מיד לאחר יום העצמאות ה-75, ברגע שאין סמלי ממנו, מבקשת ממשלת ישראל לחולל מהפכה מסוג חדש ומעורר חלחלה - מהפכה שתעמיד בצל את הרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת. באמצעות חוק יסוד: לימוד תורה, שינוי הסדרי הפטור משירות והגדלת התמיכה בישיבות, עומדת המדינה לנסח מחדש את החוזה בינה לבין כלל אזרחיה היהודים, לא פחות.
מעטים זוכרים זאת, אבל עד המהפך של 1977 עמד הפטור משירות צבאי ללומדי תורה על 800 איש בשנה בלבד, מספר ששיקף רצון לתת לשכבה של עילויים לקיים את מצוות לימוד התורה, אך גם לשמור על עקרונות שותפות הגורל והשוויון שעליהם קמה מדינת ישראל. לאחר שבוטלה המכסה, תפח מספר הזוכים לפטור לעשרות אלפים בשנה. מכיוון שהפטור ניתן למי שהקדישו את חייהם לתורה, נמנע מאותם תלמידי ישיבה לעבוד, ומכיוון שהם לא עבדו, המדינה העמידה להם קצבאות מחיה ומשרות כמורים במוסדות תורניים. כך קמה "חברת הלומדים", אותו תקדים מעוות בתולדות העם היהודי שהבדיל בין דם לדם ובין מי שנושאים בנטל למי שפטורים ממנו. אם יש קרע בעם, אלו שורשיו.
המצב הגרוטסקי הזה כבר הפך למציאות שאיש אינו מתווכח עימה. הצבא עורך שמיניות באוויר כדי לאפשר גיוס חרדים, מקים יחידות סגורות ומסלק נשים מבסיסים, אולם אחוז המתגייסים נותר זעום. על שירות נשים כמובן אין בכלל מה לדבר. כעת מבקשת הממשלה הנוכחית לבצע את המהפכה השנייה. הפעם הרעיון הוא לעגן את לימוד התורה בחוק יסוד חסין מבג"ץ שלא רק יפטור את החרדים משירות, אלא גם יקנה להם מעמד של "מי שביצעו שירות משמעותי". במקביל, יוזרמו תקציבי ענק לישיבות, ותוסר המגבלה על עבודת חרדים מגיל 22.
הטענה שהחוק בסך הכול מסדיר מצב קיים רק מראה לאיזה שפל הידרדרנו. מדינת ישראל היא היחידה בעולם המערבי שנותנת מלגות ללימודי דת לעשרות אלפים, אבל ממי שרוצה ללמוד רפואה, הנדסה או ביולוגיה היא תובעת לתת את שנותיו הטובות ביותר, לממן את לימודיו ולקיים את עצמו לכל אורכם בעבודה (ואף מילה על הסכנה שבשירות, על הסיכוי להקריב את החיים, לסבול מטראומה או מנכות, על המשפחה שתעבור לילות ללא שינה, על שירות המילואים ברגעים הכי לא מתאימים של החיים). ההסדר המטורף הזה, שגם בתור אלתור זמני היה בלתי מתקבל על הדעת, יהפוך כעת לאבן מהחוקה הישראלית, ולמודל שיכתיב את התנהלות המדינה בשנים ובעשורים הבאים.
כדי לקנות את הסכמת העם, מפוזרות הבטחות על מיליארדים לחיילים משוחררים, על מלגות ועל קיצורי שירות. הבטחות שכמו תמיד, כתובות על קרח, מותנות במציאת התקציב המתאים, ועלולות להילקח בתקופות של משבר כלכלי או מתיחות ביטחונית. על הדרך גם מחליטים לשנות את מודל צבא העם, ולהנהיג שירות דיפרנציאלי, שמבדיל בין קרביים ומקצועות נחוצים לבין שאר המשרתים. יש היגיון בהצעה, אבל לא ככה. לא בלי דיון ציבורי, לא על רקע משבר חוקתי וחוסר אמון ציבורי, ובעיקר לא מתוך המניע הנכלולי של הכשרת הפטור לחרדים.
גיע הזמן לחזור ולומר דברים פשוטים: אפשר לכבד את החרדים כאזרחים ישראלים, ועדיין לחשוב שהפטור הגורף עבורם הוא שערורייה. הפיכת הפטור הזה לחוק יסוד תהיה תועבה, ביזיון של ספר החוקים הישראלי, של ההיסטוריה הישראלית ושל מגילת העצמאות. זה גם יהיה עוול איום לצעירים החרדים עצמם, שייכלאו בהסדר משפיל ושיידונו לחיים שלא הם בחרו בהם, אלא מנהיגיהם ועסקניהם.
אף ישראלי, מימין או משמאל, לא אמור להסכים לחרפה הזו. מדוע שתלמידי י"ב של קיץ 2023, חילונים ודתיים, בחיפה ובבת ים, בהרצליה ובבאר שבע, לא ימשיכו גם הם ישר למכללות ולאוניברסיטאות? למה שלא יקבלו מהמדינה לימודים אקדמיים בחינם כמו אברכים שמתפרנסים מלימוד תורה? למה שאותם צעירים נהדרים לא יקבלו קצבת קיום והנחה בארנונה מהמדינה? הרי התרומה שלהם למשק ולחברה הישראלית לא תיפול מזו של האברכים. הדלתות ייפתחו בפני אותם צעירים, הם לא יצטרכו להתאושש ברחבי העולם מהשירות הארוך, הם ירגישו ויחיו כמו בני ובנות גילם במערב. האם זה לא צדק? האם הילדים החילונים והדתיים לא זכאים לכל זאת? מי קבע שהם אלו שצריכים לשרת? מי קבע שהדם שלהם זול יותר?
אם על בג"ץ יצאו לרחובות מאות אלפים, על היוזמה הזו צריכים לצאת מיליונים. כל צעיר וצעירה ישראלים צריכים להתקומם עליה, כל חייל משוחרר צריך להתבייש בה. אחרי שהחוק יעבור, תלמידי י"ב צריכים לתבוע את המדינה ולדרוש שגם היא תפטור אותם משירות, ותממן להם לימודים כאוות נפשם - מרפלקסולוגיה ועד להנדסה. אני אהיה הראשון לתמוך בהם.
רוני דואק הוא יזם חברתי, שירת כלוחם וקצין בצנחנים והשיא משואה לרגל שנת השישים למדינה