כרם זיתים היסטורי, שראשיתו לפני 115 שנה, עומד להיכרת בתקופה הקרובה. העצים הראשונים בכרם שמדרום למושב אילניה, ניטעו בראשית המאה העשרים על ידי פועלי חוות סג'רה. כרם הזיתים הוא עדות מוחשית אחרונה לפעילות החקלאית של פועלי החווה, שהיוותה את ראשית היישוב היהודי בגליל התחתון ושבה עברו דמויות שהפכו למנהיגי המדינה שבדרך. בחוות סג'רה גם נבטו לראשונה רעיונות חלוציים דוגמת הקולקטיב ההתיישבותי והשמירה העברית המאורגנת.
עם השנים עבר שטח המטע בהחכרה למושב שדה אילן שקם ב-1949. לאחרונה הגיש המושב בקשה לכרות את העצים והיא אושרה על ידי משרד החקלאות ואמורה להתרחש בזמן הקרוב. בעקבות אישור הבקשה, קמה מחאה ציבורית בניסיון למנוע את כריתת העצים. קרוב ל-3,000 אלף בני אדם כבר חתמו על עצומה נגד חיסול הכרם ההיסטורי.
אוסי בנימין, מחברת העצומה, הביעה תמיהה על הצעד. לטענתה, בתוכנית המתאר מוגדר השטח כ"שטח פתוח" ולכן לא ברורה הסיבה לכריתה. "בוודאי שאין סיבה לכרות עצים ותיקים בשטח פתוח. כרם הזיתים חייב להישאר לשימור כאתר מורשת, בו מתקיימים עצי זית עתיקים ושפע בעלי חיים וצמחים", נכתב בעצומה. אורי בן ציוני, מנהל המועצה לשימור אתרי מורשת בצפון. אמר כי המועצה מתנגדת לכריתת הכרם.
כרם הזיתים משתרע על שטח של 350 דונם וגדלים בו כ-6,100 עצי זית. רבים מהעצים ניטעו בתקופה בה פעלה חוות סג'רה. החווה היא ערש ההתיישבות היהודית בגליל התחתון. החווה הוקמה בשנת 1899 על ידי חברת יק"א שהקים הברון הירש. שלוש שנים לאחר מכן נוסדה בצמוד לחווה המושבה אילניה.
בשנת 1907 הוקם בחווה ארגון "החורש", ארגון הפועלים הראשון בארץ ישראל. באותה שנה הוקם בסג'רה קולקטיב הפועלים הראשון, שקיבל חלק מאדמות החווה לעיבוד בתנאי אריסות. הקולקטיב היה ראשיתו של תהליך שהוביל להיווצרות ההתיישבות השיתופית. באותה שנה הצליח ארגון "בר גיורא" לקבל את משימת השמירה בחוות סג'רה, והייתה זו תחילתה של השמירה העברית. קולקטיב של פועלות עיבד בהצלחה חלק מאדמות החווה, ולדבר היה תרומה חשובה לשילובן של פועלות בעבודה החקלאית.
בין הפועלים הראשונים בחווה והמתיישבים הראשונים במושבה היו אנשי היישוב הישן מצפת, אנשי העלייה הראשונה, קבוצת עולים מכורדיסטן ושמונה משפחות גרים. שתי הקבוצות האחרונות נודעו ביכולת ההסתגלות שלהן לאזורים בעלי תנאים קשים והובאו כדי לשמש כדוגמה לאחיהם המתיישבים.
אנשי העלייה השנייה, בהם דוד בן-גוריון, הגיעו לסג'רה בשנים 1912-1905 בעקבות הקריאה 'הגלילה'. בן גוריון עבד בחווה ואחר כך כפועל של משפחה באילניה וגר במקום במשך 13 חודשים. תום שגב שחיבר את הביוגרפיה של בן גוריון "מדינה בכל מחיר" כתב כי "סג'רה העניקה לבן גוריון את שנות האושר של חייו".
באותה תקופה ניהל את החווה האגרונום אליהו קראוזה, שמונה אחר כך לנהל את בית הספר החקלאי מקווה ישראל ועמד בראשו 42 שנים. תחת ניהולו, בשנים 1907-1906, ניטע כרם הזיתים, כך מצאה במחקרה ההיסטוריונית ד"ר אסתי ינקלביץ'.
ינקלביץ' איתרה מפות ותצלומי אוויר מאותה תקופה, ואף מצאה מסמך של יק"א ובו הצעת תקציב לשנת 1905-1904, ובו פירוט על תקציב מיוחד לנטיעת כרם זיתים עם 6,000 עצים. ההיסטוריונית מצאה גם, בדוחות חקלאיים מפורטים שקרואזה הגיש מדי שנה, התייחסות לכרם הזיתים. קראוזה כתב, לדוגמה, ב-1911 כי "המשכנו לטפל בעצים. כמה מהעצים הצעירים החלו לתת פרי. השטח קשה לגידול וההתפתחות של העצים איטית, ברגע שהעצים ישתרשו הם יתפתחו במהירות, עקרנו עשבייה, דשנו והפרנו את העצים".
במבני החווה פועל מזה כארבעים שנה בסיס "חוות השומר" של חיל החינוך וברחוב הראשי של אילניה עומדים בתיה הראשונים של המושבה. כרם הזיתים משמש כעדות למפעל החברתי והחקלאי המשמעותי שהתקיים במקום לפני יותר ממאה שנים. המוחים על הפינוי חוששים כי כריתת הכרם תמחק חלק מאותו פרק היסטורי.
עוד בוואלה!
במכתב שיצא היום לחברי מושב שדה אילן, מסביר מזכיר המושב כי "כרם הזיתים אינו עומד בשום מבחן כלכלי. גיל העצים, מרווחי הנטיעה, אי היכולת להיעזר במיכון חקלאי למסיק הזיתים, ההשקעות הנדרשות בשיקום מערכת המים ומצב ענף שמן הזית בישראל - הובילו את ההנהלה להחלטה הקשה כי אין התכנות כלכלית להמשך החזקת הכרם".
ממשרד החקלאות שנתן את היתר הכריתה נמסר בתגובה: משרד החקלאות ופיתוח הכפר רואה חשיבות רבה בהגנה על העצים, וכל בקשה בגינה נדרשת כריתת עצים, נשקלת בכובד ראש אל מול תכלית הבקשה לכריתה, תוך איזון ושימת דגש על כלל השיקולים הרלוונטיים.
במקרה זה, מדובר במטע זיתים חקלאי שאינו רווחי, והמגדלים במקום ביקשו להחליפו לגידול אחר בהתאם לצרכיהם המקצועיים והכלכליים. רישיון הכריתה ניתן כבר בחודש דצמבר 2022 ונכנס לתוקפו בינואר 2023, לאחר שלא הוגשו השגות בעניינו. עיריית נוף הגליל, שבתחום השיפוט שלה נמצא כרם הזיתים, פנתה לפקיד היערות בדרישה שיבטל, או לכל הפחות שיקפיא, את אישור הכריתה שנתן. בנוף הגליל הסבירו שהאישור ניתן שלא כדין, משום שהדבר לא הובא קודם כל לידיעתם.