"מחלבות גד" הודיעה הערב (שלישי) על העלאת מחירי מוצרי החלב שאינם בפיקוח ממשלתי בחמישה אחוזים. ההעלאה תיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים. גד היא האחרונה בין ארבע יצרניות החלב הגדולות בישראל, שמעלה את מחירי המוצרים שאינם בפיקוח.
הראשונה שבהם הייתה תנובה, שהודיעה הבוקר על התייקרות ממוצעת של 4.65% במוצריה הלא מפוקחים, שבפועל העלייה הייתה חדה אף יותר, בשיעור של כ-6.5% בממוצע. אחריה, הייתה זו "שטראוס", הבעלים של יטבתה, שהודיעה על עדכון מחירון מוצרי המחלבה לקמעונאים, בשיעור ממוצע של 2.33%, כשעד לרגע זה, הקמעונאים לא קיבלו ממנה את רשימת המוצרים שמחירם עלה, ולכן אי אפשר לבדוק האם ההתייקרות אכן כזו.
גם "טרה" הודיעה על העלאות מחירים, בשיעור חד של 8.28%, וגם היא לא צירפה להודעה ששלחה לקמעונאים את המחירון החדש. העלאות המחירים של טרה ייכנסו לתוקף ב-4 במאי. קמעונאי גדול אמר לוואלה!, "לא יאמן שהיצרניות הגדולות פונות קודם לתקשורת ורק אחר כך לרשתות השיווק. זה צריך להיות הפוך".
זו אינה הפעם הראשונה שבה יצרניות המזון מעלות מחירים בזו אחר זו, במה שנראה, כביכול, כצירוף לא מקרי של הודעות. שר הכלכלה, ניר ברקת, לא אהב את התיאום ביניהן לכאורה, והנחה את עו"ד מיכל כהן, ראש רשות התחרות, לבדוק האם יש מקום לפתוח בחקירה לתיאום מחירים בין יצרניות המזון. במקביל, ברקת הנחה את מנכ"ל משרדו להכין הצעת חוק לפירוק המונופולים בתחום המזון.
נזכיר שברקת ניסה להכניס לחוק ההסדרים הצעה דומה, שנדחתה על ידי האוצר. "הגיע הזמן לטפל במונופולים של יצרני המזון הגדולים", אמר ברקת, "ולהגן על הציבור מהשתוללות המחירים שלהם".
כל זה קורה בדיוק ביום בו פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור על ענף החלב בישראל. כפי שפרסמנו בוואלה, הפער בין מחיר של ליטר חלב רגיל בישראל, לבין המחיר הממוצע במדינות ה-OECD, עומד על 77%, וזאת למרות שהפרה הישראלית מניבה את כמות החלב הגדולה בעולם.
הסיבה העיקרית: תכנון ענף החלב באמצעות פיקוח של המדינה על כמויות הייצור שלו בהתאם למכסות של היצרנים, המחיר שמשלמות המחלבות לליטר חלב והיקף ייבוא מוצרי החלב ומוצרי החלב שבפיקוח.
עוד בוואלה!
המבקר מצא שמחיר החלב הגולמי בישראל עומד על כ-62 אירו, בעוד שבאיחוד האירופי מחירו נמוך ב-24% ונאמד בכ-50 אירו, וכאן טמון ההבדל המהותי. הליקויים העיקריים בענף, לפי המבקר אנגלמן, נובעים מאסדרה לקויה של המדינה במחיר החלב, שהוא, כאמור, גבוה מרוב מדינות אירופה.
בתוך כך, התמיכות שניתנו לרפתנים הן תמיכות עקיפות, על פי תכנון מראש, ולא תמיכות ישירות, אליהן ישראל התחייבה בפני ארגון הסחר העולמי לעבור לפני שנים. תחום בעייתי נוסף הוא, רווחת בעלי החיים. 20% מהרפתות נמצאות במצב תברואתי ירוד וגם רווחת בעלי החיים ירודה מאוד.
גם המחסור בחלב בחגים היהודיים זוכה לביקורת. "נמצא כי בשנת 2021, המחסור הסתכם בשלושה מיליון ליטר חלב מפוסטר, שהוא 9% מהצריכה החודשים הממוצעת של חלב מפוסטר", נכתב בדו"ח.
אנגלמן ממליץ שכל עוד מתקיים בארץ תכנון בענף החלב, על משרדי החקלאות והאוצר לנתח את הגורמים שמשפיעים על העלויות הגבוהות שלו, לבחון דרכים לשפר את ההתייעלות בענף, בין היתר בצמצום של שפיכת חלב, הפחתת מחיר המטרה באופן כזה שיוזיל את מחירו הסופי של החלב ומוצריו, וישמור על איכותו.
"עוד מומלץ כי משרד החקלאות ומשרד האוצר יפעלו לישומן של המלצות ה-OECD והמלצות מבקר המדינה מ-2018, בכל הנוגע למעבר מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות בענף החלב".