"מאיר שלו, מהסיירת, כרע מול אברהם רימון, חברו ליחידה מקיבוץ יגור, ובכה בלי קול ובלי דמעות. ריח חריף של בנזין, בשר חרוך, גוויות, מורפיום, זיעה, שתן וצואה. היה חושך מוחלט, לא ירח ובקושי כוכבים. מרחוק שמענו טפטופים של צרורות תת מקלע, מטחי תותחים בודדים. רק בבוקר התגלה לעינינו גיא ההריגה", כך תיאר יהונתן גפן חלק מחוויית הקרב העקוב מדם על כיבוש תל פאחר בשיפולי רמת הגולן במלחמת ששת הימים.
גפן היה אז קצין צעיר בגולני, אחרי שירות סדיר בצנחנים. במלחמת ששת הימים לחם עם חייליו בגדה, לכיבוש שכם. דודו, משה דיין, שר הביטחון, החליט שכובשים את הרמה המאיימת על עמק החולה ועמק הירדן. אחרי ההצלחות בחזית סיני ומול הצבא הירדני בגדה המערבית ובירושלים, התפנה צה"ל לחזית הצפונית.
ב-9 ביוני 1967 החל קרב הבקעה מול הצבא הסורי. תל פאחר היה מתחם סורי מבוצר היטב בשיפולי צפון רמת הגולן. 34 לוחמי צה"ל נהרגו בקרב שבו השתתפו שני בני נהלל - גפן הקצין מגדוד 12 ומאיר שלו הלוחם מסיירת גולני, שנולדו בהפרש של שנה וחצי זה מזה וגפן המבוגר יותר. לפני שבוע הובא שלו למנוחות בבית הקברות של המושב, אתמול נקבר שם גם גפן.
חמישה חודשים אחרי שחווה את זוועות ששת הימים, מתה אביבה, אמו של גפן, שהייתה אחותו הצעירה של שר הביטחון הנערץ. האם הייתה בת 45 במותה. במלחמת העולם השנייה היא שירתה כאחות ובגלי העלייה הגדולים שהגיעו לישראל פעלה רבות במסגרת עליית הנוער.
שש שנים אחר כך נולד בנו ולו קרא אביב, על שם אמו. אביבה גפן נקברה בבית העלמין של נהלל שנמצא בתל שמרון שמצפון למושב ועם השנים הפך לפנתיאון ישראלי שמקביל לפנתיאונים ישראלים נוספים כמו בכינרת, ברחוב טרומפלדור בתל אביב או בהר הרצל.
תל שמרון היה נקודת ההתיישבות הראשונה של מייסדי נהלל, מושב העובדים הראשון בארץ ישראל, שנוסד ב-1921. אחרי שייבשו את הביצות שמדרום לשם, ירדו מהתל והקימו את ישוב הקבע שצורת המעגל שלו הפכה לאייקון ישראלי. זמן קצר אחר כך מתה אמו של אחד החלוצים והוחלט כי היא תיקבר בתל שמרון, מרחק קילומטר וחצי מהמושב.
דבורה דיין שעם בעלה שמואל עזבה את דגניה ונמנתה על מייסדי נהלל כתבה באותם ימים: "כך נעשינו לשני יישובים - אחד עמל, טורד, דואג מזריחת החמה עד שקיעתה, ושם למעלה אלה שליווינום למנוחת נצח". דבורה דיין מתה בשנת 1956 והיא בת 66. הייתה סופרת, עיתונאית ופעילת ציבור.
שמונה שנים קודם לכן, במלחמת העצמאות, בנה של דיין זוהר- "זוריק" נהרג בגיל 22. הוא היה קצין בדרגת סגן וממקימי חטיבת "כרמלי", נהרג בקרב על רמת יוחנן והותיר אחריו אלמנה ואת עוזי - תינוק בן שלושה חודשים. לימים יהיה עוזי דיין, סגן הרמטכ"ל וחבר כנסת. "זוריק" הוא אחיהם של משה דיין ושל של אביבה, אמו של יהונתן גפן.
שמואל דיין, בן זוגה של דבורה, מהחלוצים הבולטים בעלייה השנייה, היה לימים חבר הכנסת הראשונה, השנייה והשלישית מטעם מפא"י. הוא אחד משבעה חברי כנסת, חברי המושב, שקבורים בבית הקברות של נהלל. בנם, משה דיין, היה הרמטכ"ל, שר וחבר כנסת והוא נקבר גם הוא שם.
בנהלל קבורים גם השר וחבר הכנסת יגאל הורוביץ שכפעוט הגיע עם הוריו לנהלל וגם אחיו חבר הכנסת עמוס הדר (הורוביץ) שכיהן כמזכ"ל תנועת המושבים. עמוס הדר איבד במלחמת ההתשה את בנו הטייס, אבנר שקבור גם הוא בנהלל. האחים הורוביץ-הדר הם בני דודה של משה דיין. גם אריק נחמקין שהיה שר החקלאות וחבר כנסת קבור במקום, כמו גם שני חברי כנסת נוספים שקבורים בנהלל, יעקב אורי וצבי יהודה, שהיו ממייסדי המושב וכיהנו בכנסת מטעם מפא"י.
משושלת דיין, מלבד שמואל, דבורה, משה, אביבה וזוריק - קבורים בבית העלמין גם שני בניו של משה - אסי ואודי. אסי דיין, במאי ותסריטאי שחתום על יצירות מופת ואודי, שהיה פסל. בבית העלמין גם נקברה אחת מהנשים המזוהות ביותר עם העלייה השנייה, חנה מייזל, מקימת חוות העלמות בכינרת ואחר כך מייסדת בית הספר החקלאי בנהלל.
בבית הקברות רבים שהיו להם היו תפקידים מרכזיים במורשת הביטחונית של מדינת ישראל ושל המדינה שבדרך. שם קבור יעקב (יאני) אבידב, מי שהיה מהדמויות הבולטות במוסד לעלייה ב' ודמות מפתח בהעלאת היהודית מארצות ערב. בין השאר פיקד על "מבצע האלף" להעלאת יותר מאלף ילדים מסוריה ומלבנון ואלפים רבים של יהודי צפון אפריקה. בנו איתן שירת בבריגדה היהודית באירופה ופעל גם כן להעלאת יהודי, הוא נהרג על אדמת אירופה וקבור גם הוא בנהלל.
עוד דמות שמזוהה עם מערכת הביטחון הוא זאב (זאבל'ה) עמית-סלוצקי. כנער שרת במלחמת העצמאות בחטיבת "גולני", בקרבות עמק הירדן. בהמשך לחם בלוד וברמלה ונמנה על לוחמי יחידה 101. לימים שירת בתפקיד מבצעי ב"מוסד" וכשפרצה מלחמת יום כיפור התנדב לשירות פעיל במסגרת מטה האוגדה של אריאל שרון. הוא נהרג בהפגשה מצרית ליד תעלת סואץ והוא בן 46.
גם האלוף מוסה פלד, מפקד גיסות השיריון ומנכ"ל רפאל, היה חבר נהלל ונקבר במקום. בנו הבכור, יצחק (צחי), היה טייס ונהרג בתאונת מטוס אזרחי במהלך חופשת השחרור שלו. מקום קבורתו לא נודע ובבית הקברות הוצבה אבן זיכרון.
גם הטייס אילן רמון קבור בבית הקברות של נהלל. בראשית שנות התשעים פיקד רמון על טייסת מטוסי ה 16-F בבסיס רמת דוד הסמוך וביקש שכשיגיע יומו להיקבר בבית הקברות של נהלל. בנו הטייס, אסףף נקבר לידו.
בין חללי צה"ל הקבורים במקום גם זהר בן-ברק, אחיו של חבר הכנסת רם בן ברק ובן דוד של מאיר שלו. גם הוא כונה "זוריק". הוא נהרג בקרבות לכיבוש החרמון במלחמת יום כיפור. המושב איבד באותה מלחמה עוד שישה מבניו וגם הם קבורים במקום. ביניהם גם גדעון אבידב, שדודו נהרג במדי הבריגדה. לימים נעשה סרט בעקבות המכה הקשה שספג המושב. "בנהלל לא בוכים" היה שם הסרט.