אני אדם ספורטיבי, אז בטיפול הבנתי שאני חייבת לפנות לזה מקום וזה החזיר אותי לעצמי".
היום, שטנדר כבר אחרי שלוש לידות. "אני מבינה שזה לא אותו חיבור. "אפשר לעבור טיפול ולבנות קשר מחדש עם הילדים", היא מדגישה. "היום לבן הגדול שלי ולי יש לנו קשר מדהים ואני באמת לא חושבת המצב שלי כשהוא רק נולד פגע בו, ההפך - כי היה קושי בהתחלה מאז אני עובדת כל הזמן על בניית מערכת יחסים חזקים וטובים ובריאים בינינו. אחרי ששמעתי על המקרה בחיפה כל כך כאב לי עליה ועל כמה שהיא הרגישה לבד. לא הייתה לה אפילו חברה אחת שתושיט לה יד כמו שהייתה לי. אנחנו צריכות להיות רגישות לשכנות שלנו או לאימהות בגן משחקים. אפילו מילה קטנה יכולה לעשות את השינוי".
גם לרוני כהן לזר, חברת ארגון המיילדות בישראל ומיילדת באסותא אשדוד היו תחושות דומות: "יש לי שלושה ילדים וכבר בלידה הראשונה הרגשתי בדיכאון קל. לקראת הלידה השנייה הכנתי מספר של מישהי שיכולה לעזור לי בזה אחרי הלידה, אבל לא השתמשתי בזה. בילד השלישי, דווקא כשלא ציפיתי - זה הגיע, היא משחזרת.
לדבריה, "כשהקטן שלי היה בין חודשיים בערך חברה טובה שלי ובעלי אמרו לי שאני לא במצב טוב. לא הבנתי מה הם רוצים כי הכל היה נראה לי בסדר. היו לי כבר שני ילדים בבית ואני יודעת מה זה חופשת לידה. לא הרגשתי שאני רוצה לפגוע בי או בתינוק שלי וגם לא בכיתי כל היום, אבל לא הרגשתי כלום. לא הרגשתי שום דבר חוץ ממשהו אפור, לא ישנתי ולא אכלתי. פחדתי לצאת מהבית. מאוד פחדתי לנהוג. לא הרגשי שמחה או עצב, אלא נכנסתי למקום לא מעורב רגשית".
דיכאון אחרי לידה יכול להתעורר בכל אחת מהלידות, בין בלידה ראשונה וגם אחרי מספר לידות. רוני מתארת דיכאון כאמא מנוסה שעלול להיות לא פשוט לאימהות ותיקות: "ההתקשרות שלי עם איתן הייתה יותר קשה משני הילדים הגדולים שלי וזה מציף תחושות מורכבות כי הסתכלתי על עצמי כאמא מנוסה. הרי אני יודעת מה זה הנקה ומה זה להיות ערה עד אמצע הלילה, אבל הוא לא היה כמו אחים שלו ועשה דברים אחרת. לא היה לי כוח להתמודד איתו, דברים שהיו לי פשוטים בילדים הראשונים היה לי יותר קשה איתו".
לבסוף, גם רוני הצליחה להשתחרר מהדיכאון. "הבנתי שהיקרים שלי סובלים. רופאת המשפחה שלי הציעה לי תרופות לנוגדי דיכאון והתחלתי טיפול. היא אמרה שאני צריכה לפנות לרופאה בתחום בריאות הנפש ושם החלפתי תרופות. לקחת תרופות זה לא אומר שהיא פסיכית או משתגעת. זה חוסר איזון הורמונלי", היא מסבירה.
אילנה גנס, אחות מפקחת ארצית בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, מתארת את ההתמודדות של המשרד עם התופעה: "קרוב ל-10 אחוזים מהאימהות מפתחות דיכאון אחרי לידה בשבועות הראשונים אחרי לידה. אחוז גדול יותר מהאימהות מרגישות דכדוך אחרי הלידה שעובר אחרי כמה שבועות, אחוז קטן ממשיכות עם זה יותר למצבים קשים יותר. לפסיכוזה מגיעות מעט מאוד נשים וזה מגיע רק כמה חודשים אחרי הלידה ויכול לסכן את האמא והתינוק - ואולי זה מה שקרה כנראה במקרה בחיפה".
התחושה של נשים רבות שמגיעות לטיפת חלב היא שאחיות אינן כתובת לדבר על התחושות הקשות. איך אתם במשרד הבריאות מתמודדים עם זה?
"נשים מגיעות לטיפות חלב בתחושה שהן באו בשביל התינוק, אך ההסתכלות שלנו היא גם על המעגל של המשפחה, האישה והתינוק".
לדברי גנס, 97 אחוזים מהנשים עונות על השאלון לאיתור דיכאון אחרי הלידה וכך ניתן לאתר לפחות כמחצית מהנשים. "זה נתון שזהה למדינות אחרות. כל אחות טיפת חלב יודעת לזהות אישה שסובלת מדיכאון אחרי לידה. אנחנו מנסים לקדם גישה טיפולית לא שיפוטית וגם עם רגישות תרבותית. לדוגמה בנגב רבע מהנשים מגיעות מהמגזר הבדואי, ולכן ברוב התחנות מרבית האחיות מגיעות מהמגזר. אותו הדבר במגזר החרדי והערבי".
ארגון המיילדות בישראל, הוא האיגוד המקצועי המייצג של 1,400 המיילדות בבתי החולים הציבוריים בארץ, מיילדות הבית והקהילה. הארגון פועל בהתאם לרוח הזמן לקידום המיילדות, העמקת הכשרתן והרחבת סמכויותיהן. מדובר בנשות מקצוע, בעלות רישיון של מיילדת מוסמכת, אשר ניתן להן על ידי משרד הבריאות בחלוף שש שנות הכשרה וזאת לאחר לימודים של ארבע שנות לימודי סיעוד לתואר אחות מוסמכת וכשנתיים נוספות לתפקיד מיילדת.
יפעת הדר רובננקו, מיילדת בבלינסון ויו"ר ארגון המיילדות, מציינת כי נשים שחוו דיכאון בעברן נמצאות בסיכון מוגבר לפתח דיכאון במהלך ההיריון. "לרוב, דיכאון בהריון אינו חולף לבד ומחייב טיפול עוד לפני מועד הלידה. אצל חלק גדול מהנשים שסבלו מדיכאון לאחר לידה, הסתבר שהוא החל עוד בתקופת ההיריון, אך לא אובחן ולא טופל", מציינת רובננקו. "בימים אלו אנחנו מובילות בארגון, את מודל ליווי הריון רציף, ביחד עם משרד הבריאות, קופות החולים והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, תוך שימת דגש על פרוטוקול אישי, עבור כל אישה מתחילת ההיריון ולאורכו כולל כשישה שבועות לאחר הלידה. המודל של ליווי הריון רציף על ידי מיילדת נוגע גם בנושא דיכאון. הוכח מחקרית שהחיבור בין האישה למיילדת כבר בשלב ההיריון, מאפשר היכרות עמוקה ובניית אמון בין האישה למיילדת, כך נוכל לאתר כבר בשלב מוקדם של ההיריון, נשים עם דכאון ולהפנות אותן לאיבחון וטיפול על ידי אנשי מקצוע נוספים".